21 שנה לפטירת ראש הישיבה שכונה 'אבי דור הכיפות הסרוגות'

    כשהיה הרב משה צבי נריה על ערש דווי אמר הרב לבני משפחתו ולמקורביו שסבבו את מיטתו "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה ,תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל,תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל
    דוד גדנקן No Comments on 21 שנה לפטירת ראש הישיבה שכונה 'אבי דור הכיפות הסרוגות'

    תנועות נוער רבות בישראל אך רק אחת ייסדה רשת ישיבות המשלבות לימוד תורה, אהבת הארץ והשכלה כללית • דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרב משה צבי נריה זצ"ל

    כשהיה הרב משה צבי נריה על ערש דווי אמר הרב לבני משפחתו ולמקורביו שסבבו את מיטתו "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה ,תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל,תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל
    10:34
    28.03.24
    הרב אייל אונגר No Comments on יש דם ביצים שמותר? הרב אייל אונגר בשיעור מפתיע

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    תנועות נוער רבות בישראל אך רק אחת ייסדה רשת ישיבות המשלבות לימוד תורה, אהבת הארץ והשכלה כללית. הכוונה לרשת הישיבות התיכוניות של "בני עקיבא". הוגה רעיונה ומייסדה נחשב גם לאבי דור "הכיפות הסרוגות". דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרב משה צבי נריה זצ"ל.

    א. בכ"א בחודש שבט תרע"ג (1913) נולד בעיר לודז' שבפולין, בן לרב פתחיה מנקין ולאמו רחל. הרב פתחיה נכדו של רבי שאול צבי הירש ממקורביו של הגר"א ומראשי המתיבתא בעיירה גרודנא. אביו של הרב פתחיה מנקין היה רבי אריה לייב רבה של פולטבה. אבי הילוד היה מתלמידי ה"חפץ חיים" ושימש כרב בכמה קהילות ברוסיה. לבן קראו בשם משה צבי.

    ב. כבר בצעירותו נשלח הנער משה צבי ללמוד תורה בישיבות במינסק ובשקלוב. מורהו היה מרא דאתרא רבי מרדכי פיינשטיין ,למדן ומעמיק גדול וידוע . רבי מרדכי היה האח הצעיר של גאון התורה ופוסק ההלכות הרב משה פיינשטיין. משה צבי השקיע את כולו בלימוד התורה ובלט כבר בצעירותו בידע התורני שלו ובהתמדתו בלימוד.

    ג. כשהוא אך בן 17 נודע למשה צבי כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה הראשי של ארץ ישראל, פועל נמרצות להצלת בני ישיבות מרוסיה בהשתדלו להשיג להם רשיונות עליה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל. משה צבי כותב מכתב הכולל חידושי תורה, לרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי"ה ובו בקשה לקבל סרטיפיקט ולעלות ארצה. הרב קוק נענה לבקשתו ושלח לו אישור עליה יחד עם כרטיס נסיעה לארץ ישראל. כאן המקום לספר כי העובדות בקבלת הסרטיפיקט היו קצת שונות. למשה צבי היה אח גדול בשם יוסף מנקין. למעשה הוא זה שקיבל את רשיון העליה ארצה. ביודעו כי אחיו הצעיר היה מאד רגיש וחלש גופנית ובפוחדו כי לא יוכל לשרוד, נתן למשה צבי את הסרטיפיקט שלו בלי שידע מכך, אחרת היה מסרב לקבלו. האחר הבכיר הוא שסיפר לאחיו הצעיר כי הרב קוק הוא ששלח את הסרטיפיקט.

    ד. בכ' בתמוז שנת תר"צ (1930) הגיע הצעיר משה צבי לארץ ישראל ומיד עלה לירושלים, הציג עצמו בפני הרב אברהם יצחק קוק ובפני בנו הרב צבי יהודה ונפשו דבקה בהם. הצטרף ללומדים בישיבת "מרכז הרב" וכך התחזק הקשר התורני-רוחני עם בני משפחת קוק. בנוסף למד גם אצל תלמידו המובהק וחברו של הראי"ה הרב יעקב משה חרל"פ, מי שהיה גם רבה של שכונת "שערי חסד" והירבה לכתוב ספרים תורניים שעסקו בנגלה ובתורת הניסתר. משה צבי הצעיר היה נוהג להעביר דברי רבו לחבריו בישיבת "מרכז הרב" ולהסבירם. במקביל ללימודיו בישיבה החל משה צבי להשתלם במכון להוראה של סמינר למורים "מזרחי, בירושלים. ראה בכך חזון לעסוק בחינוך ובעשיה ציבורית בקרב שלומי אמונים.

