בעקבות משפחת הולצברג: גליס בתוכנית מיוחדת 'מהודו ועד ירושלים' • האזינו

    דוד קליגר No Comments on בעקבות משפחת הולצברג: גליס בתוכנית מיוחדת 'מהודו ועד ירושלים' • האזינו

    בשעתיים מרתקות חזר גליס אל התופת בהודו לפני 11 שנים לצד סיפורים עתיקים על הודו הקדומה וחיבורה לירושלים, ולראשונה תוכלו גם לקרוא את שיריה של שולמית אייזנבך • האזינו

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בעקבות בר המצווה אותה חגג השבוע הנער מוישי הולצברג ובמלאות 11 שנים לפיגוע הטרור בו נרצחו בני הזוג גבריאל ורבקה הולצברג הי"ד, חזר הרב ישראל גליס בתוכנית 'גליס מירושלים' אל הקולות והמראות של אותו פיגוע קשה, והקדיש את השעתיים כולן להודו הן במקורות והן בסיפורים שונים עתיקים ובני זמנינו.

    בין השאר שוחח גליס עם ד"ר ציון בנימין ועל ספרו שכתב מהודו לירושלים, גם ר' משה גולדיס נתן מתוכנים הודיים שונים, וומו תמיד פתח גליס את תוכניתו עם שיריה של שולמית אייזנבך כשהפעם היא מתארת בהם את אותו פיגוע נורא ממנו נותר לפליטה מוישי הקטן.

    האזינו לתוכנית המלאה – שעה ראשונה:

    שעה שניה:

    שיריה של שולמית איינבך:

    "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה" – לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּרְצָחִים עַל אַדְמַת הוֹדוּ הָאֲרוּרָה – גַּבִּי וְרִבְקִי הוֹלְצְבֶּרְג הי"ד

    אֵיךְ נִשָּׂא פְּנֵי דָּר מְתוּחִים
    עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה עַל הֲרוּגִים וְנִרְצָחִים
    שְׁלִיחֵי דְּרַבָּנָן יָצְאוּ שֵׁם שָׁמַיִם לְקַדֵּשׁ
    נִרְצְחוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ
    בְּאֶרֶץ נֵכָר הָיוּ לַפִּיד שֶׁל אֵשׁ
    בֵּית חַבַּ"ד וּ"מִקְדָּשׁ" לְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ
    לִלְמֹד, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת הַשֹּרֶשׁ
    שֶׁכָּל שָׁלוּחַ שֶׁל הָרַבִּי הוּא כְּיוֹרֵשׁ

    לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר שֶׁל הַמַּנְהִיג הַגָּדוֹל
    שֶׁהוֹרָה לַחֲסִידָיו לִפְרֹץ וְלִגְדֹּל
    לִפְתֹּחַ בֵּית "הַכְנָסַת אוֹרְחִים"
    לְהוֹקִיר וּלְקָרֵב אַחִים רְחוֹקִים
    לֹא לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר וּמֵאַף אֶחָד
    לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ תַּפְקִיד לְהָבִיא עוֹד יְהוּדִי אֶחָד
    לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
    צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לָלֶכֶת בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
    וְאָכֵן הִצְטַיְּנוּ הַשְּׁלוּחִים הַיְּקָרִים
    בְּאֹמֶץ רוּחַ וּבְכֹחוֹת אַדִּירִים
    לְהִתְיַשֵּׁב בְּמֶרְכַּז הוֹדוּ בֵּין מוּסְלְמִים
    וּלְשָׁרֵת אֶת אַחֵינוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶעֱלָמִים

    כָּל יוֹם בְּמַעְגַּל הַשָּׁנָה וּבְכָל חַג וּמוֹעֵד
    הַבַּיִת מַמְתִּין לְכָל דִּכְפִין וּמִי שֶׁבָּא לְהִוָּעֵד
    בִּמְקוֹם הַ"גֶּשֶׁם" שָׁם מְקוֹם הָ"רוּחַ"
    זֶה טִבְעוֹ שֶׁל בַּיִת פָּתוּחַ
    וּמַשְׁגִּיחֵי הַכַּשְׁרוּת אַבְרֵכִים טְהוֹרִים
    שֶׁנָּטְשׁוּ מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם לְטוֹבַת הֶכְשֵׁרִים מְהֻדָּרִים
    שְׁלִיחֵי צִבּוּר בְּהוֹרָאַת רַבּוֹתֵיכֶם
    מִהַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם

    וּבִשְׁעַת "בֵּין לְבֵין" בְּאוּלָם הַסִּפְרִיָּה
    כְּשֶׁרֹאשׁוֹ רָכוּן עַל דַּף הַגְּמָרָא
    אַרְיֵה יִשְׁאָג מִי לֹא יִירָא
    ר' לֵיבּוּשׁ אַרְיֵה בְּרֹאשׁוֹ נוּרָה
    וְכָל יֶתֶר בָּאֵי בֵּית חַבַּ"ד
    כֻּלָּם עָלוּ בְּגוֹרָל אֶחָד
    מִכֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית הָאַכְזָר
    אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין מֻכָּר לְזָר

