לפני חודשים עם ישראל ספג אבידה קשה. הכל עוד טרי ומדמם. הקבר עוד לח מהמוני בית ישראל שבוכים את השריפה אשר שרף ה': פטירתו של הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל.

עשרות סיפורי ניסים מפעימים מסתובבים סביב הרב, וגולת הכותרת של הסיפורים אלה – ברכות הרב שהתקיימו.

ברך – אינספור פעמים התבקש הרב פשוט לברך, ולציבור המבקשים היתה דרישה חד-משמעית: שהברכה תתקיים.
כלתו של הרב אדלשטיין מספרת: "בשנה שעברה, בדיוק בזמן הזה, הוא עבר ניתוח שממנו לא התאושש. בראש חודש ניסן אמר רבי יעקב למשמשו בקודש, כי הוא רוצה לברך את ברכת האילנות. הוא התבקש לצאת ולראות האם יש אילנות ב'תל השומר'. יצא המשב"ק לחפש וחזר לספר כי ראה שתי אילנות שאפשר לברך עליהם, אך הם ממוקמים יחסית רחוק. רבי יעקב אדלשטיין לא וויתר וביקש מהצוות הרפואי לרדת. האחות הראשית הסכימה לכך בתנאי שייצא עם רופא צמוד.

"פתאום נזכרה האחות שהמעלית לא עובדת ויחלפו כמה שעות עד התיקון. לפיכך, ביטלה את הסכמתה שיירד, כיון שאין מעלית. לרדת במדרגות, מבחינת האחות, לא היה בא בחשבון.

"רבי יעקב התעקש, הם לחצו על המעלית והיא עבדה, ירדו, ברכו, עלו חזרה והאחות מחכה להם למעלה – לא מבינה לאן הם נעלמו. כשחזרו היא תהתה היכן הם היו, והם סיפרו כמשיחים לפי תומם: 'ירדנו במעלית ועלינו בה חזרה'. כשהיא הלכה לבדוק את המעלית – היא שוב לא עבדה. היה כאן מופת".

נכדתו מספרת: "סבא מצד אחד היה מורם מעם, ועם רוח הקודש ועם כל זאת הוא היה סבא שלנו: מחבק, שואל לשלומינו, בודק אם הצלחנו במבחן שהוא התפלל בשבילנו שנצליח. כולם ברמת השרון פנו אליו בספונטניות 'מה שלום הרב, איך אתה מרגיש?'. הוא דיבר עם כולם בגובה העיניים, גדולים כקטנים, למרות שהוא היה ענק בתורה".

כלתו: "אני זוכרת פסח אחד בו הוא ביקש מכל החנויות ברמת השרון שמוכרות חמץ, שיסגרו יום לפני שריפת חמץ. היה בעל חנות אחד שלא הסכים בשום אופן. חמי שלח לשאול אותו כמה הוא מרוויח, וכשנענה – הוא שלח לו צ'ק על הסכום שהוא טען שהוא מפסיד. כשהביאו לו את ההמחאה על שם רבי יעקב אדלשטיין, בעל החנות התרגש ממש ואמר: 'אם ככה זה בוער בעצמותיו אני סוגר'. זה היה דרכו של הרב לפתור דברים שבערו בעצמותיו. אם חנות חיללה שבת, הוא הגיע סמוך לדלת החנות קרא את פסוקי השבת הרלוונטיים בשקט, כאות מחאה, והמשיך הלאה. כך עשה גם עם חנות שמכרה חמץ בפסח. הוא לא נגרר לוויכוחים אלא פתר הכל בדרכו הצנועה".

ועוד סיפור מרגש על גדולתו: "הוא היה רב של כולם. יום אחד התקשרה אליו אשה בבהלה בשעת צהרים. הרב ענה לטלפון בסבלנות ושמע ממנה שלבנה בן החצי שנה צמח שן שלא במקום וזה גדל לא אסתטי, ואוי אוי, מה היא תעשה עכשיו? הרב ענה לה במאור פנים והפנה אותה לרופא מטפל.."

נכדתו מספרת: "הגיע לסבא אבא שסיפר כי ילדתו מחוסרת הכרה והרופאים לא נותנים לה סיכוי שתקום ותחזור להיות כאחד האדם. היא עלולה להישאר פגועה לכל החיים. הרב הקשיב בתשומת לב ובירך שתבריא. האבא התעקש, לא הסכים לעזוב את הרב, עד שהוא יגיד לו מתי היא תתעורר. הרב אמר לו בימים הקרובים, זה עניין של יום יומיים. האב שוב התעקש שהוא רוצה לדעת בדיוק מתי, והרב הבטיח לו כי תוך ארבעה ימים בדיוק היא תתעורר.

"זה היה במוצ"ש לאחר חצות. ביום חמישי בבוקר הילדה קמה, בריאה ב"ה, כאילו לא היה כלום. הרופאים היו בהלם. זה היה נס רפואי לכל דבר, ואלו היו הכוחות שלו והברכות שלו. על כל דבר שהבטיח הוא קיבל על עצמו משהו בשביל זה… זאת אבידה אמיתית בשבילנו הוא היה סבא שלנו ובעצם של כל עם ישראל".