    ה. הרב אברהם הכהן קוק הסמיך את תלמידו משה צבי לרבנות. בעת שהותו בירושלים התוודע הרב הצעיר לפעילות של תנועת נוער דתית בשם "בני עקיבא", תנועה חדשה בראשית דרכה. הרב הוזמן להרצות בסיף הירושלמי של התנועה וכמובן נענה ברצון. תוך כדי מפגשיו עם חניכי "בני עקיבא" נחשף לשאלות וללבטים שהעסיקו אותם כנוער שומר מצוות. כשקיבל פניה להצטרף לבני עקיבא כמרכז סניף ירושלים, נענה ברצון, תוך התניה כי ימשיך לימודיו בישיבה. בפעילותו בתנועת הנוער התגלתה מנהיגותו הרוחנית-חברתית. במסגרת פעילותו זו החל לכתוב מאמרים וכן שירים הקשורים לפעילות הנוער. במסגרת כתיבתו הוטלה עליו המשימה להיות עורך ביטאון התנועה בשם "זרעים".

    ו. הרב צבי יהודה לא "אהב" את פעילותו של משה צבי ב"בני עקיבא" ובמיוחד הפעילות של כתיבת שירים ומאמרים. הרב מנקין החל לחתום על הגיגיו ושיריו שבכתב בשם העט "נריה" על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם-חופש כל חדרי בטן". כך הפך שמו מהרב משה צבי מנקין להרב נריה. שיריו היו מאד אהובים ופופולריים בקרב הדור הצעיר והפכו במהרה לשירי התנועה ושירו הידוע ביותר "יד אחים לכם שלוחה הנוער החביב גל דגלנו כולכם חנו מסביב. יזהיר לכם כוכב תורה, דרככם סוגה בעבודה, בלב אמיץ בערת השם עלה נעלה. קדימה ביני עקיבא הידד במעלה וכו' וכו. שיר זה הפך להמנונה של "בני עקיבא" יחד עם שירים רבים אחרים.

    ז. בשנת ת"ש (1940) זיהה הרב נריה את הצורך להעמיק את לימוד התורה במסגרת "בני עקיבא". ביוזמתו ובברכתו הגיעו עמו בי' מרחשוון, 13 נערים למושב העובדים הדתי "כפר הרא"ה". שם הקימו ישיבה שבתחילת דרכה שילבה לימודי קודש יחד עם עבודת האדמה. כאן החובה לציין שכמה ממנהיגי התנועה דאז לא ראו יוזמה זאת בעין יפה . הרב נריה נאמן לאמונתו ודרכו לא חזר בו מרעיונו. השינוי היחידי שנענה לו בתגובה לפניית הורי הילדים, היה לשלב לימודים כללים הנהוגים בבתי הספר התיכונים, לתכנית הלימודים. הרב אברהם צוקרמן שהיה יד ימינו של הרב נריה בייסוד הישיבה בכפר הרא"ה סיפר כי כששמע הרב נריה על פניית ההורים ללימודי חול בישיבה הגיב באומרו "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה". בדיעבד נענה ללחצים בקובעו כי לימודי הקודש יהיו העיקר ובתחילת יום הלימודים ולימודי החול בשעות אחה"צ.

