בעוד שעות אחדות יתקדש חג מתן תורה. חלק מהגולשים יזכו לקרוא את הדברים לאחר החג. אבל הדברים המובאים להלן – חשובים. חשובים לכל יחיד ויחיד, כדי להצטרף ללגיונו של מלך.

שלושת ימי ההגבלה בתחנת הרדיו החרדית הגדולה בעולם, "קול חי", התאפיינו בשלושת ימי שידורים מלאים וגדושים באווירה תורנית עילאית: לצד שיעורי תורה עסקו כל התוכניות כולן בדבר אחד ויחיד: עידוד וחיזוק לימוד התורה, בשיתוף רבנים, אישי ציבור, ארגוני הפצת תורה, גדולי התורה, המאזינים, שירי חג מתן תורה.

לפיכך, רגע לפני שחג מתן תורה יפרוס כנפיו על העם היהודי כולו, ונזמר את שירת "כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע", לצד "עליונים ששו" ו"ובאו כולם", דומה שאין מתאים לבקש ממגיד השיעור הגדול בעולם, הרב הגאון רבי בנימין מילצקי, לתאר את תחושותיו ממקום שבתו באולפני "קול חי" בירושלים. שם, באולפן קטן, ספון עם ספרי הגמרא שלו, מוסר הרב מילצקי מדי יום את שיעור הדף היומי לרבבות-רבבות שומעים, לומדים ותלמידים, הנוטשים את הבלי העולם הזה לשעה אחת של קורת רוח.

הרב מילצקי נענה לאתגר, וביד אמן, מקלדתו כפיו, העלה את רשמיו לטובת גולשי האתר די בכל אתר ואתר.

נאחל למגיד השיעור המסור והיקר, הרב הגאון רבי בנימין מילצקי, את הברכה השגורה על פיו: חילך לאורייתא.

ולשומעי השיעור מדי יום, ולאלה שמצטרפים לעתים, נאחל להם שיזכו להמשיך לקבוע את עתם לתורה, ושנזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה.

מערכת האתר

תחושת השליחות

לפני 50 ימים ישבנו כולנו בליל הסדר ושוררנו …."אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו!".
ותמוה הדבר עד מאד: הרי כל ספירת העומר שזה עתה סיימנו את ספירתה, נועדה לאבותינו על מנת לצאת ולעלות מאותם מ"ט שערי טומאה בהם הם היו שקועים במצרים ולעלות בדרך העולה בית ה' כדי להגיע לשיא – קבלת התורה! (כהבטחת משה רבינו "…תעבדון את האלוקים על ההר הזה". "תעבדו – ן" =תעבדו בתום 50 ימים), אז כיצד ניתן לשמוח ולשורר, לו בסיכומו של דבר היינו מגיעים לתחתית ההר ולא מקבלים את התורה, זה גם מספיק?

אלא, מגלים לנו חז"ל שהאחדות המופלאה והנדירה ששררה בעם ישראל באותה חניה למרגלות הר סיני – ("ויחן שם ישראל" = 'ויחן' בלשון יחיד: כאיש אחד בלב אחד!), היא-היא הייתה אותה מעלה מופלאה ויחודית, נדירה והיסטורית שאיתה בס"ד, ניתן לחצות ימים ויבשות, ולעמוד בפני מכשולים וקשיים ועליה אנחנו משבחים ושרים לבורא עולם, – דיינו!.

והנה, מתייצב המהר"ם שפירא זצ"ל מלובלין מחולל ומייסד מפעל הדף היומי לפני י"ב מחזורי לימוד ומחצה (כאשר כל מחזור נמשך על פני שבע שנים ומחצה!) ומגלה בפנינו אמת מופלאה שעליה העולם עומד: נתאר לעצמנו שעם ישראל מקבל את התורה וחיי עולם נטע בתוכנו, וגם אותה אחדות מופלאה מלאת התועלת ששררה בעם ישראל ערב מתן תורה, הייתה נמשכת, הרי הטובה של המקום הייתה כפולה ומכופלת עלינו.

אומר המהר"ם שפירא, הרי המשנה נכתבה בירושלים ע"י רבי יהודה הנשיא; התלמוד הבבלי נלמד ונכתב בבבל; מפרשי התלמוד, הראשונים והאחרונים פזורים היו בכל קצווי תבל: רש"י, הרמב"ם ובעלי התוספות, הר"ן והרי"ף, הרשב"א, הרמב"ן והמאירי, הריטבא והרא"ש, המהרש"א ומרן הבית יוסף. באשכנז ובספרד, במזרח ובמערב. היכן כל ענקי הדור, ההרים הללו, מתאחדים באחדות מופלאה, איתנו- צאצאיהם, יום יום!, היכן? בלימוד הדף היומי! בלימוד התורה שבעל-פה!

