"לא אעבור לסדר היום על אפליית עובדי הוראה חרדים", כך הצהיר היום (ד'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) במהלך דיון מיוחד שקיים בנוגע לפגיעה בתנאי שכרם של מרצים בסמינרים להכשרת עובדי הוראה במגזר החרדי ומורים ומורות מהמגזר. זאת בעקבות העובדה שעובדי ההוראה מהמגזר לא זכו לקבל תוספות שכר שניתנו לכלל עובדי ההוראה במדינה בעקבות הסכמים קיבוציים שונים, חלקם בעקבות רפורמות 'אופק חדש', 'עוז לתמורה' וכד', שכולן נועדו להוביל לשיפור איכות המורים ואיכות ההוראה במדינה. סך התוספות עד היום מסתכמות בתוספות שכר של כ- 16% וכן במספר מענקים חד-פעמיים, האחרון שבהם בסך 1,000 ₪ שניתן לכלל עובדי המדינה. "מניעת תוספות השכר מעובדי הוראה חרדים מותירה אותם ואת הציבור החרדי כולו מאחור. בעניין הזה אין בכוונתי לוותר" אמר.

גפני הביע תרעומת קשה על אי החלת תוספות השכר גם על עובדי ההוראה החרדים ואמר שזה "מבלי לדבר על-כך שגם ככה שכרם אינו גבוה. למעשה המדינה מנציחה את העניות שלהם, משאירים את עובדי ההוראה מהמגזר החרדי מאחור עם תנאי שכר נמוכים בהשוואה למקביליהם, בוגרי ובוגרות מכללות להוראה, שלגביהם הוחלט על תוספת אוטומטית של 10% מהשכר ההתחלתי עם סיום הלימודים במכללות".

עוזר ליועצת המשפטית במשרד החינוך, לירון ספרד, הסביר בעניין המענק החד-פעמי, ש"מאחר שמוסדות הפטור לא מחויבים לשלם לעובדיהם את אותו שכר כפי במדינה, לא היתה חובה לתקצבם כפי המענק הזה של ה- 1,000 ₪ שניתן לכלל עובדי ההוראה. הדבר הובא לידיעת מנכ"לית משרד החינוך ולידיעת השר ובעקבות כך, המדיניות היא לאפשר לתת את המענק גם לעובדי הוראה חרדים ואנחנו פועלים למימוש המדיניות הזו ולממש אותה". גפני הודה לו על דבריו ודרש לדעת מהו פרק הזמן להעברת המענק הזה, שכאמור כבר ניתן לעובדי המדינה. ספרד הודיע כי ייפנה עוד תוך כדי הדיון לאנשי משרדו לבירור העניין. עד לתום הדיון לא היתה בפיו תשובה, אך הוא התחייב כי זו תגיע ללשכתו של גפני עד סוף היום.

לאחר-מכן שב גפני לעסוק בעניין תוספות השכר הקבועות לבוגרי המכללות להוראה ודרש לברר מדוע מרצים ובוגרי סמינרים לא זכו לקבלן, מה שלדבריו "מותיר אותם מאחור בהשוואה למקביליהם ומגדיר את הפער ביניהם".

מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, נח גרינפלד: "לגבי הסכם השכר, ברגע שהאוצר יאפשר לשלם את זה בשמחה נעשה את זה. התקציב לנושא לא התקבל, לעומת המכללות שם התקציב התקבל. מדובר ביישום של תכנית 'אופק חדש' במכללות, הכולל יישום הרפורמה לקראת מעבר המכללות לות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה). בצד הפורמלי ההסכם כולו מדבר על תוספת כוללת של 16% בתוכה 10% שניתנו אוטומטית עם יישום 'אופק חדש' ומענק חד-פעמי ועוד 6% שטרם נחתם אך בשלבים אחרונים לקראת חתימה. בהסכם 'אופק חדש' על בתי ספר יסודיים שחתמו המורים כתבו שיתנהל מו"מ גם על הסכם שכר של המכללות וזה חל על בתי הספר היסודיים וכתוצאה מכך גם על המדריכים והיועצים". גרינפלד אישר, כי "אכן קיים פער משמעותי בין שכר מרצה במכללה אקדמית לבין מרצה בסמינר וכן לגבי מורים ומורות" אך ציין, ש"ברגע שהאוצר ייתן תקציב למתן התוספות גם לעובדי ההוראה במגזר החרדי ובסמינרים, מיד נממש אותו בשמחה".

