בדם ואש • מארגון "בר גיורא לארגון "השומר"

    דוד גדנקן No Comments on בדם ואש • מארגון "בר גיורא לארגון "השומר"

    בשנים האחרונות אנו נחשפים בתקשורת לבעייה רצינית של החקלאים בצפון הארץ ובדרומה. גניבות בקר הרועה בשדות, פריצות לרפתות ולולים, גניבה של עדרי כבשים וגניבות במטעים ובפרדסים של פרי בשל • דוד גדנקן חוזר 110 שנה אחורה

    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בשנים האחרונות אנו נחשפים בתקשורת לבעייה רצינית של החקלאים בצפון הארץ ובדרומה. גניבות בקר הרועה בשדות, פריצות לרפתות ולולים, גניבה של עדרי כבשים וגניבות במטעים ובפרדסים של פרי בשל. קבוצה גדולה של מתנדבים שנוכחו, כי החקלאים קורסים מעול השמירות וההשקעה באמצעי הניטור וההתרעה ומנזקים כלכליים שהביאו רבים לנטוש את החקלאות, הקימה את "השומר החדש". מתנדבים אלה אורבים לשודדים ולגנבים במטרה להוות גורם מסייע למשטרה ולמשמר הגבול. כפי שאמר החכם באדם: …"ואין כל חדש תחת השמש". ארגונים שכאלה קמו בתחילת המאה ה20 במטרה למנוע התקפות של הערבים על המושבות היהודיות בארץ ישראל. 10 דברים שרציתם לדעת על הארגונים " בר גיורא" ו"השומר".

    א. העלייה הראשונה לארץ ישראל של כ-26000 אלף יהודים , בעיקר מארצות מזרח אירופה, החלה בתרמ"ב (1882) ועד שנת תרס"ד (1904). יהודים אלה הקימו מושבות ברחבי הארץ והחלו לעבד את אדמתם. ערביי הארץ ראו הצמיחה והחלה תנועה לאומנית שדרבנה את ערביי הארץ לתקוף המושבות ולפגוע ביהודים. המתיישבים בנסותם למנוע פגיעה ביישוביהם, שכרו את שירותם של ערבים ובני העדה הצ'רקסית כדי לשמור על יישוביהם ועל רכושם. העלייה השניה שבאה בעקבות קודמתה ובה עולים אירופה, לא שבעה נחת מהיות השמירה בידי זרים. מנהיגי העלייה השנייה היו בדעה כי השמירה חייבת להיות בידיים יהודיות. בקונגרס הציוני שנערך בעיר האג שבהולנד , העלה ישראל גלעדי את ההצעה להקים כח מגן יהודי בארץ ישראל . באי הקונגרס תמכו ברעיון.

    ב. קבוצה של פעילים ממפלגת "פועלי ציון" שנוסדה ברוסיה ורבים מחבריה עלו ארצה, התכנסו בחדרו של חברם יצחק בן צבי ( לימים נשיאה השני של מדינת ישראל) ודנו בצורך המיידי להקים אירגון להגנה ולשמירה על המושבות היהודיות מפני הפורעים הערביים. הייתה זו אסיפה חשאית והשתתפו בה דמויות ידועות כדוגמת ישראל שוחט,ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין ועוד. החלטתם הייתה להקים ארגון שיקרא בשם "בר גיורא" על שמו של מנהיג המרד ברומאים , עליו סיפר יוסף בן מתתיהו (שקרא לו שמעון בן גיורא) שהוצא להורג בשנת 71 לספירתם. האסיפה הסודית בחרה בחברם ישראל שוחט, באותו זמן שימש כמזכיר היישוב שפיה, כמפקד הארגון וגם החליטה על סיסמת אירגונם: "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום" (מתוך שירו של המשורר יעקב כהן). כנס היסוד של ארגון " בר גיורא" היה לפני חג שמחת תורה בשנת תרס"ח ( ספטמבר 1907).

