קורץ לרבני תקומה: שר החינוך קרא לדחות את הגיוס בשנה וללמוד תורה

    שר החינוך פנה לבני הנוער והציע להם "צידה לדרך": "הדבר הראשון - וזו המלצה אישית שלי - זה לפני הצבא להשקיע לפחות שנה בהכנה, בלימוד תורה". לדבריו, הלימודים התורניים בישיבה התיכונית אינם ממניעים "טהורים", משום שהם נועדו להשגת תעודת בגרות ולא באים מתוך בחירה חופשית, ולכן יש להוסיף תקופת לימוד משמעותית "לשם שמים".
    admin2 1 Comment on קורץ לרבני תקומה: שר החינוך קרא לדחות את הגיוס בשנה וללמוד תורה

    קורץ לרבני תקומה • נפתלי בנט קורא לתלמידי ישראל ללמוד גם תורה: בנאום שנשא בפני מאות שמיניסטים, המליץ להם שר החינוך ויו"ר "הבית היהודי" לדחות את השירות הצבאי בשנה אחת לפחות, לטובת לימודים גבוהים בישיבה

    צילום: Yonatan Sindel/Flash90
    שר החינוך פנה לבני הנוער והציע להם "צידה לדרך": "הדבר הראשון - וזו המלצה אישית שלי - זה לפני הצבא להשקיע לפחות שנה בהכנה, בלימוד תורה". לדבריו, הלימודים התורניים בישיבה התיכונית אינם ממניעים "טהורים", משום שהם נועדו להשגת תעודת בגרות ולא באים מתוך בחירה חופשית, ולכן יש להוסיף תקופת לימוד משמעותית "לשם שמים".
    16:43
    28.03.24
    קובי פינקלר No Comments on המל"ל מזהיר: סיכון מוגבר לישראלים במדינות עוינות

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    קורץ לרבני תקומה?! נפתלי בנט קורא לתלמידי ישראל ללמוד גם תורה: בנאום שנשא היום (ד') בפני מאות שמיניסטים, המליץ להם שר החינוך ויו"ר "הבית היהודי" לדחות את השירות הצבאי בשנה אחת לפחות, לטובת לימודים גבוהים בישיבה, מכינה קדם-צבאית או במדרשה.

    בנט, שהשתתף בכנס "חיים של שליחות מתוך תורה" של מרכז ישיבות ואולפנות "בני עקיבא", התוודה כי הוא מצטער על בחירתו להתגייס לצה"ל מיד עם סיום בית הספר התיכון, והציע להם שלא לחזור על טעותו. לדבריו: "אני ממש זוכר את עצמי בגיל שלכם חושב איפה נהיה, איפה נשרת, מה נעשה", אמר, "אני לא מתחרט על הרבה דברים בחיים, אבל אחד הדברים הבודדים זה שהלכתי ישר לצבא".

    שר החינוך פנה לבני הנוער והציע להם "צידה לדרך": "הדבר הראשון – וזו המלצה אישית שלי – זה לפני הצבא להשקיע לפחות שנה בהכנה, בלימוד תורה". לדבריו, הלימודים התורניים בישיבה התיכונית אינם ממניעים "טהורים", משום שהם נועדו להשגת תעודת בגרות ולא באים מתוך בחירה חופשית, ולכן יש להוסיף תקופת לימוד משמעותית "לשם שמים".

    "היום אני מעביר גיבושים לסיירת מטכ"ל", הוסיף בנט, בעצמו בוגר ישיבת "בני עקיבא". "יש ראיון קצר של 5 דקות, ואני יכול להגיד לכם שכשאני רואה מי היה בישיבה או במכינה קודם, ומי לא – זה מדהים הקשר בין איכות המועמדים אם עשו שנה לפני הצבא או אם לא עשו. זה נותן מימד אחר לגמרי של השירות הצבאי".

    שר החינוך קרא לתלמידים להתמיד בלימוד גם לאחר הצבא, לאורך כל החיים, ו"לקבוע יתד לתורה": "גם אני עושה את זה כל שבוע, וזה חיוני. היום-יום מושך אותנו מאוד חזק – אתה סטודנט, צריך לפזר את הילדים בגן, צריך להתפרנס, ואם אין לך יתד קבוע בלו"ז לתורה, אתה יכול כמו כדור פורח לברוח ולאבד את המצפן".



