"אני בשל היום הרבה יותר מבעבר להנהיג את מדינת ישראל"

    "אין ספק שלאורך כל הדרך אני רואה בנכים אוכלוסייה שצריך לסייע בידה. ניהלתי את מאבק הנכים הגדול של 77 יום בשלג הירושלמי, מאבק שמתוכו יצא מסמך הזכויות של הנכים בישראל. אני מקווה רק שיום אחד נצליח להעביר גם את חוק יסוד זכויות חברתיות, חוק שמעוכב כרגע בעיקר בשל התנגדות המפלגות החרדיות בשל חששן להתערבות בג"ץ בנושאים הלכתיים"
    צבי הדס No Comments on "אני בשל היום הרבה יותר מבעבר להנהיג את מדינת ישראל"

    עמיר פרץ, האיש שעומד מאחורי שורה ארוכה של חקיקות חברתיות, מאמין בתפיסת העולם המשלבת ביטחון וצדק חברתי ורואה עצמו מוכן להחליף את ראש הממשלה הנוכחי • רוצה להפוך אותה למדינה בעלת עוצמה ביטחונית ומדינית"

    צילום: Miriam Alster/Flash90
    "אין ספק שלאורך כל הדרך אני רואה בנכים אוכלוסייה שצריך לסייע בידה. ניהלתי את מאבק הנכים הגדול של 77 יום בשלג הירושלמי, מאבק שמתוכו יצא מסמך הזכויות של הנכים בישראל. אני מקווה רק שיום אחד נצליח להעביר גם את חוק יסוד זכויות חברתיות, חוק שמעוכב כרגע בעיקר בשל התנגדות המפלגות החרדיות בשל חששן להתערבות בג"ץ בנושאים הלכתיים"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ותיק חברי הכנסת בישראל, ח"כ עמיר פרץ, הוא סמל לצמתים רבים ומשמעותיים בחייה של מדינת ישראל בכלל והדרום בפרט. מאז פציעתו במתלה בהיותו חייל מילואים בגדוד 50 הוא עבר שורה ארוכה של משברים ומאבקים, גילה יכולת הישרדות נעלה, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי הוא שוקל ברצינות לצאת לקרב על ראשות המחנה הציוני – מפלגת העבודה. בשוורת הבאות אנו מצטטים מתוך ריאיון שהעניק ח"כ עמיר פרץ לשחר שחר, עורך כתב העת "עורך הדין".

    בוא נחזור ברשותך לאחד האירועים שהשפיעו יותר מכול על חייך, פציעתך במהלך השירות הצבאי
    "עברתי את מלחמת יום כיפור בשלום, ובמרץ 74' הוכרזה כוננות גבוהה, כשהמטרה הייתה לבחון אפשרות להשמיד את הארמיה השלישית שהייתה מכותרת בסיני. למעשה הייתי בחופשה לאחר הרבה מאוד זמן שלא הייתי בבית והוזעקתי חזרה. בשבת בצהריים נסענו חזרה לסיני, למתלה. הגענו לשם, והיינו צריכים להתחיל לערוך את כל הכוחות שלנו בפריסה חדשה, ובין היתר, היינו צריכים להעביר חלק גדול מהנגמ"שים של הגדודים לחלק הקרוב יותר לתעלה. בעת ההעברה של הנגמ"שים האלה הגעתי לאיזו דיונה, וראיתי שיש חיילים שמתעסקים עם הורדת נגמ"שים לתוך איזו דיונה. הבחנתי שהם עושים את זה בצורה מסוכנת מאוד ונכנסתי פנימה כדי לחסוך שמה איזה אירוע שיכול להיות יותר קשה. ביקשתי מהחיילים, שהיו חיילים די צעירים, לצאת מהאזור של הסיכון, ונכנסתי בעצמי בין שני הנגמ"שים. לצערי תוך כדי פעולה נמחצתי ביניהם. רגליי כמובן התרסקו לגמרי. אחרי שניתחו אותי בבית חולים שדה הועברתי להמשך הטיפול בסורוקה.

    "שכבתי בבית חולים לסירוגין קרוב לשנתיים. כמעט שנה הייתי מרותק למיטה, לאחר מכן ירדתי לכיסא גלגלים, יותר מאוחר הייתי על קביים תקופה מאוד ארוכה, ואז גיליתי שאני סוציאליסט".

