א. כשהזזנו את השעון בשעה אחת קדימה , הכרזנו למעשה על תחילת הקרוי: "שעון קיץ". התוצאה העיקרית של לוח זמנים קייצי הוא ששעות האור רבות יותר , פעילויות האדם יהיו יותר במהלך שעות אור היום. כתוצאה מכך תופחתנה בצורה בולטת שעות ההפעלה של התאורה המלאכותית, עובדה שאמורה להביא לחיסכון באנרגיה יקרה (החשמל).נושא זה נמצא במחלוקת של ה"מומחים" הטוענים כי שעות אור יום ארוכות יותר מביאות לאנשים להשתמש יותר בכלי הרכב צורכי אנרגיה , לבעיות בריאותיות ,בעיקר אצל ילדים או זקנים ,בעיה הדורשת הוצאות רבות של טיפולים רפואיים המקזזים את החסכון משימוש פחות בחשמל. ישנן כמובן בעיות חברתיות וכד'.בעבר היו גם מחלוקות עם הציבור הדתי ,הקשורות לזמני תפילה, לשעות הצומות בי"ז תמוז, ט' באב וביום הכיפורים וכן מועד תחילת ליל הסדר והשתתפות הילדים בו בחינת : "והגדת לבנך" . עובדות ומועדים נקבעו בחוק ואנו כאזרחים נאמנים מצייטים לו.

ב. נושא שינוי השעון אינו חדשני. קיימות עדויות כי כבר בעת העתיקה כשהחקלאות היוותה את עיקר מקור פרנסת האדם,כשעיקר עבודותיה נערכו בשעות היום, דרשה התאמה של הפעילות למהלכי הטבע. ברומי העתיקה חולקו שעות היום לתריסר חלקים שווים. החלק הראשון החל עם הזריחה ולכן כשזמן הזריחה השתנה,היה צורך לשנות את שאר "שעות היום". בתקופת הקיץ השעה דאז הייתה בזמן מרבי של היום כ75 דקות .בעת החורף שונתה השעה היומית לכ44 דקות של היום. כך התמודדו בני רומי ושכניהם באירופה דהיום עם הצורך להאריך את שעות העבודה החקלאית למקסימום של שעות אור.

ג. האם השיטה הנ"ל ייחודית? תלמידי החכמים שבינינו יאמרו ומיד,לא ולא גם ההלכה היהודית התמודדה עם נושא השעות ביוצרה נושא הידוע בשם: "שעות זמניות". נסביר מושג זה כי זו שיטה הלכתית של שעות יחסיות, שעות המשתנות מתקופה לתקופה בהתאם לשינוי שחל באורך היום. עיקר השיטה היא הקביעה של זמן "חצות היום". זו שלפי ההלכה היא הזמן בו השמש נמצאת במרכז הרקיע.למאי נפקא מינה? מדוע היו צריכים פוסקי ההלכה את שיטת השעות הזמניות? כמובן בראש ובראשונה לקביעת מועדי התפילות, לקביעת זמן קריאת שמע, זמן הנחת תפילין ,או בערב פסח זמן סוף אכילת חמץ. המענין כי נושא ה"שעות הזמניות " אינו מוזכר בתלמוד. הנחשון בהתייחסות לנושא זה היה רבי אברהם בר חייא. בר חייא היה תלמיד חכם מובהק שפעל במאות 11-12 ( כנראה בין 1065 ל1145 למנינם) בברצלונה שבספרד. יהודי ברצלונה שכה העריכו את חכמתו הוסיפו לשמו את התואר : "הנשיא". גם המוסלמים שבספרד נתנו לו תואר כבוד של :"מפקד המשמר" . רבי אברהם היה בקי גדול בתחומי המדעים של מתמטיקה ואסטרונומיה. היה מאלה שתרם רבות להתפתחות המדעים באירופה כולה. ספרי המדע שלו כדוגמת:" יסודי התבונה ומגדל האמונה" היו הראשונים שנכתבו בשפה העברית. את שיטתו בנושא השעות הזמניות העמיק והרחיב הרמב"ם והוא שבפועל הביא לשימוש בהן כנחלת הכלל.