    ג. כמשימה ראשונה שרצו ראשי ארגון "בר גיורא" לבצע הייתה להחליף את השומרים בני העדה הצ'רקסית ששמרו על החווה החקלאית בגליל התחתון בשם : סג'רה (היא היישוב אילניה דהיום). כהתחלה הקימו בסג'רה קולקטיב חקלאי אותו ניהלה מניה שוחט. הקבוצה עבדה בחקלאות בחווה ואט אט הצליחה לשכנע את מנהל החווה אליהו קראוזה, להפקיד בידיהם את השמירה . חברי הקולקטיב העידו בפני מנהלם כי השומר הצ'רקסי מתרשל במילוי תפקידו. הענותו להצעתם וזה שהם הפכו לשומרי החוה היהודית, הביאה בפועל להיות סג'רה מרכז האירגון "בר גיורא". שמעם וקיומם כשומרים יהודים יצא בין היישובים היהודיים ובשנת 1908 פנו אליהם חקלאי היישוב מסחה (כפר תבור דהיום), לקחת לידיהם את השמירה ביישובם. הנהגת בר גיורא התבלטה עקב מספר החברים המועט אולם האתגר היה רציני וגדול והם נענו לפניית המסחאים . יחד עם זאת הציבו תנאי ביפני החקלאים במסחה, להעסיק אך ורק פועלים יהודים ביישובם . משהתקבל התנאי , הפכוהו אנשי בר גיורא כתנאי בלתי נפרד ומחייב לקבלת השמירה על יישוב יהודי ע"י אירגונם.

    ד. ארגון בר גיורא לא יכול היה לקבל על עצמו בקשות ופניות לשמירה והגנה על יישובים , עקב המספר המצומצם של פעיליו . לפני שפינה מקומו לאירגון גדול יותר הספיק לייסד את "החורש" שהיווה את הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל. בשנת 1909 הוקם ונוסד ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל. ההחלטה הייתה בכינוס שנערך באפריל 1909 בכפר תבור ( אחרי שהסתיימה התכנסות של מפלגת "פועלי ציון") ושם הוחלט להקים הסתדרות שומרים, ארגון חוקי בשם "השומר". ההחלטה התקבלה לאחר שבתחילת אותו החודש היו אירועי דמים . נרצח השומר של חחות סג'רה ששמו היה ישראל קורנגולד, במרדף אחר הרוצחים נהרג שמעון מלמד , מאיכרי סג'רה . הרוחות סערו והיו אלה יצחק בן צבי וישראל שוחט שהגדירו בנאומם את תכנית האירגון ומטרתו באומרם: " לפתח ארצנו אלמנט של שומרים יהודים הראויים לעבודה זאת". נבחרו שלושה חברים לוועד "השומר" שיעמדו בראש האירגון ואחראים לפעילותו. היו אלה : ישראל שוחט,ישראל גלעדי ומנדל פורטוגלי.

    ה. במהלך השנים 1909 -1910 העבירו המושבות היהודיות בגליל התחתון את השמירה על יישוביהם לידי "השומר". היו תקלות מעציבות, בחורף 1909 השומר הצ'רקסי במושבה "בית וגן" (היום חלק מהמושבה יבנאל), ירה והרג את האיכר יצחק בלום עקב ויכוח ומריבה ביניהם. התוצאה המיידית השמירה הועברה לידי "השומר" בהמשך השמירה הזאת הונהגה במושבה יבנאל כולה. בהמשך גם השמירה בחוות כנרת נמסרה לפועלים היהודים של החווה יחד עם אנשי השומר.במושבה זכרון יעקב הייתה השמירה מעורבת שומרים ערבים לצד אנשי השומר. כמובן שמצב זה הביא להתנגשויות מרובות והשומרים היהודים  עזבו את השמירה בזכרון יעקב ובמלחמיה (לימים המושבה מנחמיה שבעמק הירדן). אירגון השומר הרחיב פעולותיו והקים כעין" לגיון עבודה" של פועלים יהודים, במסגרת זו נשלחו קבוצות של פועלים אלה לעבודה עברית בחדרה ,לסג'רה ובעיקר לאדמות תל-אל-פול ( כיום אדמות אלה הם מרכז העיר עפולה).

