שייט תעלות באלזס: חופשה משפחתית קסומה

    עדי וויץ 3 Comment on שייט תעלות באלזס: חופשה משפחתית קסומה

    זו לא ידיעה פרסומית, זו ידיעה שתספר לכם איך תוכלו לעשות חופשה משפחתית בלתי נשכחת באלזס

    12:49
    28.03.24
    אשת חיל No Comments on המסר המיוחד מבית המקדש – לאימהות המנקות לפסח

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    תארו לעצמכם חופשה בלתי נשכחת…
    לשוט בסירה קטנה, סוג של בית צף שיש בו (כמעט) הכל, בין עיירות ציוריות ופינות חמד ירוקות. לבלות עם בני המשפחה בלב נופים פסטורליים קסומים, לשכוח מטרדות היומיום בבועה מבודדת של שקט ורוגע. חלום? ישראל ומירי הגשימו אותו ויצאו עם המשפחה שלהם לשייט תעלות באלזס. אחד האזורים היפים ביותר בצרפת, המשופע בכרמים מטופחים, אגמים, טירות נישאות וכפרים מקושטים בפרחים.

    בפוסט זה אספר על מסע השייט מנקודת מבטם, אבל לפני שנצא להפלגה הסבר קצר על התעלות:
    מרבית התעלות באירופה נחפרו במאה ה- 15 וה- 16 לצרכי מסחר. לאחר שהומצאו מנעולי התעלות (הלוקים) הנותנים מענה להפרשי הגובה שבשטח, הלכה והתפתחה רשת התעלות באירופה. התעלות חוצות את אירופה לאורכה ולרוחבה, ושימשו כעורק מסחר מרכזי בין ובתוך המדינות. עם התפתחות מסילות הברזל איבדו התעלות מחשיבותן, ובחלקן הגדול פסק המסחר לחלוטין (עם זאת, חלק קטן מהתעלות הגדולות משמש עדיין דוברות הנושאות סחורות). לחילופין, התפתח בתעלות ענף של שייט יאכטות שהפך לאחד מענפי הנופש הפופולאריים באירופה.
    מנעולי התעלות – הלוֹקים (LOCKS).

    מטבע הדברים, באיזורים מסויימים פני השטח אינם מישוריים, ובמסלול התעלה יש גם עליות והפרשי גובה. איך התמודדו עם הבעיה? את הפרשי הגבהים שבדרך פתרו באמצעות מערכת סכרים (Locks) נפתחים ונסגרים. נוהל פתיחת וסגירת הלוקים שונה ממקום למקום. חלקם מופעלים על ידי מפעיל (Lock Keeper) ואילו אחרים ע"י המפליג בעצמו. בסכרים העמוסים ישנן שעות פתיחה קבועות לתנועה מצד לצד. הלוק עובד בצורה כזו: הסירה נכנסת למעין סכר, ניצבת מול קיר בטון ומאחוריה ננעלת דלת ברזל גדולה. בשלב זה מאותתים מהסירה למפעילי הסכר והם מזרימים מים אל האזור. המים מרימים את הסירה עד לגובה פני המישור העליון. כיום כבר יש לוקים אוטומטיים, חלקם מזהים סירה מתקרבת על ידי עין אלקטרונית, ובחלקם – קצת לפני ה"לוק" מתוח כבל מצד אחד של הגדה לצד השני. על הכבל תלוי צינור וצריך למשוך בו. בנוסף, כל סירה מצוידת במכשיר בו מאותתים למפעיל הסכר.

    המסע המשפחתי לאלזס: זוג הורים ושלושה ילדים בשייט תעלות בן שבוע בתעלת מרן-ריין (MARNE-RHINE).

    ביום ראשון יצאנו לדרך בהתרגשות ובציפייה וטסנו ישירות לבזל שבצומת הגבולות שווייץ-צרפת-גרמניה. מייד כשנחתנו בשדה התעופה שכרנו רכב ונסענו משם לשטרסבורג, בירת אלזס.
    הגענו לדירה מקסימה במרכז העיר ששכרנו ב- Airbnb והתמקמנו בה. עד שהתארגנו בדירה כבר ירד הערב, ויצאנו לטייל קצת ברחובות העיר. שטרסבורג התגלתה כעיר יפהפיה ומרתקת, ואחרי סיבוב קצר חזרנו לדירה לישון.