ד. הרא"ש תמך בשיטת הרמב"ם . היו ראשונים שהתנגדו לאימוץ שיטת "השעות הזמניות" ולא אימצו השיטה לקביעת זמנית תפילה, סיום אכילת חמץ וכד'.מתנגד ידוע היה רבי ישראל איסרלין,מאחרוני ה"ראשונים" ומראשוני ה"אחרונים" ומגדולי יהדות אשכנז במאה ה15, בעל"תרומת הדשן", ספרו הידוע שעסק בתשובותיו ל354 (בגימטריא דשן) שאלות הלכתיות. פוסקים נוספים שהתנגדו לשיטת השעות הזמניות בהסתכם על ספר הזוהר ועל דברי הש"ך , היו רבי יעקב עמדין, הרב יעקב יהושע פלק (1680 עד 1756) רבה של לבוב,ברלין ופרנקפורט שהיה ידוע בכינויו" הפני יהושע" ע"ש ספריו בנושאי התלמוד. וכן מתנגד גדול היה רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש בעל "מנחת אלעזר". דעות המתנגדים לא התקבלו והפוסקים אימצו את שיטת השעות הזמניות לפי הרא"ש והרמב"ם. חריגים היו חסידי קומרנא על פי פסק הלכה של רבם האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין. היהודים מחשבים את שעות היום עפ"י זמן האור . הגר"א פסק: מזמן זריחת השמש ,דהיינו: "הנץ החמה" ועד שקיעתה יש 12 שעות זמניות . שיטת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר , מגדולי האחרונים בעל ה"מגן אברהם" פירושו הידוע על השולחן ערוך, קבעה כי שיטת השעות הזמניות היא מהופעת האור במזרח ,דהיינו :"עלות השחר" ועד פרק זמן זהה להפרש בין עלות השחר להנץ החמה,לאחר שקיעת החמה. אלה הן 12 שעות זמניות בה שעה זמנית קצת יותר ארוכה משיטת הגר"א. המענין כי רבי נחמן מברסלב טען כי מחשיבים שעות זמניות בלילה בלבד דהיינו מזמן השקיעה בעוד שביום מקובלת שיטת המגן אברהם.

ה. בנג'מין פרנקלין, יליד בוסטון ארה"ב, היה איש מדע, סופר ממציא, מדינאי (מן החותמים על הצהרת העצמאות של ארה"ב) וכן דיפלומט. שירת כשגריר ארה"ב בצרפת. בהיותו בתפקיד זה הציע בשנת 1784 לצרפתים רעיון ייחודי. הצעתו הייתה כי תושבי פריז ישכימו קום עם הזריחה ויצאו מוקדם לעבודתם. בבסיס הרעיון היה כי אם כל הפריזאים יאמצו את רעיונו תחסכנה למעלה מ64 מיליון אונקיות ( אונקיה משקלה כ28.35 גרם) של שעווה של נרות התאורה דאז. דהיינו יחסכו למעלה מ18 מליון טון של שעווה. מיותר לאמר כי לפני למעלה מ-230 שנים זה היה סכום אדיר של כסף. זה לא היה עדיין שינוי של שיטת שעון הקיץ ,אבל דוגמא לחסכון של יותר שעות יום בעבודה. היה זה דווקא אזרח ניו זילנדי, בשם: ג'ורג' ורנון הדסון, שהעלה בחודש אוקטובר 1895 ( לפני 122 שנים) את ההצעה להקדים את השעון בשעתיים תמימות במשך חודשי הקיץ. הדסון היה עובד במשרד הדואר בולינגטון, בירת ניו זילנד. את רעיונו העלה במאמר שפירסם בביטאון של החברה הפילוסופית המקומית. למרות שהיו שלעגו לו הוא חזר ופירסם את רעיונו גם באירופה ובארה"ב. רעיון דומה העלה אדם בשם ויליאם וילט תושב בריטניה. וילט השקיע מאמצים רבים בהחדרת רעיונו וכשל. הצעות חוק שהועלו בבריטניה בשנים 1911 עד 1914 נידחו ,כנ"ל גם הצעות דומות שהועלו בקונגרס האמריקאי.

