מטעמים לשולחן שבת: תצווה \\ הרב אמיר קריספל

קלמן טלר No Comments on מטעמים לשולחן שבת: תצווה \\ הרב אמיר קריספל

עניינו של החושן על פי ביאור הרמב"ן, וביאור המדרש כי הרע למשה כאשר נבחר אהרן להיות כהן גדול. ומדוע בניו של משה לא ירשו אותו? חידושים ופילפולים על פרשת השבוע, מאת הרב אמיר קריספל

הרב אמיר קריספל
23:05
13.07.20
יעקב הרשלר No Comments on חילול בית העלמין בוורמס; הרב שפירא: "לא להשלים עם אנטישמיות"

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

נאמר בפרשה: "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים" (כח, ל)

הרמב"ן על התורה מפרש "אורים" – היינו כשהיה כהן גדול שואל שאלותיו היו מאירים לו האותיות מאבני החושן. "תמים" – היינו שהיו שם שמות קדושים אחרים נקראים "תמים". ומכוחם היה לב הכהן תמים בידיעת עניין האותיות שהאירו לעיניו, ובעת אשר היה מכוון בשמות אלו, היה יודע איך לחבר את האותיות.

וזאת מדרגה ממדרגת רוח הקודש והיא למטה מן הנבואה ולמעלה מבת קול ולפי דברי הרמב״ן, ביאר הגר״א זצ"ל את הכתוב אצל חנה "והנה היא מדברת על ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה" (שמואל א, א' יג') לכאורה איך אדם גדול כעלי חשד אשה צדקנית לשכורה?

ועוד מהי תשובתה של חנה "לא אדוני אשה קשת רוח אנכי" ופירשו חז״ל בגמרא (ברכות לא:) לא אדון אתה בדבר זה, ולא שכינה שורה עליך, ולא רוח הקודש איכא גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, ע״כ. וכי רק בעלי רוח הקודש צריכים לדון לכף זכותו?

אלא, מבאר הגר"א שעלי הכהן ראה אותה מדברת לעצמה, שאל באורים ותומים לדעת מה היא, וראה שם אותיות "כשרה" והוא חשב שהם אותיות "שכרה" זה שאמרה לו חנה אין לך רוח הקודש, כיון שאין אתה יודע להבחין באותיות ולסדרן היטב, ומה שהראו לו תיבת כשרה, היינו שהיא כשרה כ"שרה אמנו" שהיתה עקרה והתפללה על בנים.

עוד נאמר בפרשה: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" (כח, א).

כתוב במדרש רבה (שמות פרשה לז פסקה ד) כשאמר הקב"ה למשה "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך" הרע לו, אמר לו [הקב"ה] תורה היתה לי ונתתיה לך, שאילולי היא אבדתי עולמי.
הקשה בספר "כתב סופר" איך שייך להבין דבר זה, שהרע למשה כאשר נבחר אהרן להיות כהן גדול.

והרי אהרן על אף שהיה גדול ממנו בשנים, כאשר נודע לו שמשה נבחר להיות מנהיג על בני ישראל – "וראך ושמח בלבו" ומשה הקטן ממנו שכבר היה מנהיגם של ישראל, ושליח ה', איך הרע לו שאחיו הגדול נתמנה לכהן גדול, והרי התורה מעידה "והאיש משה עניו מאוד"?
ועוד צריך ביאור, במה פייס הקב"ה את משה במה שאמר לו "תורה שלי היתה ונתתיה לך" ומדרש זה אומר דרשוני.

אלא, מבאר ה"כתב סופר" שמה שהרע למשה הוא, מה שאמר לו הקב"ה "הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" ואמרו במדרש (ילקוט שמעוני) כל מקום שנאמר "לי" היינו לדורות ולעולמי עד, כלומר שהקב"ה בחר באהרן ובניו ובני בניו עד עולם, וכידוע המשאיר בן כמותו כאילו לא מת.

ומשה לא זכה לזה, כמו שכתב רש"י על הפסוק (בפרשת חקת) "קח את אהרן" – קח אותו בדברי תנחומים שאתה [אהרן] זוכה למה שאין אני זוכה, שכתרך נתון לבנך, מה שאין אני זכאי לכך, ע"כ. וזה שכאב לו למשה שלא זכה להשאיר בן כמותו.

ובמה פייסו הקב"ה ? "תורה היתה לי ונתתיה לך" – אמר לו הקב"ה בזה שנתתי לך שתעביר את התורה לבנ"י, הגם שאין אתה זוכה שבניך במקומך, מ"מ תזכה גם כמו אהרן שנחשב כאילו לא מת, שזכות כל ישראל תלויים בך.

ועוד ביאר: מה שאמר לו "תורה היתה לי ונתתיה לך" היינו כיון שאתה המנחיל את התורה, לא שייך שתעביר זאת בירושה, כי כהונה ניתן להנחיל לדורות הבאים, משא"כ את התורה אי אפשר להנחיל בירושה, ואפשר להשיגה ן אך ורק ע"י עמל ויגיעה. כמו שאמרו ׳לא יגעתי ומצאתי אל תאמין,, וכל התפילות לא יועילו לאדם אם לא התייגע בעצמו.

ומדוע לא זכו בני משה לירש את גדלותו בתורה? אמרו חז״ל במדרש רבה (פרשת פנחס כא, יד) על הפסוק "יפקוד ה', אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה" למה נסמכה פרשה זו לפרשת נחלות, אלא אמר משה, הגיע השעה שאתבע את צרכי, אם בנות צלפחד יורשות את אביהן, בדין הוא שיירשו בני את כבודי.

אמר לו הקב"ה "נוצר תאנה יאכל פריה", בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, אלא יהושע שרת אותך באמונה, וחלק לך כבוד הרבה, הוא היה משכים ומעריב בבית המדרש שלך, הוא מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות, וכדאי הוא שיהיה שופט של ישראל ומנהיגם.

וכן אמרו חז"ל "התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך" (אבות פ׳׳ב מי׳יז), פירש הגר״ח מוולוזיין זצ״ל (בספרו ״רוח חיים״) דאף שאמרו בגמרא (ב"מ פה.) אמר ר׳ פרנך אמר ר׳ יוחנן כל שהוא ת״ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר "ואני זאת בריתי… לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה׳ מעתה ועד עולם" מאי "אמר ה'" – אמר הקב"ה אני ערב לך בדבר זה, מאי "מעתה ועל עולם" אמר ר׳ ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניה שלה.

וא"כ מי שהוא דור רביעי לתלמידי חכמים יאמר שהתורה תבוא אחריו ואין הוא צריך להתגיע עליה, לזה בא התנא לומר שהוא טעות, שדומה הוא לאדם שרגיל ללכת להתארח אצל בעל אכסניה מסויים, ובכל עת אשר יבוא לשם היה מקבלו בעה״ב בסבר פנים יפות ומתקן את האכסניה בשבילו, אמנם כל זה בעת שחיים הם בידידות, אבל בעת אשר התנכר בעה״ב לקראתו ישוב לאחור לבקש אכסניה אחרת.

כן התורה מחזרת היא על אכסניה שלה, אך צריך לקבלה ולתקן את עצמו לכך, ואם אינו מקבלה בסבר פנים יפות אינה והראיה כי לכאורה אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב ג' דורות של תלמידי חכמים לפי ר' פרנך לא הייתה התורה לשתכח מאיתנו.

שבת שלום
אמיר



0 תגובות