    איך אדם מושבת בשתי רגליו שמנסה להתאושש מטראומה מגלה דווקא אז שהוא סוצייאליסט?
    "איך גיליתי את זה? הגיעה אליי נציגת משרד הביטחון, ואמרה לי שאני אחד המועמדים לקבל רישיון לתחנת דלק, כי באותה תקופה רק נכי צה"ל יכלו לקבל תחנת דלק, זה היה חלק מהשיקום שהמדינה השקיעה בנכי צה"ל. אמרתי לה, 'תקשיבי גברת, למה את נותנת לי תחנת דלק?' היא אמרה לי, 'כי אתה פצוע מאוד קשה'. אמרתי לה, 'יש פה לידי פצוע פחות קשה ממני, אבל יש לו שלושה ילדים, תני לו את תחנת הדלק. למה את לא מכניסה קריטריונים סוציאליים לתוך ההחלטות שלך?' היא, כמובן, אמרה לי שאם אני לא מעוניין אז רק שאחתום על ויתור והכול בסדר. וכך היה.

    "במקום זה ביקשתי להיות חקלאי. קניתי משק במושב ניר עקיבא, אחד המושבים בנגב, והייתי חקלאי במשך חמש שנים. לא סתם חקלאי, חקלאי מצטיין. גידלתי שם, יחד עם אשתי אחלמה, ורדים, שום, והיו לי גם פרדסים. האמת היא שאני רואה בתקופה הזאת במושב את התקופה שעזרה לי להשתקם ולחזור ללכת. שום מוסד שיקומי לא היה מצליח להגיע איתי להישגים כל כך גדולים".

    נענה לקריאת החברים

    בשיאו של העיסוק בתהליך ההחלמה זכה החקלאי עמיר פרץ לביקורים חוזרים ונשנים של חבריו משדרות. "הם הגיעו לשכנע אותי לחזור הביתה, לשדרות, ולהנהיג את המהפכה המוניציפלית שם. בסופו של דבר, השתכנעתי כי כל אחד מאיתנו קרוב לנוף ילדותו, וכשמגיעה לך פנייה ממקום שבו גדלת ועיצבת את נעוריך ואת אישיותך, אז זה לא מקום שאתה דוחה. התמודדתי לראשות העירייה בשנת 83' וניצחתי. זו הייתה תקופה שמאוד-מאוד אהבתי. אלו היו ימים שבהם באמת הרגשתי שאני ממצה את תפיסת העולם שלי, גם במקרו הרחב יותר וגם בטיפול בבני אדם כבני אדם. מצד אחד, אתה רואה את ההתמודדות על החיים, את הקשיים, ומהצד האחר, אתה רואה את תהליך פריחתם של הילדים, של הדור הצעיר, אם רק תיתן להם את הכלים הנכונים. הילדים בשדרות הרגישו שהם מקבלים את הרוח הגבית לכל חלום, את האמונה בכישורים שלהם, ולראיה, יצאו ממנה המון מוזיקאים מצוינים כמו קובי אוז, כנסיית השכל ואחרים".

    דווקא באותם ימים שכיהן כראש עיריית שדרות הציג את תפיסת עולמו המצדדת בצורך בתהליך מדיני ובהקמת מדינה פלסטינית עצמאית. "זה לא קרה עד היום כי אין מנהיגים שיש להם אומץ לשלם את המחיר. "אילו רבין היה בחיים אני מניח שהסכם אוסלו היה קורם עוד וגידים והיינו היום במציאות אחרת לחלוטין".

    ולמה ראש הממשלה הנוכחי לא עושה את זה?
    "אני מאמין שבנימין נתניהו יכול לעשות את זה אם הוא רוצה. אני רק חושב שהוא לא רוצה, כי הוא לא מאמין בזה. כולנו היינו רוצים שכל שטחי ארץ ישראל יישארו במדינת ישראל, אבל לעתים אתה יודע שאתה חייב להיפרד גם מהחלק הכי אהוב שלך, כמו שלעתים אדם נאלץ להיפרד מאיבר מגופו כדי להציל את הגוף כולו. הרבה פעמים אנשים נקלעים למצב שבגלל מחלה חלילה באחד מהאיברים קוטעים אותו כדי להציל את הגוף כולו, ולכן אנחנו היום לא מדברים על מי אוהב יותר את ארץ ישראל".