ו. פתגם עממי אומר: "מה שלא עושה השכל ,עושה הזמן". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הורגש מחסור עצום בפחם. גרמניה הייתה הראשונה לאמץ את רעיון שעון הקיץ. היא החלה להפעילו בשטח של גרמניה עצמה ומשם העבירה את הפעלתו לשטחים שכבשה באירופה. בריטניה בה היו שעות האפלה ארוכות בזמן המלחמה ובמטרה לחסוך בפחם אימצה את שעון הקיץ החל מ-12 בחודש מאי 1916. כעבור שנה הצטרפה לשיטת הפעלה של שעון קיץ גם רוסיה . לאחר שארה"ב הצטרפה למלחמה כנגד הגרמנים, הוסרה ההתנגדות בארה"ב ובאביב 1918 הוזזו השעונים שעה אחת קדימה. כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה , היו מדינות שהפסיקו את הפעלת שעון הקיץ, כולל ארה"ב כמדינה אולם היו ערים אמריקאיות שהפעילו שעון קיץ באזורם בלבד. בריטניה המשיכה עד היום בהפעלת שעון הקיץ. הוויכוח בעד ונגד שעון קיץ לא פסק אבל כעובדה, כיום כל מדינות אירופה, צפון אמריקה , אוסטרליה, ניו זילנד וכמה ממדינות דרום אמריקה, מפעילות באביב את שעון הקיץ למשך כ7-8 חודשים.

ז. הזכרנו בפתיחה את הנושא הכלכלי הקשור להפעלת שעון קיץ .כיום רוב המדינות המפעילות את השיטה מבססות החלטן על האלמנט הכלכלי. בראש ובראשונה החיסכון באנרגיה . נזכיר כי היו שנים בהם מחירי הנפט היו גבוהים עד מאד ובעקבות זה עלו גם מחירי הפחם . הפעלת תחנות הכח היו לנטל כלכלי על מרבית מדינות העולם. הפעלת שעות הקיץ גרמה לירידה דרסטית בהוצאות להפקת אנרגיות חשמליות ובכך לחיסכון. גם האכת שעות היום שהן המקבילות לשעות עבודת האנשים הביאה להגברת פריון העבודה. שעות ארוכות יותר איפשרו לרוב המפעלים להתאים שעות תחבורה מוקדמות יותר מאשר ההסעות לגנים, לבתי הספר ולמוסדות ההשכלה הגבוהה. פיזור עומסי התחבורה לשעות הבוקר המוקדמות ולשעות הערב המוקדמות הביאו להפחתת עומסי התנועה ולחסכון גדול בדלקים. הצלחה זו הביאה לימים את חברות ההיי-טק להציע שעות עבודה גמישות לעובדיהן כרעיון להקלה בנסיעת העובדים למשרדיהם. אלה החולקים על נושא החיסכון בחשמל ,טוענים כי היום השימוש בתיאורה מלאכותית ,אינו תלוי בשעות אור יום וזו מופעלת בכל שעות הפעילויות במקומות עבודה וכי פיתוח אמצעי הקירור בקיץ שהם בעיקר המזגנים ,צורכים את כל האנרגיות שנחסכות בגין שעון הקיץ.פלוגתא ידועה היא בין ענפי המסחר הסיטונאי והקימעונאי,האם יתר שעות יום מוסיפה או גורעת מהפדיון ובעקבותיו ברווח.

