המשבר האחרון בין נתניהו לכחלון חשף בפני כולם את העובדה שנתניהו מעוניין בבחירות. נכון, הוא איים באקדח ריק מכדורים, כל סיעות הקואליציה לא מעוניינות בבחירות, גם בנט לא מעוניין בבחירות על רקע התאגיד שעוד יכול להזניק את נתניהו בקרב ציבור הימין על כך שניהל קרב מול "התקשורת השמאלנית", מרבית מחברי הכנסת של הליכוד שחלקם חוששים שבבחירות הבאות הם יישארו בבית וחלקם פשוט נהנים לעשות צרות לנתניהו, חישקו את נתניהו מבית, למרות שלזה הייתה פחות השפעה על העניין.

שר האוצר כחלון, עם כל רעשי הרקע והמו"מ שקיים עם נתניהו, הרים דגל לבן, נכנע באופן מוחלט לדרישות נתניהו. במהלך הפגישות ישב כחלון עם נתניהו וצוותו רק כדי לנסח את הסכם הכניעה באופן שלא יחסל את אותו ציבורית, ויציג אותו כמו שעדיין התעקש על משהו. נכון, גם ביבי לא יצא וכל תאוותו בידו, אבל את כל מה שרצה – קיבל. שליטה על חטיבת החדשות של חברת החדשות שתוקם מחורבות התאגיד ורשות השידור, והסכים ל"הקפאת" חוק הפיקוח על התקשורת, הקפאה יכולה להסתיים.

החרדים מצדם ניסו לשכנע את נתניהו שלא ללכת למהלך של בחירות, אבל בסופו של יום גם הם הבינו שאם נתניהו מחליט, אין מה לעשות. לאחר שנתניהו זעם עליהם שההתבטאויות שלהם מחלישות את כוחו במהלך לריסוק כחלון, עברו כולם לשתיקה, ואף ח"כ גפני הבהיר את דבריו "אנחנו לא חוששים מבחירות".

שר החינוך נפתלי בנט, שבימים כתיקונם עוקץ את נתניהו בכל הזדמנות וצפוי להיות המרוויח היחיד מבחירות, לפחות על פי הסקרים, שמר על ארשת שתיקה ממלכתית, ואף ניסה לסייע ולתווך מאחורי הקלעים. רק זה חסר לו, שילכו לבחירות על התאגיד. בנט מבשל לנתניהו משברים רק על ענייני ימין קלאסיים, הקפאת בנייה בהתנחלויות וכדומה.

גם נתניהו מעריך שסבב הלחימה הבא בממשלה יהיה עקוב מדם ועלול לפרק את הממשלה, אך הוא יודע שאם לא תהיה התקדמות בתיווך האמריקאי למו"מ, עלול לפרוץ גם סבב לחימה בעזה שיזניק אותו שוב לתפקיד המבוגר הביטחוני. אמש אישר הקבינט את הקמת הישוב החדש למפוני עמונה, אבל לאחר סגירת עיתוני סופ"ש אישר הקבינט גם את "ריסון" הבניה בהתנחלויות. הימין וראשי המתיישבים היו בטוחים שעם כניסת טראמפ לבית הלבן תותר הבניה בכל שטחי השיפוט, ייאלצו להתאכזב. יו"ר הבית היהודי עדיין שוקל את צעדיו, אך מי שדוחק אותו לפינה ומאגף אותו מימין הוא חבר הכנסת סמוטריץ' שכבר שיגר ציוץ על כך שהשמאל ניצח, "הימין עיוור מרצון" כתב סמוטריץ'. אך נתניהו יוצא עדיין בניצחון מול הימין, הוא הצליח להביא לאישור בניה ליישוב חדש, מה שלא קרה בעשרים השנים האחרונות.

לאן הולכים? בתחילת השבוע שיגר השר דרעי קריאה ליצחק הרצוג והמחנה הציוני קריאה להצטרף לממשלה, ובתקשורת נפוצו שמועות על מו"מ בין נתניהו להרצוג על כניסה לממשלה.

הרצוג, בעיצומו של המשבר על התאגיד, פנה לכחלון ודרעי, וניסה לכונן עימם ממשלה חלופית. אך גם כחלון וגם דרעי השיבו בקרירות להצעה. הם המתינו לראות מה יעשה נתניהו בסופו של יום. להרצוג לא נותרו הרבה ברירות, גם הוא על 24 המנדטים שלו קורא את הסקרים ורואה את ההתרסקות הבלתי נמנעת בבחירות הקרובות. לכן, השמועות על מו"מ בין נתניהו והרצוג על הצטרפות לממשלה לקראת מהלך מדיני, לא שקריות. ובניגוד לפעמים קודמות, הפעם אף גורם בלשכת רה"מ אישר כי מתקיימות שיחות, אך בלשכת הרצוג הכחישו נחרצות את הדיווח וטענו כי הוא "משולל מכל יסוד וחסר כל שחר", והאשימו כי זה נועד לפגוע בהרצוג.

טראמפ ששלח את נציגו ג'ייסון גרינבלט לתווך במו"מ, כבר קרא למו"מ ישיר בין ישראל לפלסטינים, ואף טען כי יש כיוון ל"דיל" עם אבו מאזן. אם אכן תהיה התקדמות במו"מ עם התיווך האמריקאי, הרי שהרצוג יזחל לממשלה, כי רק זו תציל אותו מהגיליוטינה הידועה של מפלגת העבודה. הרצוג אף הקדיש פרק ניכר לנושא המו"מ הקודם מול נתניהו, והדגיש "אני חייל בצבא השלום, וכשההזדמנות למפץ מדיני עומדת לנגד עיניי, נעלמים המחירים הפוליטיים ונשארת המחויבות לעתידה של מדינת ישראל".