    מסע בין אפיקים, אפקה ואופקים

    ח"כ עמיר פרץ בטוח שבנימין נתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא והוא גם רואה בעצמו מחליף ראוי. אלא שהדרך לכיסא ראש הממשלה עוברת דרך ראשות המפלגה. כאן הוא גם חושף מקצת תוכניותיו לעתיד: "התחלתי לאחרונה מסע חדש, מסע שנקרא 'מסע בין אפיקים, אפקה ואופקים'. זה מסע שנועד לשבור את החומות העדתיות שנוצרו ונבנו במדינת ישראל, ולצערי יותר מדי אנשים משתמשים בהן לרעה. בכוונתי ליצור את הקואליציה הנדרשת כדי לעשות החלפת שלטון בישראל. הגיעה השעה כבר, בשל הזמן. אין לי ספק שרוב תושבי מדינת ישראל מייחלים לרגע שבו יוחלף השלטון, כל אחד מסיבותיו הוא.

    "אני חושב שבנימין נתניהו הגיע למצב שהוא מיצה את עצמו בכל היבט, והתחושה הזאת הולכת ומחלחלת".

    איך תעשה את זה, איך תנצח?
    "כדי להוביל מחנה גדול אני צריך לאחד בין הקבוצות, להביא מצביעים מהימין לשמאל. אני מאמין שהליכודניקים הם לא הבעיה, הם הפתרון. אני חושב שהליכודניקים הרבה יותר מתונים מאשר ההנהגה שלהם. ההנהגה שלהם לצערי עושה תחרות בתוך עצמם מי יותר קיצוני כדי למצוא חן אולי בעיני המוסדות של הליכוד, אבל חברי הליכוד בהמוניהם, אלה שמצביעים בקלפי, הם הרבה יותר מתונים והרבה יותר מוכנים לפשרות מאשר הנהגת הליכוד, ואני בהחלט מאמין שכמו שעשיתי את זה ב-2006, כאשר הייתי יו"ר המפלגה והצלחתי להביא לכך שחלק גדול מהתושבים של הפריפריה החברתית במוקדים הכי חזקים של הליכוד נתנו אמון מאוד גדול במפלגת העבודה… זה קרה גם בגללי, אבל זה אומר שהם הרגישו שהם יכולים להיות שייכים, שהם יכולים להיות שותפים, ואני מאמין שאם ניתן תחושה של שותפות לפריפריה החברתית ולא רק נביט עליהם כמעגל קולות, אני מאמין שאמצא אותם".

    ח"כ עמיר פרץ מרגיש גם שיפור גדול מאוד במעמדו בקרב האוכלוסיות החזקות. לשאלה אם המפלגה שלו לא זקוקה לעוד כמה אנשים כמוהו כדי לעשות את השינוי לגמרי הוא עונה: "תראה, אני היום מגיע עם, איך לומר, עם מטען מלא בכל התחומים. נושא הצדק החברתי, מי שהניח אותו על שולחן הדיון הציבורי בישראל הראשון הייתי אני, בתקופתי כיו"ר ההסתדרות, כאשר שמתי את הנושאים המרכזיים של העלאת שכר מינימום, פנסיה לכל אזרח, צמצום ההשפעה של חברות כוח אדם, בריאות לכול. כל הנושאים האלה היו נושאים שאני שמתי אותם על סדר היום והפכתי אותם למאבק ציבורי יומיומי, כי אני כמובן מגיע עם ניסיון רב. אני בהחלט מגיע היום בשל מאוד".

    עד לכיבוש יעדיו יצטרך ח"כ פרץ להחזיר עוד שד לבקבוק, השד העדתי, שהייתה לו עדנה מחודשת ולא כל כך סימפטית בשבועות האחרונים. אותו זה מכעיס מאוד. "ביום שבו נבחרתי ליו"ר מפלגת העבודה", הוא נזכר, "אחד המשפטים המרכזיים שאמרתי אז היה שביום שבו מפלגת העבודה בחרה ילד שגדל במעברה ליו"ר שלה זה היום שבו אנחנו מכריזים על קבורתו של השד העדתי. לצערי הרב, השד העדתי קם לתחייה לאחרונה, ויש הרבה מאוד אנשים פוליטיים שמנצלים אותו".

    החקיקה החברתית בראש סדר העדיפויות

    איך היא השפיעה על החקיקה שלך לאורך כל השנים כחבר כנסת?
    "היא השפיעה בכך ששמתי את נושא החקיקה החברתית בסדר עדיפות עליון. אחד החוקים שאני גאה בו יותר מכול הוא החוק לפיצוי נפגעי הגזזת. זה חוק שאיש לא האמין שאפשר להעביר אותו בכנסת ישראל. נפגעים שקיבלו טיפול, טיפול שגוי, שילדים שהייתה להם פטרייה של גזזת לקחו אותם ועשו להם הקרנות, וההקרנות האלה גרמו להם לנזק מאוד קשה, ורבים חלו בסרטן. ואני הצלחתי להעביר חוק שיש בו שני תקדימים משפטיים. האחד, שפעם ראשונה בישראל חוקק חוק שבו הנפגע לא צריך להוכיח קשר נסיבתי בין המחלה ובין הפגיעה. שנית, זה אחד החוקים היחידים שיש בו כפל קצבה, שעל אותה מחלה הביטוח הלאומי משלם להם גם קצבת נכות רגילה וגם קצבה של הפיצוי הנובע מהחוק לנפגעי גזזת.