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      בנט מנסה לנקות את המצפון, הוא הרי הוריד במהלך שרותו הצבאי את הכיפה ונהיה חילוני לכל דבר במהלך שרותו הצבאי. עכשיו הוא טוען שאפשר להתחזק לפני כן ואז לצלול לביוב מבלי להיפגע! מר בנט אולי תסביר איך וכיצד? הרי אתה יודע שזה בלתי אפשרי, אתה יודע בדיוק איזה הפקרות יש בצבא שלשם אתה מנסה להעביר בחורי ישיבות על חשבון לימוד התורה!
      הנה כתבה שפורסמה כאן בקול חי לא מזמן (כ"ט כסלו)
      פקודת השירות המשותף מעוררת סערה בקרב הציונות הדתית בכלל ובקרב ישיבות ההסדר והמכינות בפרט, בעקבות שינויים פוגעניים שהיא עתידה לחולל בשמירה על אורח החיים הדתי של חיילים וקצינים בצה"ל. אולם כעת מתברר, על פי עדויות בלעדיות שהגיעו לידי 'בשבע', שגם הפקודה הליברלית הזאת מופרת בעקביות בין כותלי הבסיס היוקרתי של צה"ל – בית הספר לקצינים, המכונה בה"ד 1. צוערים וקצינים חושפים התנהלות מנוגדת לפקודות בכל הנוגע לעירוב בין המינים, הן במהלך האימונים והמד"סים והן במגורים ובסדרי הלינה. יצוין כי אחוז הצוערים הדתיים בבה"ד 1, על פי ההערכות, עומד על לא פחות מארבעים, מה שלא מונע מהפיקוד הגבוה לשלול מרבים מהם את זכויותיהם הדתיות.

      בחודשים האחרונים התקבלו תלונות במוקד עמותת 'צו 1', כמו גם ל'פורום רבנים צבאיים במילואים', מצוערים וקצינים דתיים שסיימו בשנים האחרונות את הכשרתם בבסיס. לא במהרה הסכימו החיילים לספר על הנעשה בבסיס ההדרכה. גם אחרי שהובטח להם כי שמותיהם ופרטים מזהים אודותיהם לא ייחשפו, הם עדיין חוששים שיודחו מהקורס ומתפקידי קצונה בעקבות עדויותיהם.

      לסחוב חיילות על הגב

      לפני כחודשיים התקיים אירוע קבלת שבת של חיל החינוך, כשעתיים לפני שבת. מדובר היה בהופעה של להקת ג'ויה. החיילים הדתיים בגדוד דקל ביקשו להשתחרר מהאירוע בשל שירת נשים, אך לטענתם המג"ד חייב את מפקדי הפלוגות שלא לשחרר את החיילים הדתיים. החיילים טענו שמדובר בסטייה מפקודת השירות המשותף שנכנסה לאחרונה לתוקף, שאמנם מחייבת את החיילים הדתיים להשתתף באירוע שירת נשים בטקס ייצוגי, אך פוטרת אותם משירת נשים במקרה של פעילות הווי. המג"ד מצדו סירב לפטור אותם, בטענה שמדובר בטקס רשמי, שבסמכותו לחייב אותם להישאר בו.

      אך שירת נשים היא הבעיה הפחות חמורה כיום בבה"ד 1. אבי (שם בדוי), צוער בקורס, מתאר את הנעשה בגדוד גפן (גדוד בבה"ד 1 שבו קציני חי"ר מבצעים את ההשלמה החילית): "בגדוד שלנו יש ארבע פלוגות, אף פלוגה איננה נפרדת מגדרית. ביקשנו שיאפשרו לחיילים הדתיים פלוגה נפרדת, אך הבקשה נדחתה".

      במסגרת ההכשרה התקיימו אימוני קרב מגע על ידי מדריכה, בהשתתפות צוערים וצוערות יחדיו. הצוערים הדתיים ביקשו להתאמן ללא נשים, אך גם כאן בקשתם נדחתה. אבי, שהשתתף באימון, מספר על חיילים דתיים בוגרי מכינות דתיות, שפחדו לסרב ונאלצו לתת לחיילות אגרופים בבטן באימונים. גם המד"סים היו פלוגתיים, וכך הצוערים הדתיים יצאו לריצות יחד עם הצוערות, כשהן לבושות באופן לא הולם.

      שלומי (שם בדוי), צוער אף הוא, מספר על תחושותיו: "התחושה שלנו היא שצורכי הדת מעיקים על המערכת. כל הדתיים מרגישים ככה. אין להם בעיה אישית איתנו, אבל האווירה הכללית היא שהדת מהווה עול כבד על המערכת".

      איך זה בא לידי ביטוי?