    ח. ישיבת "כפר הרא"ה" הפכה דוגמא ובמהרה נוספו לה ישיבות תיכוניות דומות כשהידועות בהן היו ישיבת "נתיב מאיר" בירושלים" הישיבה במושב נחלים, ועוד ועוד. הישיבה אותה יזם והקים הר משה צבי נריה קיבלה במהרה את התואר "אם ישיבות בני עקיבא" כשהצליח רעיון הישיבה של הרב נריה החליטה המועצה החינוכית של בני עקיבא לייסד רשת של אולפנות לבנות. גם רעיון זה זכה להצלחה רבתי והוקמו האולפנות ב"כפר פינס" במושב "צפריה" ועוד רבות. היו נסיונות לשלב ישיבות תיכוניות עם לימוד מקצוע והן נוסדו בכפר הרא"ה בנחלים ועוד. כשבגרו תלמידי ישיבות בני עקיבא ורצו ודרשו להמשיך בלימודי הקודש, תוך הבנה כי יצטרכו להצטרף לצה"ל, נוסד הרעיון לאפשר שילוב של לימודים בישיבה גבוהה ושירות צבאי. כך נוסדו ישיבות "ההסדר" כשהחלוצה ביניהן הייתה הישיבה הגבוהה בכרם דיבנה בראשותו ובניהוגו של הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל, תלמיד ישיבת "עץ חיים" בירושלים, תלמיד סלובודקה ותלמידם המובהק של ר' איסר זלמו מלצר ושל החזון איש. היו אלה קבוצה של בוגרי ישיבת "כפר הרא"ה" שהתארגנו במסגרת גרעין "גחלת" של שבט "איתנים" והחלו ללמוד בכרם דיבנה (הסמוך לקיבוץ יבנה) בשנת תשי"ג (1953) בישיבת ההסדר.

    ט. הרב נריה ליווה את בוגרי הישיבה גם בעת שירותם הצבאי מאז מלחמת השחרורצהמשך בפעילותם בחטיבות השונות. כבר בראשית שנת 1949 אירגן הרב נריה אירוע הודיה לבורא עולם על הניצחון במלחמת העצמאות. מקום הכינוס נקבע ליד קבר הרשב"י במירון. תאריך הכינוס נקבע ליום ז' באדר. מסורת זו שבוגרי ישיבת כפר הרא"ה התמידו בו שנים רבות ויחד עם רבם נהגו לפקוד את קבר הרשב"י בז' באדר. הרב נריה הרבה לכתוב ספרים תורניים שרובם הוקדשו לתורתו של מורו ורבו הרב קוק זצ"ל. על פעולתו ותרומתו המיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה זכה הרב נריה ביום העצמאות 1973 בפרס ישראל. לחץ רב הופל על הרב נריה להרתם לפעילות פוליטית כדי לתרום את חלקו בחקיקה חינוכית-תורנית- לאומית. הרב נריה נענה לפניות הרבות וכיהן כחבר כנסת בשנים 1969 עד 1973. עיקר פועלו היה בוועדת החינוך והתרבות. כשפרש "היכה על חטא" ואמר כי היה זו טעות להכנס לפעילות הפוליטית.

    י. הרב נריה חלק על כמה מדרכיה של מפלגתו המפד"ל ובשנת 1983 פרש ממנה והקים את תנועת מצ"ד. הייתה זו מחאתו, יחד עם הרב חיים דרוקמן יבל"א ומנהיג תנועת בני עקיבא העולמית חה"כ יוסקה שפירא ז"ל, כנגד ההשארות בממשלה אחרי פינוי העיר ימית שבסיני. לאחר קבלת " הסכמי אוסלו" בכנסת ישראל (1993) שהרב נריה התנגד להם בתוקף, יסד יחד עם הרב הרבנים שאול ישראלי ואברהם שפירא ז"ל את הארגון "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל". כשהיה הרב משה צבי נריה על ערש דווי אמר הרב לבני משפחתו ולמקורביו שסבבו את מיטתו "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה ,תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל,תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל". הרב נריה זצ"ל קרא אז בקול גדול כמה פעמים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים נתקדש כולנו". בי"ט כסלו תשנ"ו (12 בדצמבר 1995) השבוע לפני 21 שנים החזיר הרב נריה את נשמתו לבוראו וניטמן באדמה שכה אהב בבית העלמין הכפר הרא"ה. מפעלו החינוכי-תורני הוא נר זכרון עולם לרב דגול וגאון תורה. יהי זכרו ברוך לעד.



    0 תגובות