אתה יודע אבאל'ה, הם אומרים שאתה בשדה וקשה לי לראות אותך. אולי פשוט כי אני רואה אותך תמיד, מעלי, גבוה כזה, סמכותי, חומל ומקיף. אולי כי אני רגילה לראות אותך כמו אבא ולא מלך.

כי להבדיל מאד, ככה זה כשילדים. גם הבן של מלכת אנגליה, להבדיל מליוני הבדלות, קורא לה אמא, וכשכואב לו הוא לא קד, הוא בוכה ומצפה לחיבוק. אז אני מחפשת את המלך, אבל מוצאת אותך אבא רחום ואוהב שלי, ואתה קרוב אלי, יותר מתמיד.

אומרים שצריך ללמוד ממידותיו של הקב"ה, ואתה יודע אבאלה, אני כבר ילדה גדולה, תיכפ יש לי שוב יומולדת, ואני רק מבולבלת יותר. כי אתה יודע, ה', אני אמא לששה גוזלים, ומנסה כלכך.

ויש רגעים שאני מציבה גבולות של " אם בחוקותי תלכו…" ואז מסתבר לי שגבולות זה דבר שצריך קודם לברר עם עצמי (בושות…. אל תשאל. בעצם… אתה יודע….).
ויש רגעים שאני אוהבת ללא תנאי "והייתם לי סגולה מכל העמים" ואז אני בודקת מה תפקיד האהבה וההכלה בחיים שלי.
ויש פעמים שהכל מתערבב לי ואני לא ממש מוצאת את עצמי.
יש רגעים שאני אומרת
ויש פעמים ששותקת
ואף פעם לוידת מה נכון היה לעשות.
יש רגעים שאני מרחמת ומחבקת ועוזרת ומרימה,
ויש כאלה שאני תופסת מרחק ונותנת להם להתמודד, לגוזלים שלי,
וגם אז אני לא סגורה על התפקיד, ומה טוב היה שאעשה.
יש ימים שאני מרגישה האמא הכי נכונה במקום הנכון
ויש ימים שאני מרגישה פספוס, כי להייתי שם כשהיה צריך אותי.

אני בוכה אבאלה.
אני בוכה עכשיו.
כי אתה פה, בשדה, לידי,
ואני אמורה להודות לך ולהתנהג אולי מאד בייצוגיות
ובמקום זה אני מעלה תהיות ושאלות
כמו איזה ילדה בגן.

אולי כי אני באמת ילדה. ילדה בגן שלך, ה'.

ובאמת לא יודעת הכל ועדיין לומדת, ולפעמים בדרך הקשה והכואבת. כמו כשלמדתי ללכת.
אתה יודע ה', כשהייתי קטנה, נראה לי בטרום חובה, בחודש אלול הגננת לימדה אותנו שיר:
ריבונו של עולם
העמד לי סולם
מן הארץ עד לשמיים
אני רוצה לעלות
עד כסא הכבוד
ולהשתחוות לך אפיים
ולבקשך בקשה קטנה
עלי ועל כל משפחתי
אבא אמא והקרובים
שביום הדין ראש השנה
תאמר לכולנו סלחתי
ותכתבינו לחיים טובים

אולי, אולי השנה ממרומי גילי המופלג כאמא וכסבתא וכילדה להודים שלי ולך, אני אזמזם את השיר הזה שוב כתפילה. כי עם כל יום שעובר אני רואה כמה חסדים מקיפים אותי, גם כשאני לא מבינה. כמה תבונה אינטואיטיבית אתה נוטע בי, גם כשאני לא יודעת כלום.

וכמה מהות של אהבה בראת אותי כי בצלם שלך נבראתי ואתה אבא אוהב שלי. וביום ההוא, בראש השנה, אז אני יודעת שאומר בקול עם כולם "ה' מלך, ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד".

אבל ארגיש קרוב קרוב, ומאד אישי, כי המלך….. הוא אבא שלי.

אני אוהבת אותך אבא.