'ועידת רבני אירופה' שהיא הגוף המרכזי המוסמך והמייצג את הקהילות הכלליות באירופה, ישבה רבות על מדוכת נושא הגיורים וקביעת המעמד האישי של הבאים בשערי הקהילות. הוועידה דנה בדאגה רבה על המגמות השונות להכיר בדיעבד בגיורים שנעשים ללא קבלת מצוות, ע"י גופים שאינם אורתודוקסים. "אנו מודאגים מאד מהתופעה הזו שגורמת בין היתר לעידוד ההתבוללות בעם היהודי, ומבקשים שלא לשנות בעניין מהסטטוס קוו שהיה נהוג במדינת ישראל עד כה" אמרו חברי הועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה'.

את דבריהם ומסקנותיהם מסרו לעוסקים בעניין בימים אלה בישראל, לקראת הגשת מסקנות ועדת ההמלצות ל'חוק הגיור'. בכינוס הדו שנתי שקיימו בריגה שבלטביה השתתפו הרבנים הראשיים אבות ביה"ד ודיינים ממרבית מדינות האיחוד האירופי. הכינוס ננעל בטקס אזכרה שקיימו חלק מהמשתתפים בכינוס ובסמינר לרבנים צעירים באתר ההנצחה לקדושי השואה הי"ד על הריסות בית הכנסת שנחרב ע"י הנאצים ימ"ש.

בימי הכינוס דנו הרבנים בנוסף, במגוון נושאים העומדים על סדר יומה של יהדות אירופה על רקע יוזמות חקיקה נגד שחיטה כשרה וברית מילה וניסיונות התערבות במערכת החינוך במספר מדינות. משלחת רבנים בראשות נשיא הועידה הגאון רבי פנחס גולדשמידט שליט"א נועדה עם נשיא לטביה ראש הממשלה שרים ואישי ממשל.

במהלך הדיונים קיבלו הרבנים סקירה מקיפה על הנושא הטעון של הוצאת שלדי אדם מקבריהם ע"י עיריית פאריס מפי הרה"ג הרב נתן קאהן, עורך המגזין החרדי בצרפתית 'קונטרס', העוסק בעניין שנים רבות. עפ"י החוק בפאריס כיום ניתן לרכוש חלקת קבר אך לזמן מוגבל בלבד. מספר השנים נע בין 5 למאה שנים. לאחר שנים אלו רשאים השלטונות העירוניים להוציא מקברו כל שלד אדם אלא אם כן המשפחה רוכשת את חלקת הקבר לשנים נוספות.

כמו כן, רשאים השלטונות להוציא מקברו שלד שנקבר באם ישנה עזובה סביב חלקת הקבר ואיש אינו פוקד את המקום, כבר לאחר שלוש שנים. החוק מונע גם הקמת בתי עלמין יהודיים ומאפשר רק הקמת רובעים יהודיים בבתי עלמין הכלליים. עפ"י ההערכות השלטונות החלו לפנות מקברם שלדים החל משנות ה – 50 ובמחסני העירייה מצויים כיום, עפ"י ההערכות אלה, כעשרת אלפים שלדים. מתוכם מעריכים הרבנים מצויים כמה עשרות יהודים.

בנושא הכאוב פעילים רבות ראשי 'ועידת רבני אירופה'; הרב הראשי לצרפת וסגן נשיא הועידה רבי חיים קורסיה, יועצו המיוחד ורב הז'נדרמריה הצרפתית הרב משה לוין, אישים וארגונים יהודיים ברחבי העולם. רבי חיים קורסיה אמר בדיון כי נפגש עם ראש עיריית פאריס גב' אן אידלגו עימה סיכם כי נפטרים שהלכו לעולמם לפני מלחמת העולם השנייה לא יוצאו מקברם; "הסברתי לה שלנפטרים אלה אין קרובי משפחה שכן צאצאיהם נרצחו ע"י הנאצים ימ"ש – שנינו קרובי משפחתם ואנו נגן על קבריהם –  ודמעות חנקו את גרוננו. אני מודע לכך שזה רק חלק מהפתרון אך אנו נעשה הכל בכדי שהנפטרים שנקברו בביה"ע 'פאנטאן' ינוחו בשלום על משכבם עד ביאת ינון".

הגר"פ גולדשמידט אמר כי "יהדות העולם עומדת על דרישתה למצוא את הפתרון המשפטי החוקתי של קבורת יהודים בפאריס. במקביל עד למציאת הפתרון לאפשר כפתרון ביניים למשפחות יהודיות לקבור מחדש את שלדי בני משפחתם שהוצאו מקברם בצרפת או להעבירם לקבורה בישראל. הדרישה היא שהשלטונות יקדישו מאמצים גדולים יותר לאיתור קרובי משפחה. לאפשר את קבורתם של יהודים שהוצאו מקברם ושהשלטונות לא מצאו את קרובי משפחתם מאחר והללו היגרו מצרפת או עברו לכתובות אחרות בצרפת ועתה הם מבקשים לאפשר להם לרכוש מחדש את חלקת הקבר ולקבור את יקיריהם במקום.