זכה המהר"ם זצ"ל להקים מפעל, מה זה מפעל, קונצרן אדיר, חובק עולם שמקיים את התורה באחדות! כל העם היהודי, על כל צדיקיו ומפרשיו ('צדיקים במיתתתם קרויים חיים'!) מאז קבלת התורה ועד ימינו אנו, כולם הוגים ועוסקים בתורה באחדות – כל יום באותו דף! = הדף היומי.

ההקדמה הזו נועדה להמחיש ולסבר את האוזן אודות כובד האחריות ותחושת השליחות כמגיד שיעור הדף היומי הגדול בעולם.

לא אכחד, התואר מחמיא וב"ה המחמאות והפירגונים זורמים ומחזקים. אבל אני תמיד משתדל לזכור – ובעיקר ליישם – שהשלב הראשון כשנוסד 'מפעל הדף היומי ברדיו קול-חי' היה: "מי יעלה בהר ה'", ועכשיו אנחנו בעיקר – "ומי יקום במקום קדשו".

כל הכנה של דף גמרא מלווה עם הרגשת אחריות כבדה שכך וכך רבבות כ"י של לומדים יאזינו וילמדו איתי את הדף היומי. כובד אחריות להיות אחד ממשיכי דרכו של מחולל המפעל היחודי והאחדותי הגדול ביותר בעולם התורה והיהדות – המהר"ם על כל זכויותיו.

לא אחת אני מדמיין לעצמי את פלוני הר"מ בישיבה שומע את הסברי בסוגיא ומיד אני מוסיף עוד מפרש לעומק הסוגיא, ואז עולה במוחי אותו אלמוני שסיפר לי שרק בשיעור הדף היומי בקול חי הוא למד לראשונה דף גמרא. ואם אוסיף את אותו עומק בסוגיא שכיוונתי לעבר הר"מ, יש חשש שהאלמוני שזה מקרוב הצטרף, "יאבד" את ההסבר והסוגיא. וכאשר אני אובד עצות, מתגלה אותה סייעתא דשמיא מופלאה המלווה אותי ומכוונת את ההסבר בסוגיא!.

אין ספק שהרבה אבות להצלחה המיוחדת כל כך של שיעור הדף היומי הגדול בעולם.

אמנה כמה מהם:

'פותחין בכבוד אכסניה' ובצדק. זכינו שהאכסניה הזאת – "קול חי", מהמסד ועד הטפחות יצוקה באוהבי תורה, מוקרי רבנן ואוריתא, בני תורה! כל כך הרבה איכפתיות ודאגה להצלחת המפעל, מהטכנאים הדואגים לכל פרט בעריכה ובשידור וכל בוקר מחדש, ממש לא כמצות אנשים מלומדה, עבור במנהלי המחלקות השונות, ר' אסף קליין המנהל הטכני, רבי בצלאל קאהן מנהל מחלקת התוכניות והחדשות שהוא בעצמו משתתף בשיעור הדף היומי – שנענים לכל בקשה ויוזמה, וכלה בראש הפירמידה רבי אבי רוזן המנכ"ל, יוזם ודוחף לכל דבר שבקדושה; כל רעיון שיכול להגדיל תורה ולהאדירה, שם תמצא אותו. הוא דוגמא לאיש הנכון במקום הנכון: כלי עוצמתי שכזה, תחנת רדיו עם מאות אלפי מאזינים בידיו והוא מנווט (תשאלו אותו איך הוא עושה את זה!) את תוכן ורמת השידורים לשיאים רוחניים ביהדות עם גולת כותרת: שיעור הדף היומי הגדול בעולם!.

אני יכול לגלות את תחושותי מאז קם המפעל הזה לפני כ-6 שנים, שההצלחה תלויה היא בזכות אבות.

'מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו' = אלו הם האבות, וביחוד אבי מורי רבי רפאל אברהם יהושע זצ"ל שהיה מרביץ תורה ברבים במשך עשרות בשנים עם כח הסבר יחודי, עם פאתוס והתלהבות מיוחדים, עם בטחון בהשי"ת והשראתו על כל סובביו. איש גיבור חיל. גיבור רוח.

אלו הן האמהות ובמיוחד אימי מורתי מרת יפה ציפורה ע"ה שתפילותיה ודמעותיה ליוו את המפעל המופלא הזה ואף מלווים עכשיו עת ניצבת היא לפני כסא הכבוד.