    שטראסבורג צילום דבורה ברוט
    שטראסבורג. צילום: דבורה ברוט

    עם בוקר קמנו וצעדנו רגלית לאזור היהודי בשטרסבורג (מרחק של כ- 20 דקות הליכה מהדירה שלנו). קנינו מוצרים לארוחת הבוקר ולהמשך הדרך בחנות הכשרה: חלב ישראל, גבינות, בשרים ונקניקים מיוחדים, יש שם הכל במבחר גדול ובכשרות מהודרת. כשאנחנו שבעים ומצוידים בכל טוב, נסענו משטרסבורג אל סאברן (SAVERNE) העיר ממנה נצא לשייט.
    את השעות הראשונות בסאברן הקדשנו לביקור בטירת הוטבר (Castle of haut barr). זהו מבצר מימי הביניים הבנוי על מצוקים בגובה של כ- 460 מטר שביניהם מחבר גשר, ומציע תצפית מדהימה על כל חבל אלזס. בגלל העליה התלולה וגובה התצפית הביקור לא מומלץ לאנשים עם פחד גבהים…
    טירת הוטבר
    השארנו את הרכב בחניון והלכנו לקבל את הסירה מחברת ההשכרה (אנחנו בחרנו בחברת Nicols). את הסירה הזמנו מראש באתר החברה באינטרנט, הם שלחו לנו טפסים במייל למילוי הפרטים (שמות, גילאים וכו'), ואנחנו מילאנו אותם ושלחנו חזרה. שילמנו על ההשכרה בהעברה בנקאית, וכך, כשהגענו למקום קיבלנו מייד את הסירה ותוך זמן קצר של הדרכה יצאנו לשטח.
    הסירה שהזמנו היתה בעלת שני חדרי שינה, בחדר אחד ישנו ההורים ובחדר השני שתי הבנות. הבן המתבגר ישן בספסל מיוחד במטבח שהפך למיטה. קיבלנו גם זוגות אופניים לבנים שנקשרו למעקה הסיפון (בתוספת תשלום). האופניים, כפי שנוכחנו בהמשך, היו מאד שימושיים.
    טיפ: אחד האביזרים הכלול בציוד שמקבלים בסירה הוא מתקן ברביקיו. אנחנו ביקשנו וקיבלנו מתקן ברביקיו חדש באריזה, וכך יכלנו להשתמש בו ללא בעיות כשרות.
    תעלת מרן ריין
    יצאנו לדרך..
    את ההדרכה על הסירה קיבל ראש המשפחה, והדריך את כולנו. הנהיגה בסירה פשוטה וקלה ביותר, אפילו בן הארבע-עשרה הצליח לנהוג ולנווט את היאכטה, המסלול שלנו עובר באזור המכונה סנט לואיס-ארצווילר, שהינו חלק מתעלת מרן-ריין המפורסמת (Canal de la Marne au Rhin). הפלגנו לנו לאיטנו בנוף של מרחבים פתוחים, דרך אגמים ויערות, שדות מרעה וכרמים. מדי פעם מפציעה ברקע עיירה נידחת עם בתים ספורים וציוריים. שלווה ושקט מסביב. קליטת ה- WIFI מוגבלת כך שאין כמעט אינטרנט. הבחור שלנו דאג להצטייד מראש ברמקולים והשמיע לנו ברקע מוזיקה נעימה, הקטנה בת השש פורצת במחול על הסיפון, ואנחנו מתענגים על זמן איכות משפחתי וקסום שנצרב בזיכרון לנצח.

    והנה הגענו אל ה"לוק" הראשון שלנו. המסלול שלנו מלא ב"לוקים", כמעט כל חצי שעה נתקלנו בלוק. ביום הראשון זו היתה חוויה מיוחדת, לראות את הסכר מתמלא במים ואת הסירה עולה כלפי מעלה עד שמגיעים למישור העליון. אימצנו לנו נוהל קבוע כשמגיעים אל הלוק, ובו כל אחד מבני המשפחה תופס עמדה ומסייע: אחד קושר את החבל, שניה מחזיקה בסיפון וכך לכל אחד יש תפקיד וכולם שותפים למשימה, כך שהמעבר יהיה חלק והסירה תשמור על יציבות. לא שמנו לב לזמן שחלף במהירות והנה הגיע הערב. אחרי השעה שבע הנסיעה בתעלות אסורה וחייבים לעגון. בגלל שיצאנו להפלגה רק בצהרים לא הספקנו להגיע למקום חניה מסודר, ולכן קשרנו את הסירה לאחד המוטות התקועים על גדת התעלה ועצרנו לחניית לילה במקום שקט ונידח בשם STAMBACH. מזל שבסמוך אלינו עגנה סירה נוספת, מאוכלסת בזוג קשישים, אחרת היינו בודדים לחלוטין באזור שמם של חושך מוחלט..
    לילה טוב!
    תעלת מרן הריין 2
    ביום שלישי קמנו מוקדם, התארגנו והכנו ארוחת בוקר מפנקת במטבח הסירה. עם המצרכים שקנינו בשטראסבורג הכנו לנו ארוחת מלכים, המשכנו במסלול, והנה הגענו למעלית הסירות המפורסמת בארצווילר (Arzviller), זוהי מעלית ייחודית באירופה אשר מעלה את הסירה לגובה של כ- 45 מטר. המעלית הזו היא תחליף ל- 17 לוקים(!) שהיו בעבר בתעלה, וחוסכת לסירות יום שלם של נסיעה.