כזכור, לפני כארבע שנים, יממה בלבד בטרם נקבעה פגישה של הגר"פ גולדשמידט עם שר הפנים דאז, שחררו השלטונות את עצמותיהם של בני משפחת טעדעסקא ז"ל לקבורה בישראל. המאבק הקשה נמשך כשבע שנים. המדובר בעצמותיהם של הרב יעקב טעדעסקא ז"ל ורעיתו, מנכבדי יהודי צרפת, שנקברו כ-150 שנה לפני שהוצאו בבית הקברות בפאריס. הסאגה החלה כאשר אחד מצאצאיו הרבים, ד"ר ר' משה ליפשיץ ומשפ' מבית וגן, שבאו לפקוד את קבריהם, הזדעזעו לראות כי במקום הקבר של ראש המשפחה קבורים נכרים. לתדהמתם התברר כי העצמות מונחים בביזיון נורא במחסני העירייה אבל אי אפשר לקבלם. השלטונות טענו כי לא מצאו את קרובי משפחתו למרות שבעת קבורתו רכש עפ"י החוק דאז חלקת קבר לצמיתות. חלק מבני המשפחה שביקשו להעבירו לקבורה בישראל נענו כי הדרישה עפ"י החוק היא שכל היורשים, להערכתם כ-3,000 מאחר והיו לו 11 ילדים, יחתמו שהם מוכנים שיעבירו אותו לקבורה בישראל.

"לצד הסיפוק שחלק מהבעיה נפתרה ע"י הרב קורסיה עדיין אנו עדיין מודאגים ונחרדים לנוכח גורלם של אלפי קברי יהודים ומאות רבות של עצמות שכבר הוצאו מקבריהם ומונחים בביזיון במחסני העיריה. מדובר במתי מצווה שעלינו לעשות הכל בכדי להעבירם לקבורה ולב מי לא יחרד נוכח הסכנה האיומה שעפ"י החוק הם יכולים גם לשרוף חלילה את השלדים", אמר הגר"פ גולדשמידט.

הגר"י טובול אב"ד ליאון אמר כי "יש לומר לשלטונות פאריס כי באם לא ייענו לדרישותינו נודיע קבל עם ועולם שאין להיקבר בביה"ע 'פאנטאן' שכן רק בשל הביקוש הרב נוצר המצב שהם מעוניינים להוציא מתים מקברם בכדי למכרם בכסף מלא'". בתום הדיון הנרחב החליטו הרבנים על הקמת ועדה שבה חברים; רבי חיים קורסיה, אב"ד ליאון הגר"י טובול והרב משה לוין שתבוא בדברים עם רבה של פאריס הרב יצחק גוגנהיים ויחד יקבעו תאריך יעד שעל שלטונות פאריס להמציא את רשימת הנקברים שיש סכנה שיפנו אותם מקברם ורשימת הנפטרים שהועברו מקברם ומונחים במחסני העירייה. במקביל פונים הרבנים בקריאה לצאצאים לפקוד את קברי יקיריהם ולדאוג לתחזוקת הקברים. כמו כן קוראת הועידה למשפחות להשאיר כתובות מעודכנות אצל השלטונות העירוניים כדי שחלילה בבוא העת יוכלו לדעת בזמן סביר על הסכנה המרחפת על קברי יקיריהם ולמנוע את האסון.

ביום רביעי האחרון, ננעל הכינוס בטקס אזכרה שקיימו חלק מהמשתתפים בכינוס ובסמינר לרבנים צעירים באתר ההנצחה לקדושי השואה הי"ד על הריסות בית הכנסת שנחרב ע"י הנאצים ימ"ש. בטקס המרגש אמר רבה של אוקראינה רבי יעקב דב בלייך כי הנאצים לא ניסו רק לשרוף את גופם של היהודים אלא בעיקר ניסו לשרוף את נשמת אפם. את הקשר של העם היהודי עם אלוקיו. כאן במקום הזה הם שרפו מאות יהודים בבית הכנסת שנחרב עד היסוד'. לאחר שירת 'יוודע בגויים..' אמר הרב חיים קורסיה כי את הכאב שהוא חש הוא לא יכול לבטא במילים; 'רק שירת הנשמה שאנו שרים כאן היא שפת הלב שיכול לבטא את הכאב'. לאחר אמירת א-ל מלא רחמים  וקדיש שרו המשתתפים 'אני מאמין… בלחן שהולחן ע"י ר' עזריאל-דוד פסטג ברכבת לטרבלינקה.

צילום: אלי איטקין