      "במקום להתעסק במבצעיות, אנחנו כל הזמן צריכים לוודא שלא שיבצו אותנו לשמירה יחד עם חיילת, שאנחנו לא צריכים לתרגל אחד על אחד עם חיילת, שלא שיבצו אותנו בטעות לניווטים לבד עם חיילת. זו התמודדות יומיומית, ולצערי לא כולם עומדים בה".

      האם לפחות נשמרת ההפרדה בין הצוערים לצוערות בזמן המנוחה והשינה?

      "ממש לא. הבנות איתנו במגורים, באותה קומה. אפילו החילונים שונאים את זה. לבנים אסור להיכנס למתחם הבנות, אבל הבנות נכנסות לתוך החדרים של הבנים. זה לא מעניין אף אחד מהמפקדים. כולם מפחדים לפתוח את הפה. אנשים מפחדים שידיחו אותם מהקורס".

      ומה קורה בשטח?

      "בשטח המצב עוד יותר גרוע. בגדוד הדס, חיילת נכנסה לאוהל שלי כדי להעיר אותי לשמירה. המפק"צית (מפקדת צוות) ישנה יחד עם המפק"צים באותו אוהל. בלינת שטח, ישנו הצוערים והצוערות ביחד. זו אווירה שממש לא מתאימה לאדם דתי".

      ובתרגילים?

      "גם בתרגילים נאלצנו להתמודד כל הזמן עם בעיות. המפק"צים דרשו מחיילים דתיים להרים חיילות על הגב בתרגילים שדימו פציעות. בדרך כלל הם לא דרשו זאת מדתיים בכוונה, אלא מחוסר מודעות. אני סירבתי בתוקף, אבל לא כולם מסוגלים לעמוד בלחץ כשהמפקד צועק עליהם: גם במלחמה תגיד שאתה לא מרים בנות פצועות?!". התרגיל נעצר בעקבות סירובו של שלומי להרים בחורה על הגב.

      ממה החיילים הדתיים חוששים? למה הם לא עומדים על זכויותיהם?

      "אף אחד לא רוצה שיתייגו אותו כטראבל מייקר. אתה יודע שכל הזמן מסתכלים עליך בשבע עיניים ואם תתקומם על כל חריגה מהפקודות, עלולים בסופו של דבר להדיח אותך. יש גם מבדק סוציומטרי שבודק כמה אתה חברותי, וברור שאם כל הזמן נצעק, נקבל במבדק ציון מאוד נמוך. אתה צריך ממש ללחוץ ולהיאבק כדי לקבל זכויות שמגיעות לך על פי הפקודות".

      איזה מסר היית רוצה להעביר לראשי הישיבות?

      "תגיד לראשי הישיבות שהגענו לקרקל (גדוד חי"ר המשלב לוחמים ולוחמות יחד, א"ג). שגדוד גפן בבה"ד 1 הפך להיות גדוד קרקל".

      עודד (שם בדוי), קצין דתי שעבר את ההכשרה בגדוד גפן במחזור הקודם, מתאר גם הוא מציאות עגומה: "הרס"ר אוכף ברצינות את ההפרדה במגורי הבנות, אבל למגורי הבנים הבנות יכולות להיכנס בחופשיות, ואף אחד מהמפקדים לא אומר להן כלום".

      חיילים שהצניעות חשובה להם יכולים להסתדר?

      "גם אם על הנייר יש הנחיות ואפשר לדרוש דרישות, בפעילות היומיומית יש אינספור מקרים שמנוגדים לפקודות, בגלל הערבוב בין הגברים לנשים. מי שרוצה לשמור על עצמו צריך כל הזמן לדרוש דרישות בזמן אמת, וגם אז הוא תלוי במפקדים, שנדרשים לרגישות גבוהה בכל רגע נתון".

      קצין נוסף מספר שבתקופתו החל השינוי בהגדרת מגורי הבנים: "המג"ד קבע שמגורי בנים, שאליהם כניסת בנות אסורה, כוללים אך ורק את חדרי השינה עצמם, ולא כל הקומה. אפילו במסדרון שצמוד למקלחות הבנות הורשו להסתובב חופשי".

      דובר צה"ל התבלבל

      בעקבות הטענות, הפנה 'בשבע' לדובר צה"ל את השאלות הבאות: מדוע לא מאפשרים לצוערים דתיים בגדוד גפן לשרת בפלוגה מגדרית של חיילים בלבד? מה התגובה לטענת צוערים בעבר ובהווה בגדוד גפן הטוענים שהבנות נכנסות בחופשיות למגורי הבנים, ואין כל ניסיון למנוע זאת? מדוע לא מאפשרים לצוערים דתיים לערוך אימון קרב מגע או מד"ס עם גברים בלבד? ומה תגובת צה"ל על התחושה הכללית של צוערים בבה"ד 1, שהמערכת מתייחסת לצרכים ההלכתיים שלהם בתחום המגדרי כאל מטרד?