    מָה אֵרַע בְּאוֹתָם רִגְעֵי בְּעָתָה
    כְּשֶׁהַבַּיִת שָׁרַר בְּחֹשֶׁךְ וַעֲלָטָה
    בְּכִיּוֹת, צְעָקוֹת וְזַעֲקוֹת שֵׁבֶר
    פִּצּוּצִים וִירִיּוֹת מִכָּל עֵבֶר
    "אַבָּא!" "אַבָּא!" עַד מָתַי
    הֶרֶף הַמַּשְׁחִית וֶאֱמֹר לוֹ דַּי

    עַד מָתַי דָּם יְהוּדִי יִשָּׁפֵךְ?
    וְאֵין מִי בִּזְכוּתֵנוּ מְהַפֵּךְ
    וְעָלוּ הַנְּשָׁמוֹת לְגִנְזֵי מְרוֹמִים
    וְכָאן עַל הָאָרֶץ נִשְׁאַרְנוּ אֲבֵלִים וְדוֹמְמִים
    "בֵּית חַבַּ"ד" – מִבְצָר שֶׁל בִּטָּחוֹן
    עוֹד נָכוֹנוּ לְךָ יָמִים שֶׁל אֱמוּנָה וְנִצָּחוֹן
    זֶה רְצוֹנָם שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים
    צַוָּאָתָם הִיא לְהִתְאַחֵד בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים
    לְכוּ בְּכֹחַ זֶה וּבְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
    וְתִזְכּוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ לְבִיאַת הַגּוֹאֵל.

    "הרהורים אחרי":
    עברו חלפו ימי השבעה,
    צריך לקום כי הגיעה השעה.
    והכאב חזק וצורב,
    והצער עמוק ובכל פינה אורב.

    ויש צורך להתחיל שגרה אחרת,
    וליצוק תוכן לזו המסגרת.
    חובה להמשיך את המקום שנקטע,
    את רצף העשייה כאן ועתה.

    הבסיס קיים ותחושת השליחות,
    מצעידה קדימה והכול בדחיפות.
    להקים את " בית חב"ד " ולפתוח שעריו,
    לשמש אכסניה ובית מדרש לכל.

    יש ימים הצבועים באפור,
    ויש ימים של שמחה ואור.
    של שמחת בר מצווה ושל אירוסין,
    יש ימי הולדת ויש נישואין.

    ואז מתרוממים טפח וממשיכים הלאה,
    ואבא רחום וחנון מחייך מלמעלה.
    ושוב חוזרים ליומיום להתמודד עם יתומים,
    מהולים בבכי געגועים ועם זיכרונות דוממים.

    ובעת כזאת איך לא נכיר טובה,
    לאותם אנשי חסד שמלאו חובה.
    אנשי זק"א שטיפלו במסירות נפש,
    וליקטו חלקי גופות מתוך הטיט והרפש.

    לנגד עיניהם עמדה משימה קדושה,
    לזהות הנפגעים במהירות הדרושה.
    ומה עבר עליהם באותם רגעים,
    האם הנפש מחוסנת מכל מיני פגעים.

    יישר כוחכם אנשי החייל,
    העוסקים במלאכת הקודש ביום ובליל.
    אנשים יקרים אנשי חסד של אמת,
    מדקדקים ומקפידים על כבודו של המת.
    ואתם תהיו הראשונים להקביל פני משיח

    ואת סנדרה חסידת אומות העולם,
    שהצליחה למקד את עיני כולם.
    למעשה הנועז שמשוח בקור רוח,
    להציל את מוישי הזועק ולהביאו למקום בטוח.

    עטפת את כולנו בחום ואהבה,
    כשהשפלת חייך מנגד והכרזת באהבה.
    כי חיי אדם שייכים לכל מי שנברא בצלם,
    והשארת את כל העולם באלם והלם.

    ונטלת על עצמך אחריות וחובה עצומה,
    לדאוג ליתום יהודי להיות לו למטפלת ולאמא.
    את המסירות למדת בבית הרב גבריאל ורבקה,
    ומידת החסד והנאמנות אכן בך דבקה.

    אנו מחזקים את ידי העושים במלאכה,
    עוד רבה הדרך קשה וארוכה.
    הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם,
    ובנחמת ציון וירושלים תהיה נחמתם.

    מה נאוו על ההרים רגלי מבשר,
    הנה כבר קולו של שופר מנסר.
    עורו ישנים משנתכם הקיצו,
    הנה המשיח כבר בא.



    0 תגובות