מדוע הגויים עתידים לבנות סוכה בראש הגג? \\ הרב אמיר קריספל

הרב אמיר קריספל No Comments on מדוע הגויים עתידים לבנות סוכה בראש הגג? \\ הרב אמיר קריספל

מדוע דווקא זכר לענני כבוד אנו עושים סוכה, אבל זכר למן ולבאר מרים ולניסים נוספים שהיו במדבר לא עושים זכר? | הרב אמיר קריספל עם חידושים ופלפולים לחג "סוכות"

הרב אמיר קריספל
12:30
05.03.21
שלמה ריזל No Comments on ‏צרפת: מחבל חמוש בסכין ניסה לתקוף קונים במאפייה כשרה במארסיי – ונוטרל

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

"כי בסכת הושבתי את בני ישראל"

כתבו חז"ל אחד הטעמים שאנו מקיימים מצות סוכה הוא זכר לענני הכבוד, שואלים מדוע דווקא זכר לענני כבוד אנו עושים אבל זכר למן ולבאר מרים ועוד ניסים שהיו במדבר אין אנו עושים זכר?

כותב החיד"א (ברכי יוסף): מן ובאר היו דברים הכרחיים, בלעדם לא היו יכולים ישראל להתקיים במדבר. לעומתם, ענני כבוד אינם דברים שבהכרח, אותם נתן הקב"ה מתוך חיבה יתרה כדי לשומרם לבל יכם שרב ושמש, לכן נבחר דווקא נס זה המראה על החיבה היתירה של הקב"ה כלפי ישראל.

תירוץ נוסף כתב החיד"א, שמן ובאר נתנו לישראל לאחר תרעומת ומריבה ומזכירים גנותן של ישראל, אבל ענני הכבוד מזכירים שבחן של ישראל שנמשכו אחר הנהגת השי"ת כצאן אחר הרועה

ועוד תירצו כי כידוע המן- בזכות משה. באר- בזכות מרים. ענני כבוד- בזכות אהרון ומכיון שהחג מסמל אחדות לכן דווקא לזכר ענני הכבוד חוגגים את חג הסוכות, שהם זכר לאהרון הכהן שהוא סמל האחדות: "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"

ותירץ הרב החסיד כמהר"ר יהודה חאבילייו זלל"ה, כי הענני כבוד סוככים בכנפיהם לישראל עם קרובו ובהם נבחן וניכר תפארת ישראל כי הן הן בני אל חי ובחר בנו מכל העמים כי הערב רב הגם שקיבלו התורה והמצוה מחוץ לענן יחנו ודוקא ישראל מוקפי ענן אבל המן ובאר היו ניזונים מהם גם הערב רב אי לזאת בדבר המסויים לישראל דוקא נצטוינו לעשות זכר משא"כ מן ובאר שהיו גם לערב רב,

והגר"ח פלאג'י בספרו נפש חיים מערכת הס' אות ד' הביא דברי מהר"י חבילייו והעיר ע"ד מדברי הזוה"ק סדר תשא דף קצ"א ע"ב דאיתא שם דבנ"י אכלו את המן ולא ערב רב אמנם תי' דבריו דהערב הווי אכלי שיירים מהפסולת של עמ"י ואע"ג דזה בעצמו הוי הבחנה בין ישראל לערב רב מ"מ אינו מבחן מפורסם להבדיל ביניהם כמו שהוא בענין הענני כבוד.

גם מרן הגר"ח פלאג'י בספרו נפש חיים מערכת הס' אות ד' כתב ליישב דשאני מן ובאר שהקב"ה פרע לאברהם אבינו ע"ה על ידי שאמר ואקחה פת לחם, יוקח נא מעט מים כמו שאמרו בב"ר סדר וירא ובשמו"ר סדר בשלח אבל ענני כבוד הוא מפני שאמר והשענו תחת העץ.

והרי דרשו רז"ל במדרש ובזוה"ק שמה שאמר והשענו תחת העץ היינו שהיו יושבים בצלו של קודשא בריך הוא בצל דמהימנותא ומשם היה יודע אברהם אבינו ע"ה אם נתגייר ולבו שלם וכדמפורש להדיא שם בזוה"ק סדר אמור (דף ק"ג ע"ב) דהיושב בסוכה הוא יושב תחת צלא דשכינתא ולכן אנו עושים זכר לדבר בענין הנוגע לצד עלאה לחסות תחת כנפיו ובצל שדי יתלונן משא"כ מן ובאר שהוא דבר הנוגע לגוף ועל דרך שכתב הרב ראש דוד.