    "אין ספק שלאורך כל הדרך אני רואה בנכים אוכלוסייה שצריך לסייע בידה. ניהלתי את מאבק הנכים הגדול של 77 יום בשלג הירושלמי, מאבק שמתוכו יצא מסמך הזכויות של הנכים בישראל. אני מקווה רק שיום אחד נצליח להעביר גם את חוק יסוד זכויות חברתיות, חוק שמעוכב כרגע בעיקר בשל התנגדות המפלגות החרדיות בשל חששן להתערבות בג"ץ בנושאים הלכתיים".

    אחד מהישגיו הציבוריים החשובים ביותר של ח"כ פרץ הוא ללא ספק מתן האור הירוק לשילוב כיפת הברזל במערך ההגנה על אזרחי מדינת ישראל. ההישג גדול פי כמה בעיקר כי הוא התעקש על ביצועו על אף התנגדות נחרצת מצד גורמים בכירים במערך הביטחון, ובכלל זה בצה"ל. "איש לא חשב שכיפת ברזל תצליח להיות יעילה, והיו גם כאלה שחשבו שההחלטה על כיפת ברזל גורמת לשינוי סדרי עדיפויות והיא יכולה לפגוע בפרויקטים אחרים, אבל בהחלט יותר מכול זה היה שינוי תפיסתי. זו הייתה פעם ראשונה שבא שר ביטחון ואומר, 'אני רוצה שהרגל הזאת שנקראת התגוננות עורף תהיה רגל יציבה, חזקה, ולכן הבאתי את תפיסת העולם המשולבת גם אל הגדלת המיגון הפסיבי, קרי מקלטים, ממ"דים, חדרי ביטחון, וגם ההגנה האקטיבית, קרי כיפת ברזל, שרביט קסמים וכו'. אחד הרגעים שבהם הרגשתי סיפוק רב היה ביום שבו הסתיים מבצע עמוד ענן ויצא טל רוסו, שהיה אז אלוף פיקוד דרום, ואמר, 'אני רוצה לנצל את ההזדמנות להתנצל בפני עמיר פרץ כי הייתי אחד המתנגדים הגדולים ביותר לכיפת ברזל וכיפת ברזל אפשרה לי לתת את ההגנה המרבית לתושבי שדרות שהייתי מחויב להגן עליהם'. כלומר צריך להגיד לזכותם של קציני צה"ל שיש להם גם את האינטגריטי לבוא ולהגיד את המשפטים האלה".

    והיום, אחרי שזכה לפרגון עצום מהציבור בישראל על פועלו, הן במישור החברתי והן בתרומתו לביטחון המדינה, הוא מבקש לממש את הסיכוי לשינוי תפיסת העולם של מדינת ישראל. "אני רוצה להפוך אותה למדינה בעלת עוצמה ביטחונית ומדינית, מדינה שיהיה בה צדק חברתי והיא תיתן הזדמנות לדורות הבאים".

    והוא מפרט: "אני היום סבא, ואני חייב לחשוב חשיבה הרבה יותר רחוקה. כשאנחנו הורים לילדים אנחנו אומרים שנגן על עתיד ילדינו, אז זו חשיבה לטווח קצר. כשאתה כבר סבא זה כבר מחייב אותך לחשיבה לטווח ארוך מאוד, ואני רוצה לעשות הכול כדי לתרום לכך שמדינת ישראל אכן תהיה מדינה עם עוצמה חברתית, עם עוצמה כלכלית, אבל גם מדינה יהודית ודמוקרטית שמבטיחה את עתידה, גם דרך זה שאנחנו ממשיכים לקיים כוח מגן של צה"ל חזק ובלתי מתפשר, אבל גם בדרך שבה אנחנו לא מפסיקים לרגע לחתור להסכמים מדיניים שמשלימים את ההישגים הצבאיים, כי שום הישג צבאי אינו יכול לעמוד בפני עצמו. לצד כל מערכה צבאית חייבת להתנהל גם מערכה מדינית".

    מתוך ריאיון שהעניק ח"כ עמיר פרץ לשחר שחר, עורך כתב העת "עורך הדין"



    0 תגובות