בדיון השתתפו ראש עיריית בני-ברק, חנוך זייברט, מנכ"ל מרכז החינוך העצמאי, הרב אליעזר סורוצקין, מנהל סמינר, הרב זאב וולף, ונציגי סמינרים שונים, וכולם קבלו על הפערים בתקצוב ועל אי יישום אחיד של הסכמי השכר על כל עובדי ההוראה, לרבות אלו מהמגזר החרדי.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, שב והביע תרעומת קשה על האפלייה בנושא ואמר: "מדברים על העלאת הרמה של בתי הספר ורמת ההוראה אבל הציבור החרדי לא נכלל בתכניות הללו. כלומר, המדינה בעצם אומרת שהעלאת רמתם של המורים שיבואו ללמד בבתי הספר חשובה אך בחינוך החרדי, שם הרמה תהיה נמוכה, זה מה שאומרים. אני כמובן לא מדבר על הרמה מבחינה רוחנית-פדגוגית אלא על השכר. מורים ומורות במגזר החרדי יקבלו שכר נמוך ב- 16% מהמקבילים שלהם בבתי הספר שאינם חרדים. החוק קובע שכלל הילדים, תלמידי ישראל, ייהנו מאותם תנאים ותקצוב והמדינה, ובמיוחד הממונה על השכר באוצר, עוברים על החוק. לא אעבור על-כך לסדר היום. אני לא מתכוון לוותר, לא יהיה דבר כזה שאנחנו נהיה סוג ג'. זוהי אפלייה מובנית ואסור לאפשר את זה".

עוד עלה בדיון, ע"י מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, גרינפלד, ש"המוסדות החרדים נאלצים לשלם שכר נמוך יותר לעובדיהם, בין השאר בשל העובדה שקיים פער בין סך התקנים למרצים בסמינרים המתוקצבים ע"י המדינה שעומד על כ- 2,500 לעומת מספר המרצים בפועל, בסביבות 6,800. כלומר יש פער בין מספר. התקצוב בנוי לפי התקן ולא לפי סה"כ אנשי הסגל הקיימים וברגע שמוסד מעסיק יותר מהתקן, עדיין יש לו מחויבות לשלם לכל הסגל שהוא מעסיק, אעפ"י שהוא יקבל תקציב לפי התקנים".

נציג אגף הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, האחראי על שכר עובדי הוראה, אבי פרידמן, אמר: "המוסדות שדנים בהם הם לא תחת אחריות האגף ולכן הודענו שאין לנו נגיעה בנושא ולא יכולים לדבר בעניין. אני יכול להשיב רק על רק גופים מתוקצבים באופן מלא כמו המכללות להוראה. ככלל, הממונה על השכר עושה את ההסכמים ומעדכן את אגף התקציבים, שהוא זה שאמור להעביר את התקציבים ליישום ההסכמים".

גפני מחה על העובדה שמאגף הממונה על השכר באוצר לא הגיעו נציגים בכירים, אף שלדבריו, עפ"י חוק הממונה על השכר לא יכול לאפשר קיום מצב שבו יש אפלייה לרעה בקרב עובדי הוראה, "כולם אמורים להיות מתוקצבים ומתוגמלים באופן שווה" אמר.

לקראת תום הדיון הודיע גפני, כי הוא "לא ירפה מהנושא" וכי "כבר בשבוע הבא אקיים דיון המשך אליו אדרוש לזמן את נציגי אגף התקציבים באוצר, הממונה על השכר בעצמו, נציגי ההסתדרות הכללית ואגף החשב הכללי. "אנחנו מתקצבים את המוסדות האקדמיים בלמעלה מ- 10 מיליארד ₪ בשנה והציבור החרדי לא נמצא בזה. זה לא יתכן. בנוסף, הממונה על השכר יודע שהמשמעות של חתימה על הסכמים קיבוציים יוצרת אפלייה שקבוצת אוכלוסייה מסוימת, מורות ומורים חרדים, אינם מקבלים את התוספות עליהן מוסכם וזה לא מתקבל על הדעת. לא יתכן שתתקבלנה החלטות ברמת מדיניות שתפלינה לרעה את הציבור החרדי".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הביע תמיכה בדבריו והוסיף: "התופעה הזו מתקיימת כשברקע כל הזמן מדברים על עיקרון השוויון. אם זה היה נוגע למגזר או קבוצת אוכלוסייה אחרת, לא היו מאפשרים לכזו תופעה להתקיים". גפני אמר בסיכום, כי "הממונה על השכר לא יכול לעמוד מן הצד כשמותירים קבוצת אוכלוסייה, מגזר שלם, מאחור לאחר חתימה על הסכמי שכר קיבוציים" וכי הוא "ידרוש את התערבותו המיידית בעניין ויקיים דיון המשך בנושא בשבוע הבא".