      בדובר צה"ל בחרו להתייחס לשאלה הראשונה בלבד: "בצה״ל משרתים חיילים רבים מכלל החברה הישראלית, ונעשים מאמצים על מנת להתאים את השירות לאוכלוסיות השונות. לכל צוער ניתנת האפשרות לעבור את הקורס בסביבה מגדרית במסגרת צוותית״.

      אמירה זו של דובר צה"ל, לפיה הסביבה המגדרית שמתאפשרת לחייל היא רק ברמה המצומצמת של צוות, מנוגדת לפקודת השילוב הראוי, לפיה יתאפשר לחייל לעבור למסגרת מגדרית גם ברמת הפלוגה. וכך קובעת פקודת השירות המשותף (סעיף 13): "בכל יחידה לוחמת מעורבת יתוכנן מסלול ההכשרה והשירות באופן שתינתן לחייל שיבקש זאת בשל אורח חייו הדתי, האפשרות לשרת במסגרת מגדרית, ברמת הפלוגה. חריגה מהוראה זו מחייבת אישור של ראש אכ"א, אם יקבל תחילה המלצה ממפקד הזרוע".

      בנוסף לכך יצוין כי בניגוד לטענת דובר צה"ל, גם צוערים דתיים שביקשו לשרת בצוות מגדרי נתקלו בסירוב שרירותי.

      לאחר שהערנו לדובר צה"ל שהתגובה מנוגדת לפקודת השירות המשותף, נשלחה התגובה הבאה: "הרכב הצוותים והפלוגות בבה"ד 1 נקבע בהתאם לפקודת השירות המשותף, אושר על ידי ראש אכ"א וייבחן פרטנית בכל מחזור".

      בהתאם לדברים הללו, האם אכן מפקד זרוע היבשה המליץ לראש אכ"א לחרוג מן הפקודה? האם ראש אכ"א אישר מלכתחילה למנוע מצוערים דתיים פלוגה מגדרית? לידי 'בשבע' הגיעו הוכחות הסותרות את תשובת דובר צה"ל בעניין זה.

      בעמותת 'צו 1' אומרים ל'בשבע': "במשך חודשים אנחנו מַתְרִיעִים על התנהלות צה"ל ביחס לציבור שומרי המסורת. אזהרותינו הן קול קורא במדבר. במקרים רבים בוחרים גורמים במערכת הפוליטית או באיגוד ישיבות ההסדר לתקוף אותנו במקום לסייע לנו. פקודות השירות המשותף טובות אולי במשרדים. בשטח הפקודות הללו קורסות ומאבדות כל משמעות. אין שום יכולת לאכוף את הפקודות בגדודי לוחמה, וגדוד גפן בבה"ד 1 מוכיח זאת.

      "דובר צה"ל (היוצא) מוטי אלמוז אמר שלא תהיה בעיה לשלב נשים בטנקים ותקף את הרבנים שהתנגדו לכך. במקום לטפל בבעיות, דובר צה"ל עסוק בהכחשתן וביצירת בעיות נוספות. במקום להתייחס לגופו של עניין, הוא הפטיר 'הצווחות לא יעזרו'. יש לנו הרגשה קשה שאין עם מי לדבר. לא יעלה על הדעת שמיטב חיילינו יצטרכו להתפשר על ערכי התורה כדי להיות קצינים בצבא של העם היהודי".

      לפני חודש נפגשו עם הרמטכ"ל איזנקוט כמה רבנים מקצוות שונים בקשת הדתית-לאומית, מהרב אלי סדן ועד הרבנים יובל שרלו, אוהד טהרלב והרבנית מיכל נגן מהזרם הליברלי, ודרשו לשנות את פקודת השירות המשותף, שפוגעת לדבריהם ביכולתו של החייל הדתי לשרת בתפקידי לוחמה. בפגישה זו וכן בשיחה נוספת עם הרב חיים דרוקמן, הודיע הרמטכ"ל שבכוונתו להקים צוות שיבחן מחדש את פקודת השירות המשותף. חודש חלף והצוות טרם הוקם. האירועים בבה"ד 1 מעמידים בספק את נכונותו של צה"ל לשפר עמדות לקראת חייליו הדתיים.