מבקר המדינה, פרסם דוח ביקורת מיוחד, בעקבות יום השואה שיחול בשבוע הבא, בו הוא מעלה מחד ביקורת על ההתנהלות כלפי הניצולים אך מאידך אומר "מתגלים צדדים יפים של החברה הישראלית ורצון אמיתי לסייע לאוכלוסייה זו".

בפתח הדו"ח כתב "סוגיית ההכרה בניצולי השואה החיים בישראל וההטבות הניתנות להם מלווה את מדינתנו מיום הקמתה. ממשלות ישראל לדורותיהן חוקקו חוקים והסדרים הנוגעים לניצולים, אשר שיקפו את הלך הרוח בחברה הישראלית כלפיהם. משרד מבקר המדינה שם בשנים האחרונות דגש מיוחד על נושא הטיפול בניצולי השואה, ודו"ח זה הוא המשך ישיר לדוחות הקודמים שפורסמו בנושא זה ולדוחות של ועדות שמונו לעסוק בנושא. דוח זה עוסק בסיוע הכולל שהמדינה נותנת לניצולי השואה לשם מילוי צורכיהם השונים. ייחודו בכך שהוא בוחן את הסיוע מזווית הראייה של הניצולים עצמם, והוא שם לו מטרה להשמיע את קולם של ניצולים שאין להם הכוחות לעשות כן בעצמם".

"חשיבותו של דו"ח זה נובעת בראש ובראשונה מהדחיפות הנובעת מהמועד שבו הוא נכתב: כ-72 שנים מסיומה של מלחמת העולם השנייה, שבה נרצחו כ-6 מיליון יהודים על ידי הצורר הנאצי ושותפיו. גילם של הניצולים כיום הוא כ-85 שנים בממוצע, ובכל חודש נפטרים כ-1,000 מהם. בזכות תעצומות הנפש של הניצולים חלקם חיים מאה שנים ויותר. חובה עלינו כמדינה וכחברה לדאוג לניצולי השואה בשנות חייהם האחרונות, כשמספרם מתמעט מדי יום ביומו".

"ניצולי השואה המתגוררים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית על רבדיה השונים. חלקם עלו לישראל ממדינות שונות מיד בתום המלחמה וחלקם עלו בשנים מאוחרות יותר. ניצולים אלו הקימו משפחות, השתלבו במשק הישראלי על כל ענפיו ותרמו לצמיחתה של המדינה. כשם שאוכלוסיית ניצולי השואה מגוונת, כך גם צורכיהם מגוונים. לחלק מהניצולים צרכים קיומיים, בריאותיים, נפשיים וחברתיים שהם מתקשים למלא. קושי מרכזי שעמו מתמודדים רבים מהניצולים הוא תחושת הבדידות, ועל כן למענה בתחום החברתי חשיבות מכרעת. דו"ח זה מפרט את הפערים בין הצרכים של ניצולי השואה ובין המענה הניתן להם על ידי הממשלה, חרף יוזמות ממשלתיות מבורכות להגדלת הסיוע ולצמצום הפערים".

"חשוב לציין" מדגיש המבקר "כי לצד הליקויים שנמצאו במילוי צורכיהם של ניצולי השואה מתגלים צדדים יפים של החברה הישראלית ורצון אמיתי לסייע לאוכלוסייה זו. עמותות וארגונים, בשיתוף מתנדבים רבים הבאים ממגזרים שונים במדינה, פועלים למלא את החסר בתחומי החיים השונים שבהם זקוקים הניצולים לסיוע. אף על פי כן, כעולה מהדוח, חסרה יד מכוונת לפעילות הממשלתית והחוץ-ממשלתית לטובת הניצולים".

"במישור האנושי, הערכי והמוסרי מדינת ישראל קיבלה עליה לסייע ולדאוג לניצולי השואה אזרחי המדינה. יחסה של הממשלה לאוכלוסייה זו הוא ראי ליחסה של כלל החברה לקשישים ולאוכלוסיות מוחלשות. למרבה הצער, הזמן שנותר לסייע לאוכלוסיית ניצולי השואה החיים בקרבנו בישראל הולך ואוזל. ואולם כל עוד הנר דולק אפשר לתקן, ועל כן יש לבצע ללא כל דיחוי את התיקונים הנדרשים על מנת שהניצולים החיים בקרבנו יוכלו לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה – ויפה שעה אחת קודם".