ועוד כתב הגר"ח פלאג'י בנפש חיים שם לתרץ עפי"ד הרשב"ם בפירושו עה"ת סדר אמור דכתב בטעם מצות ישיבת סוכה עה"פ למען ידעו דורותיכם למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בנ"י במדבר בלא ישוב ולבא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ולא תאמרו בלבבכם כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשה לנו את החיל הזה עכ"ל.

הרשב"ם מבואר יוצא כי ענין מצות ישיבת סוכה הוא לנו למזכרת על כל הטובה אשר הטיב ה' לעשות עמנו בכללות ולהורות כי הכל הוא מאתו יתברך וא"כ לפי"ז אין צריך לזכרון למן ולבאר מפני שהכל יפה לזכרון בין עיניך בקיום מצות ישיבת סוכה.

עוד נאמר: "כל האזרח בישראל ישבו בסכת"

אומרת הגמרא במסכת סוכה (כח ע"א) אמר מר "כל האזרח" להוציא את הנשים שפטורות. יש מקשים הרי סוכה היא מצות עשה שהזמן גרמא וא"כ מדוע צריך פסוק מיוחד ללמוד מהאזרח להוציא את הנשים הרי הם ממילא פטורות ככל מצות עשה?

ועוד קשה אמאי באמת נשים פטורות הרי אף הם היו באותו הנס של ענני כבוד, ובאמת זה יכול להיות תירוץ על הקושיא הקודמת שבלי הלימוד מהאזרח הייתי אומר שהם הנשים ג*כ חייבים בסוכה כי אף הם היו באותו הנס, לכן צריך הלימוד מהאזרח שהם פטורות, ובאמת מדוע?

ויש ליישב לפי מה שכתב הפנים יפות זי"ע שלנשים לא היה חלק בעשיית המשכן כי הוא נעשה לכפר על העגל והרי נשים לא חטאו בעגל, ולפי מה שכתב הגר״א שמצות סוכה הוא לזכר ענני כבוד שחזרו ע"י עשיית המשכן א״כ מובן שנשים פטורות כי אין להם שייכות לבניית המשכן שהי׳ כפרה על העגל שבו לא השתתפו הנשים.

"מצוה קלה וסוכה שמה"

חז״ל במסכת ע"ז (דף ג') אמרו שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויאמרו למה לא נתן ה׳ להם את התורה, הם מוכנים לקבל התורה, ואז אומר להם ה׳ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו לקיים מצוה זו. ואז כל אחד עושה סוכה בראש גגו והקב״ה מוציא חמה מנרתיקה וחם להם בסוכה ואז הם יוצאים ומבעטים בסוכה.

ומקשה בגמרא הרי מצטער, "פטור מן הסוכה", ועונה הגמרא, אמת שהוא פטור אבל אין צריך לבעוט בה וזה זלזול רב במצווה. וקשה א. הרי הסוכה עשויה לצל ומדוע צריך לצאת ממנה ועוד ב. מדוע עושים הם סוכה בראש הגג ולא על הרצפה בחצר ביתם.

ויש לפרש כי הגויים לא מוכנים לארח אורחים וגם לא להוציא כסף עבור מצוות. ולכן לא בונים סוכה בחצר כדי שלא יבואו אורחים, ועל הגג הם רוצים לחסוך דפנות ויש דין גוד אסיק מחיצתא שמחיצות הבית נחשבות שעולות למעלה בהמשך וא"כ על הגג לא צריך דפנות כי הקירות החיצוניות של הבית עולות למעלה כאלו יש מחיצות ולא צריך אלא רק סכך וא"כ כשהקב"ה מוציא חמה אז שם בתוך הסוכה אין צל, וחם שם מאוד כי הדפנות אינם במציאות והם רק כשרים להלכה של גוד אסיק מחיצתא, כי אין הם רוצים להוציא כסף לקנות מחיצות, ולכן הם לא יכולים לסבול החום ובועטים ויוצאים.

מועדים לשמחה וחג סוכות שמח
אמיר



0 תגובות