    ו. האסיפה הכללית השניה של ארגון "השומר" נערכה בעיר חיפה,בביתם של מניה וישראל שוחט. עיקר הדיון היה על חיזוק קבוצות העבודה היהודיות. נושא חשוב שנידון היה הסרת השמירה מהמושבה סג'רה , עקב שיתוף הפעולה של חקלאיה עם אנשי שבט א-צביח שגרו לידם. לטענת השומר, שבט זה היה פעיל ברצח יהודים בזמן מאורעות תרצ"ז-תרצ"ט. . בשנת 1908 הצליח יהושע חנקין,גואל אדמות ארץ ישראל, לרכוש שטחים נרחבים בעמק יזרעאל. רכישה זו נתקלה בהתנגדות נמרצת של מושל נצרת,שוכרי אל-עסלי, מתנגד קיצוני להתיישבות יהודית. חנקין פנה לאירגון השומר, להושיט כתף ולעזור בכיבוש הקרקעות שקנה. השומר נענה ברצון וקבוצה מחבריו יצאה להקים את המושבה מרחביה שליד הכפר הערבי סולם( שונם התנכית). החובה לציין שלא כבמקומות אחרים , אנשי כפר סולם שמרו על יחסי ידידות עם המתיישבים היהודים . להבדיל מידידות זאת כנופי ידועה הציע חסות אנשיה למושבה יבנאל , כשזאת נדחתה , החלו תקיפותחברי הכנופיה בראשות סעיד א-זועבה, לתקוף את מתיישבי יבנאל . מתקפה אחת הייתה של מאות פורעים שהמטירו אש כבדה על המושבה. המשטרה התורכית הגיעה למושבה ולמרבה "הפליאה" עצרה תריסר מאנשי המושבה ,כולל שלושה מחברי השומר ,אלה הושמו במעצר לתקופה של שנה שלמה.

    ז. שנת 1911 הייתה שנה של פריצת דרך לאירגון השומר. קבלת השמירה במושבה הגדולה חדרה ובהמשך השמירה ברחובות. חובה להסביר כי במושבות הגדולות התחייבות השמירה הייתה מורכבת ובעלת דרישות שלא הוצבו בעבר. האיכרים דרשו לכלול בצוותי השמירה פרשים על סוסים, שיפטרלו במטעים, בכרמים, בפרדסים ויהיו נוכחים בזמן הנטיעות, הזריעה , הבציר וכד' . ערביי הכפרים ובדואים חברי כנופיות היו מנסים לגנוב פירות מהעצים או עצי נטיעות כדי להעבירם לשדותיהם. לא פעם כשנתקלו בשומר עברי, כדוגמת מקרהו שח צבי נדב, שומר בחדרה, תקפוהו וגם גזלו את נשקו. לראשונה החליטו חברי השומר לא להבליג ו5 מהם יצאו לבצע פעולת עונשין כנגד הכפר הבדואי הסמוך . מאות בדואים יצאו במתקפת נגד ומטחי ירי כבדים. הערפל איפשר לאנשי השומר לחזור לחדרה ללא נפגעים. הפעולה אמנם כשלה אבל הבדואים ידעו להעריך את נחישותם ותעוזתם של השומרים היהודים. עד סוף שנת 1912 היה "השומר" אחראי על השמירה כמעט בכל המושבות הגדולות בארץ ( למעט פתח תקווה וזיכרון יעקב). היו פניות רבות ממטולה שבצפון ועד גדרה ורוחמה שבדרום בבקשה שהשומר יקבל על עצמו את עול השמירה בישובם, האירגון שסבל ממצוקת כח אדם , נאלץ להשיב פניותיהם בשלילה.

    ח. כבכל אופרציה לא הכל היה ורוד בהפעלת אירגון השמירה היהודי. במושבות הגדולות, דוגמת ראשון לציון, רחובות ועוד. היו איכרים רבים שהתנגדו לשיטת
    ההפעלה של "השומר" . האיכרים לא היו מוכנים להעסיק רק פועלים יהודים בעבודה החקלאית ולא לתת בלעדיות לשומרים יהודים ,מכמה סיבות. מחיר פועל
    בדואי או ערבי-כפרי היה זול בהרבה ממחיר פועל יהודי. חלקם חששו שפיטורי פועלים ערביים יביאו לפעולות נקם הן בגניבה מהשטחים החקלאיים שהערביים הכירו היטב או להבדיל לנקמת דם ברצח ח"ו של האיכר היהודי. השומר ניהל מאבק עיקש תחת הסיסמא : "עבודה עברית". החל מאבק פנימי בין האיכרים לחברי "השומר" היחסים התדרדרו עד כדי כך שבמושבה רחובות הקים אחד השומרים, מיכאל אבנר שפאל,כעין מחתרת חשאית בשם : "נכדי פנחס" שהפיצה כרוזים במושבות ובהם איומים לרצוח איכרים יהודים שיעדיפו העסקת פועלים או שומרים ערביים. היו איכרים במושבות שהתלוננו כנגד חברי "השומר" על התנהגותם הברוטלית, כנגד ערביי הסביבה וכנגד המעסיקים היהודים. הבעיות לא נעלמו מהנהגת האירגון ובאסיפת חברים במושבה כרכור (תשרי תרע"ד-1913) הועלתה ההצעה לחזור לנושא ההתיישבות . ההחלטה בכנס הייתה להקים מושב של שומרים . נבחר המקום הקרוי :"תל עדש" (לימים המושב תל עדשים) ואכן גרעין קטן של שומרים עלה על הקרקע להקמת היישוב . באותה שנה בחודש מנחם-אב התקיימה אסיפת החברים ביישוב החדש.