    תעלת מרן-ריין נבנתה בין השנים 1838-1853. הבעיה העיקרית שהיא פתרה הוא המעבר דרך הרי הווז', במיוחד הטיפוס במעלה בצד המזרחי עד לנקודה התחתונה, ה"קול דה סאברנה".
    הפתרון הראשוני היה באמצעות סולם של שבעה עשר מנעולים (לוקים), שאפשר שינוי גובה של 44.5 מטר על פני מרחק של 4 ק"מ. בעבר היתה הנסיעה דרך סולם המנעולים הזה מייגעת מאוד, מעייפת, יקרה וארוכה. בשנת 1969 הוחלפו המנעולים האלה במעלית סנט לואיס-ארצווילר.

    מעלית סנט לואיס
    עם ההתקדמות בנתיב השייט, היינו צריכים לחדש את אספקת המזון בסירה (המקרר בסירה קטן יחסית, כך שאפשרות אחסון המוצרים המצוננים מוגבלת). ולכן עצרנו בסמוך לעיירה קטנה בדרך וקיווינו לחדש את המלאי באיזו חנות מקומית.דיוושנו על האופניים לכיוון העיירה, אבל לאכזבתנו לא מצאנו בה אפילו חנות אחת לרפואה. יש רק קיוסק קטן בו מצאנו עגבניות ספורות (רוקנו להם את כל המלאי…). בעל הקיוסק, קשיש חביב, הציע לקחת אותנו במכוניתו לסופר שנמצא במרחק כעשר דקות נסיעה. אמא והמתבגר הצטרפו אל הזקן לנסיעה עד הסופרמרקט, שם הצטיידו במעט מצרכי מזון. לאחר מכן חזרנו אל הסירה והמשכנו בשייט עד הערב.

    בלילה השני כבר חנינו במעגן מסודר. המעגן מאובזר במטעני חשמל (כמעט כל המערכות בסירה פועלות על חשמל), מקורות מים למילוי, מקלחות מסודרות בתשלום וכל מה שהמפליגים צריכים.
    שיט בתעלה

    יום רביעי עבר לו בהפלגה נינוחה. הגענו לחניה מסודרת, שם סיפרו לנו שיש סופר גדול באזור.
    רכבנו על האופניים לכיוון הסופר והצטיידנו בכל טוב. את הסחורה שקנינו העמסנו על האופניים ודיוושנו חזרה לסירה.
    הכנו לנו ארוחה לתפארת, והצלחנו אפילו להפיק ממגוון המצרכים המצומצם שברשותנו בראוניז לקינוח!

    מתכון לבראוניז כשרים בתנאי שטח:
    מצרכים:
    • חב' שוקולד LINDT 70% (נבדק וכשר למהדרין בהשגחת קהל עדת ישראל ברלין)
    • 100 גרם חמאה או חצי כוס שמן
    • 4 ביצים
    • חצי כוס קמח
    • כוס סוכר
    אופן ההכנה:
    ממיסים את השוקולד והשמן, מוסיפים סוכר, קמח וביצים טרופות. מכניסים את התערובת לתבנית מכוסה פעמיים בנייר כסף ואופים בתנור (כן כן, אפילו בטוסטר אובן הפשוט שבמטבח הסירה…) יוצא מעדן!

    ביום חמישי (הרביעי להפלגה) עצרנו את הסירה, וירדנו אל היבשה לביקור קצר במוזיאון לניפוח זכוכית. עשינו שם סיור חביב במשך כשעה. באתר גם מוכרים מוצרי זכוכית המיוצרים במקום.
    לאחר מכן המשכנו בהפלגה והגענו אל המנהרה הארוכה – באורך של כשלושה קילומטרים! המעבר במנהרה היה מאד חוויתי.