ח. לשעון הקיץ יש השפעות בתחומים רבים ומגוונים מעבר לנושאים הכלכליים . נזכיר כמה מהן. אנשי חינוך ובריאות טוענים כי להתחלת הלימודים בשעה מוקדמת (עקב שעון הקיץ) שהיא השעה הקרירה יותר , יש השפעה טובה על הריכוז בלימוד. יש הסוברים כי שעות שינה בשעות החשיכה המוחלטת , משפרת את איכות השינה שהיא עמוקה יותר וממילא משפיעה על שעות העירנות בעיקר בשיפור פריון העבודה. מאידך יש רופאים הטוענים כי השינוי שחל ב"שעון הביולוגי" של האדם גורמת לריבוי התקפי הלב בעיקר בתקופה הראשונית של שעון הקיץ. מומחי התחבורה מעלים ההשערה כי ריבוי שעות יום גורמת לריבוי שעות נהיגה _ בעיקר בזמני חופשת הקיץ ובתקופה הקרויה בין הזמנים) ואי לכך ניכרת עלייה בתאונות הדרכים .פסיכולוגים רבים טוענים כי שעות יום ארוכות מביאות הורים רבים לחזור לביתם מוקדם מהרגיל , ולהקדיש שעות רבות יותר לקשר בין הורים וילדיהם, קשר שבעשורים האחרונים אינו דומה למה שזכו לו בדורות הקודמים, בעיקר עקב התחרות ההשגית לשיפור רמת החיים. למסקנה חילוקי הדעות בין המומחים בתחומים השונים, לא משתנים ושעון הקיץ מופעל.

ט. מעניין כי למרות ששעון הקיץ מקובל ברוב המדינות המתועשות, הוא פחות מקובל בארצות המזרח הרחוק. יפן אחת מהמעצמות התעשיתיות אינה מנהיגה כלל את שעון הקיץ. יפן מעוטת הכנסות מחקלאות, טוענת כי כל אזור חקלאי מכוונים לבדם את שעות הפעילות ומתחילים עבודתם בשדה סמוך לזריחת החמה באזורם. כנ"ל מדינות הנמצאות בקרבת קו המשווה , אינן מפעילות את שעון הקיץ כי באזורם אין כמעט הבדלים בין אורך היום לאורך הלילה במשך כל ימות השנה. המעצמה האדירה -סין ,הנהיגה שעון קיץ בשנת 1986 וחדלה ממנהג זה כעבור כ6 שנים (1992). השלטונות הסינים הבהירו כי אמנם מדינתם גדולת ממדים אבל רוב אזוריה נמצאים באזור זמן אחד. סין הנהיגה שעון קיץ הקבוע במשך כל ימות השנה. קיים הבדל במועדים בהם מפעילות המדינות השנות את שעון הקיץ. בארה"ב מופעל שעון הקיץ ביום ראשון השני שבחודש מרץ. אירופה (למעט איסלנד) שעון הקיץ מופעל ביום ראשון האחרון של חודש מרץ .

י. מדינת ישראל ממוקמת בסביבות קו הרוחב 32 מעלות. בשיא החורף יש בישראל כ10 שעות אור. בשיא הקיץ למעלה מ14 שעות אור. מועד הפעלת שעון הקיץ השתנה בארצנו פעמים רבות (הערה: כילד אני זוכר שישראל הפעילה שעון קיץ מוגדל והקדימה השעון בשעתיים) . לצערי הרב ויכוחים רבים נוצרו עם פוליטיקאים שיחסם לשומרי מצוות לוקה ולו באי הבנה . זה החל בהסבר של המקדימים בתפילת הבוקר . הויכוח החמיר בתחילת חודש אלול בו נוהגים רבים רבים מבני עדות המזרח להקדים לתפילת הסליחות. שלושה צומות כלולים בתקופת שעון הריץ י"ז בתמוז, תשעה באב וכמובן יום הכיפורים. נכון סך שעות הצום אינו משתנה , אבל הארכת שעות היום אינה מקילה על חלק מהצמים בעיקר המבוגרים שביניהם.הפלוגתא בנושא לא הביאה לאהבת אחים . לסיום החלוקת הוחלט כי שעון הקיץ יחל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ . שעון הקיץ מסתיים ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר . בשני המקרים בשעה 02:00 שלאחר חצות הלילה. נסיים באיחולי קיץ בריא ופורה ובא לציון גואל.