    ט. שינוי קיצוני בחיי היהודים בארץ ישראל, חל עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) האימפריה העות'ומאנית הצטרפה לכוחות האימפריה הגרמנית. התורכים ששלטו בארץ ביטלו את "משטר הקפיטולציות" שיטה שבה לתושבים בעלי נתינות של ארצות המערב היו "הטבות" ביחסיהם עם המשטר וזכו לחסות הקונסולים של ארצותיהם. מנהיגי "השומר" דגלו במדיניות של ויתור על אזרחות זרה , קבלת "עול מלכות העות'ומאנים" ובכך להראות לתורכים כי הם נאמנים לשליטי הארץ. מאחורי תכנית זו היה הרצון למנוע גירוש יהודים בעלי נתינות זרה מארץ ישראל, עקב המלחמה. למרבית היהודים בארץ היתה נתינות רוסית. רוסיה הייתה אויב אכזר לתורכיה. הוצעה לתורכים האפשרות שאנשי השומר יהוו כעין מליציה עות'ומאנית לשמירה על ארץ ישראל, אבל לדאבונם המושל הצבאי של סוריה וארץ ישראל וכן מפקד הארמייה הרביעית, אחמד ג'מאל פאשה. הביעו התנגדות חריפה . שניהם ראו בציונות ומנהיגיה , תנועת מרד כנגד התורכים. אדרבא הם ציוו על המושל האזרחי של יפו (הקאימקאם) לפתוח בחקירה חשאית ולוחצת כנגד כל מנהיגי היישוב היהודי. מנהיגי "השומר" נעצרו ונחקרו, חלקם הוגלו מהארץ . יצחק בן צבי ודוד בן גוריון יחד עם גואל האדמות יהושע חנקין גורשו לאלכסנדריה שבמצרים. פעולה דרסטית נוספת הייתה החרמת כלי נשק שהיו בידי היישוב היהודי. אנשי "השומר" לא הפסיקו םעיליותיהם בעת המלחמה . באוקטובק 1916 יצאה קבוצה מחבריהם במושבה מסחה בניהוגו של ישראל גלעדי, להקים יישוב בגליל העליון באתר בשם חמארה. לישוב החליטו לקרוא: "כפר בר גיורא" . פרנסת המתיישבים באה בעיקר משמירה בישוב מטולה. לימים היישוב הפך לקיבוץ בשם: "כפר גלעדי". שלוחות יצאו להקים נקודת התיישבות באתר בשם טלחה (היום "תל חי") וכן להקים יישוב במחניים.

    י. אירגון "השומר" למעשה הפסיק פעילותו ב-1916. קופתו התרוקנה, היו בו מעט פעילים (כ-30) וחבריו עסקו בשמירה בעיקר במושבות הגליל התחתון. אסיפת חברים שהתקיימה בל' אב תרע"ו(1916) החליטה על גיוס חברים כקבוצות הגנה ביישוביהם וכן להקים מחסני נשק. איסוף נשק או רכישת נשקים הפכה ל"מפעל" דינמי בעיקר כתוצאה מהקרבות שניהלו כוחות בריטיים על כיבוש הארץ. הבדואים זינבו בכוחות אלה גנבו ואספו נשקים ושמחו למוכרם ליהודים. נקבעו תחנות איסוף לנשקים במושבה רוחמה, ברחובות,בפתח תקווה ועוד. פעילותה של מחתרת "ניל"י" (נצח ישראל לא ישקר) כנגד התורכים ולמען הבריטים, גרמה לצרות רבות לאנשי השומר ולמאגרי הנשק בישובים. הבריטים כבשו את הארץ התורכים הובסו ונסוגו לארצם . לימים בתולדות ישראל הוקמה " ההגנה" כח הפלמ"ח ועם הקמת המדינה הוקם צבא ההגנה לישראל. לית מאן דפליג כי הבסיס העיקרי לכח המגן העברי בארצנו, היה אירגון "השומר" ועל כך התברכנו.



    0 תגובות