    שבת ב- HOHWALD
    ביום שישי הגענו בחזרה לסאברן, קשרנו את הסירה אל המזח ועזבנו אותה למשך השבת. כמעט כל מערכות הסירה חשמליות, מה שמהווה בעיה רצינית לשהות בשבת.
    נסענו ברכב (שנשאר בחניה כל השבוע) אל העיירהLe Hohwald שם פעיל במשך הקיץ מלון כשר למהדרין. Le Hohwald היא עיירה מקסימה בלב אלזס, עם נוף הצופה להרי הווז' וליערות אלזס. הדרך אליה יפה במיוחד ועוברת בין כרמים הנטועים במורדות ההרים. עשינו שבת נפלאה במלון, שאוכלס ברובו ע"י יהודים מלוקסנבורג ומאנטוורפן. הארוחות היו ערבות לחך, האווירה נעימה ובעל המלון דאג לכל אחד מהאורחים באופן אישי.

    במוצאי שבת חזרנו לסירה. גשם התחיל לרדת ואנחנו מיהרנו להכנס פנימה. בחדר השינה שבסירה קבועים חלונות בתקרה. לפתע הבחנו באור מהבהב מהחלון. יצאנו החוצה לבדוק במה מדובר ונגלה לעינינו מחזה קסום:סמוך למעגן הסירות הכינו ילדים מהאזור עששיות נייר שנר דולק בבסיסן. הנרות חיממו את האוויר שבשקית ופנסי הנייר התרוממו ועפו ברוח.
    מראה האורות המרצדים היה מחזה מרהיב שהיווה סיום קסום לשבת נפלאה…
    יצירת עששית

    ביום ראשון הפלגנו במשך כמה שעות לכיוון שטרסבורג ונהנינו מהנוף שבדרך. עצרנו בפארק מקומי לפיקניק נחמד, מנוחה ומשחק בטבע וניצלנו כל רגע.

    ביום שני בבוקר החזרנו את הסירה בעיר המוצא של השייט – סאברן, וטיילנו בה קצת. עיר עתיקה ויפה עם קסם מיוחד ואווירת ימי הביניים. וזהו, כך עבר הזמן ביעף והסתיים לו השבוע. משם המשכנו לקלויסטרס שבשווייץ אבל זה כבר נושא לפוסט אחר…
    סאברן
    טיפים לשייט תעלות באלזס:
    • מומלץ לצפות לפני הנסיעה בסירטוני הדרכה להפלגה ביאכטה. לפני הטיול הקדיש ישראל זמן ללימוד באמצעות סירטונים באתר החברה וביוטיוב והבין מהם איך להשיט ולתפעל את             הסירה. כך, כשהגיעו למקום נותרה כחצי שעה בלבד, ללמוד בשטח את הנהיגה והטיפול בסירה.
    • רצוי להזמין את הסירה לפחות חודשיים מראש. אנחנו החלטנו על היציאה לשייט ברגע האחרון, והזמנו את הסירה שבועיים מראש (כאלה אנחנו, ספונטאניים…), אבל זה לא מומלץ. אמנם     קיבלנו מחיר טוב בהנחה של הרגע האחרון, אבל גם לקחנו סיכון שלא תישאר לנו סירה מתאימה או שניאלץ להתפשר על סירה פחות טובה.
    • חשוב להשמע לכללים ולהצמד להוראות ולא לעגל פינות. הכל מאד מדויק. מי ש"מחפף" עלול לשלם מחיר כבד. למשל, בהוראות מזהירה החברה לא להשליך ניירות לשירותים. בבדיקה         שעשו נציגי החברה בסיום ההפלגה הם בדקו קודם כל את השירותים…
    • שומרי כשרות צריכים להביא בחשבון שלאורך המסלול אין אפשרות להצטייד במוצרים כשרים או לאכול במקומות כשרים ולהערך בהתאם.
    • חשוב מאד לקנות כפפות עבודה זולות (עולות כ- 3 אירו) כי החבלים בסירה מתרטבים, והאחיזה בהם בידיים חשופות מאד כואבת.
    • כדאי להצטייד בחומר דוחה יתושים. בכל אופן סביבה של מים בקיץ מעודדת את נוכחותם…

    עדי וויץ – "מטיילים בכיפה", חו"ל כשר – כל אחד יכול
    http://www.metaylimbkipa.com/



    3 תגובות

    מיין תגובות
    1. 3

      מוזר, איך מפרסמים ועוד בהתלהבות כ"כ עצומה – גלות בניכר, דבר שהוא אסור ע"פ הלכה, טעם של יריקה בקדושת ארץ ה'…

    2. 2

      החיים בסרט……….

    3. 1

      אני באמת לא מבין אותם, יורקים וזונחים את הארץ, למה? כי אין ערכים!!!