לומדי שיעור הדף היומי הגדול בעולם, "המאזינים" (בכוונה הכנסתי את זה למרכאות שהרי אני מרגיש שהם לומדים יחד איתי, אני מכיר חלק מהם, נפגשתי עם חלק מהם, אני משוחח עם חלק מהם, אני שואב מהם כח ותעצומות בלתי רגילים למסור את השיעור, בבחינת 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'), הפסיפס המדהים הזה של הלומדים, שאני עצמי כל פעם מופתע מחדש לגלות עוד רובד: יש ביניהם יהודים יגעי כפים; נושאי תארים; תורתם אומנותם; רמי"ם; נערים וזקנים ועוד, מכל רחבי הארץ והגלובוס!

הם הנוסכים כוחות כל בוקר מחדש ליישם את תפילתי 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי ולבקר בהיכלו", כל שיעור מחדש להרגיש תייר סקרן שרואה את הסוגיא בפעם הראשונה.

ואחרונים חביבים, משפחתי האהובה והיקרה, אחי, ובראשם רבי גרשון שליט"א שנושא בעול איתי במסירת שיחות והרצאות מדהימות, בכל אירוע וסיום מסכת, הכל כך חביבות על לב שומעיהם. בעבר, יום שלישי היה היום הכי מואזן בשיעור הדף היומי הגדול בעולם. למה? כי רבי גרשון מסר את שיחתו השבועית (וכך גם אני הרווחתי שיעורי האזנה גבוהים יותר). אחיותי, בני ובנותי שיח' ובראשם מנב"ת העזר כנגדי, עמו"ע. ללא התמיכה בשליחות הזו ובתחושת השליחות, לא היה קם המפעל הזה.

הדף היומי – מספרים

השיעור ב"קול חי" משודר כידוע בשעה 5 בבוקר. בחירת השעה הלא שיגרתית הזו נבעה מכך שרצינו ללמוד וללמד שעה מלאה ללא חדשות ופרסומות והשעה 5 עמדה בקריטריונים הללו וגם הייתה הקרובה ביותר לבוקר.

הצפי הצביע על אי אלו מעוררי השחר שיצטרפו ללימוד, וראה זה סייעתא דשמיא מופלאה: בתוך זמן קצר הגיעו מאות!!! תגובות נלהבות ומעודדות מלומדים שהצטרפו לשיעור.

בסיום הש"ס במחזור הקודם שערך ואירח "קול חי" בט"ו באב תשע"ב יכולנו להיווכח בדגם מייצג של הלומדים וכמותם: הכניסה לאירוע הייתה רק באמצעות כרטיסים שדבר קיומם נודע רק למי שהאזין לשיעור הדף היומי ב-5 בבוקר. תוך יומיים אזלו כל הכרטיסים ומאות צבאו על האולם בבקשה להיכנס לאותו סיום ש"ס מרשים ומרגש, כאשר אלף איש רוקדים ושמחים בשמחת התורה עד לשעה אחר חצות. ואז, ב-1.00 בלילה, מסרתי בפניהם את שיעור הפתיחה של הש"ס במחזור הנוכחי, כאשר הכל מועבר בשידור חי וישיר ב"קול חי". ומאז, ב"ה נוספו עוד המונים.

בנוסף לבית מדרש העיקרי בקול-חי, השיעור הזה מועבר יום יום, בכל שעות היממה בקו הטלפון של "קול חי" ובאתר "קול חי", באדיבותה הרבה של הנהלת התחנה. ברצותה להגדיל תורה ולהאדירה, השיעור מועבר בעוד אתרים רבים וקווי טלפון ובסך הכל האינדקציה המתקבלת היא שבסייעתא דשמיא לומדים איתנו את השיעור הזה רבבות לומדים מדי יום ביומו.

סיום מסכת מרגש

כל סיום מסכת כשלעצמו הוא אירוע מרגש ביותר.

"לב חכם לימינו" – להביט לימין המסכת שסיימנו ולראות את ערימת דפי הגמרא שהפכנו אחרי שהיפכנו בהם במשך תקופה, אין לך הרגשת סיפוק עילאית מזו המביאה להתרגשות רבה של כל הלומדים. ב"קול חי" אנחנו בס"ד חוגגים כל סיום מסכת 'פעמיים באהבה': בבוקרו של יום, בשעת השיעור ובשעת ערב ברוב עם, פעמים באולפן ולפעמים בבית מדרש או אולם שמהם מועברת חגיגת הסיום בשידור חי. המאזינים כבר יודעים שלומדים עם סיפורים מרגשים ביותר הם בין אורחי המעמד. אם מבקשים ממני לבחור את הסיום המרגש ביותר, אני חושב שאצביע על אותו סיום ש"ס בתשע"ב, עת התוועדתי לראשונה, פנים אל פנים ליהודים שמאחורי הקיר וגם העזר כנגדם הדוחפות ומחזקות שהגיעו לשמחת התורה האמיתית והכל כך מרגשת שמילאה את הלבבות וחיזקה לאורך ימים.

משתתפים פעילים בשיעור

קשר הדוק ואמיתי, כפי שתמיד קורה בין חברותות בלימוד התורה, נוצר בין הלומדים לביני שמתקשרים ומעירים, שואלים ומשיבים מידי יום. אני יכול לציין שאני אוגר אצלי למעלה מאלף מספרי טלפון של לומדים שהתקשרו ומתקשרים. הקשר הזה הביא לכך שב"ה זכיתי להשתתף בהרבה שמחות של לומדים ובראש השמחות – סיומי מסכתות שהם עורכים ובשמחה גדולה אני משתדל להשתתף ולשמוח בשמחת התורה שאין למעלה הימנה. בנוסף, בקו הטלפון של "קול חי" (שמספרו 039-039-039) בו נמצא השיעור בכל שעות היממה, ניתן להקליט שאלה/הערה וכד' והם מועברים אלי ישירות ואני משתדל ליצור קשר עם הפונה.

רגע שפל

שפל, זו מילה קשה וב"ה לא חוינו כזאת. מה שכן, הרגעים המצערים שב"ה הם נדירים מאד, התרחשו כשהיו תקלות טכניות והשיעור לא עלה לשידור. אז חויתי (אני ואחרים שהיו ליד טלפון בשעה הזו) מהי אהבת התורה: עשרות טלפונים בשעה 5 בבוקר מלומדים המטלפנים לברר מדוע אין שיעור?

'לטובתי נשברה רגל פרתי', אמר מי שרגל פרתו נשברה באמצע מסעה וכשהתכופף בצער לבדוק מה מצב הרגל, גילה תחת הפרה מטמון של זהב! אמנם לא היה שיעור באותו בוקר, אבל גילינו פעם נוספת מהי עוצמתם וכמותם של לומדי שיעור הדף היומי הגדול בעולם. אני מוכרח לציין שמיד עם היוודע תקלות מהסוג הזה, עמלים קברניטי התחנה למצוא שעה חלופית באותו יום (דבר לא פשוט בכלל להזיז תוכניות קבועות וכד') והשיעור שודר באותו יום. אין ב"קול חי" יום ללא דף יומי! אשריכם ישראל!

סיפורים אישיים של לומדים

אם היה ניתן לפרסם את ספוריהם של הלומדים, סביר להניח שבמקביל ל'דף היומי' הייתה פינת 'הסיפור היומי' או השבועי. רובם ככולם מרגשים. אתמקד בשנים:

מתקשר אליי יהודי שמעיד על עצמו שבשנות השואה האיומה הוא היה בחור ישיבה שנלקח למחנה עבודה ומתוך מאות בחורים שנטבחו ל"ע, הוא וחברו הצליחו לשרוד.

ללמוד בישיבה בבחרותו הוא לא הספיק וכאשר ניצל ועלה ארצה, החל ללמוד תורה! כמה שנים שהוא לומד איתנו את הדף היומי, ואהבת התורה שיש ליהודי הזה – לא יתואר! הוא כל כך מחובר לשיעור שבמשך היום הוא גומא עוד ועוד שיעורים ודפים והתלונה היחידה שלו היא שאין לו מספיק זמן. אתם יכולים להבין שלא מדובר בנער עול ימים, ובכל פעם שהוא מתקשר, זה פשוט מרגש ומחזק לשמוע מה היא תורת חיים.

כותב לי בחור צעיר, בוגר ישיבה: "החיים התפוררו לי מול העיניים… במשך שנים התנתקתי לחלוטין מלימוד גמרא, חיפשתי משהו להיאחז בו ובשוטטתי, נתקלתי בשיעור הדף היומי שלך. זה היה לקראת סיום מסכת, נסחפתי לשמוע את כל השיעור ולאחר מכן גם למחרת, והתחלתי ללמוד מידי יום ונכנסתי לכולל! התחלתי ללמוד וכך חיי השתנו ובעצם ניצלו. בתוך החושך הגדול נכנסה משמעות לחיי…"!

• • •

סיימנו לספור שבעה שבועות לעומר וממש ביום הזה אנחנו מתחילים את 'ספירת הגומר' לסיום מסכת בבא בתרא (הגדולה שבמסכתות הש"ס) בדיוק בעוד שבעה שבועות, בכ"ג בתמוז בעזרת ה' ובישועתו.

בואו והצטרפו לחג קבלת התורה מידי יום, באחדות ובאהבה!

חילכם לאוריתא וחג שמח!