קפסולות של כח: פרשת לך לך \\ הרב נהוראי משה אלבילה

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on קפסולות של כח: פרשת לך לך \\ הרב נהוראי משה אלבילה

    מדוע לכל ניסיון בעולם נותן הקב"ה דווקא את הכוח המתאים רק לו ולא מנה אחת לכולם? ומה למדו שני בחורים משטייגען של החזון איש זיע"א?

    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בפרשת השבוע פותחת התורה הקדושה בבקשת הקב"ה מאברהם אבינו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ומולדתך ומבית עבדך אל הארץ אשר אראך".

    שואל הגאון ראב"ד מרוקו ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א (תורת הרי"ף, בראשית, עמוד כא') הרי אם נתבונן בכל העשרה ניסיונות הקשים והקיומיים שעבר אברהם אבינו ועמד בכולם ועוז ותעצומות, אנו צריכים להבין מהיכן היו לאברהם אבינו את הכוחות האלו ומה היה הסוד שלו לעבור את הניסיונות הקשים הללו?

    אלא מתרץ הרב שליט"א וזה לשונו: "אלא צריך לבאר ולומר יסוד גדול, כל אדם עובר עשרה ניסיונות וכל ניסיון הוא ניסיון אחר, האנשים נכנסים מניסיון אחד לניסיון אחר והם חושבים שעם אותם כלים שעברו וניצחו את הניסיון הקודם, הם ינצחו את הניסיון השני, למשל כשהקב"ה אמר לאברהם אבינו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", הניסיון היה לעזוב את המשפחה, את הבית וללכת למקום אחר", זה ניסיון שצריך בשבילו כלים מסוג מסויים.

    הניסיון הבא של אברהם אבינו היה להתיישב בארץ ישראל ובשבילו צריך כלים אחרים…

    בכל ניסיון הכוחות נפש והתעוזה שצריך כדי להתמודד איתו הם אחרים. רוב העולם כשמתמודדים עם ניסיון הם בונים לעצמם כלים גם איך להתמודד עם הניסיון, ומתי שנגמר הניסיון ונכנסים לניסיון אחר, הם באים עם אותם כלים שניצחו בניסיון הקודם ומנסים עם אותם כלים לנצח גם בניסיון השני.

    אבל שם הם נכשלים ושם הם נופלים, כי בכל ניסיון כוחות הנפש והמחשבה, הבטחון והראיה של האדם על החיים צריכה להשתנות מן הקצה אל הקצה.

    אדם שרוצה לקחת מהניסיון הקודם את כוחות הנפש שהוא בנה, ולהתמודד עם הניסיון החדש, הוא בוודאי יכשל. לכן האדם צריך להסתכל תמיד על החיים בצורה מחודשת, כל הזמן להסתכל על הניסיונות וההתמודדויות של החיים בצורה מחודשת ולא מה שניצחתי אתמול, אני אנצח היום".

    והמסר מדבריו הוא נפלא – כל אחד מאיתנו בחייו האישיים שלו, מקבל כח, אם זה כמו ברמה של קפסולה, ששותים פעם פעמיים שלוש, ובסופו של דבר מרגישים טוב יותר.

    כך הם בדיוק ההתמודדויות – לא הרי ההתמודדות של יום א' כיום ב' ולא יום ב' כיום ג'….

    לכל יום יש את הכוחות שלו ואת מה שנתן לו ה' יתברך, ובזה אנו צריכים להאמין בכל לבנו..

    ואם כן בסופו של עניין כל אחד ישאל את עצמו:

    רוצה פתרון לניסיונות?

    הבה ונראה איך עושים את זה (אוצר הסיפורים, ח"א עמוד 264):

    באחד מימי הקיץ היה יום חם במיוחד, והיה סבל גדול ועצום מהחום הכבד. בישיבה – ישיבת פונוביז' שבני ברק, עדיין לא היו בעת ההיא מזגנים, ואפילו מאווררים בקושי היו.

    הבחורים סבלו מאוד מהחום, והיו הרבה שטענו שביום כזה לא שייך ללמוד, שאי אפשר להתרכז כראוי בסוגיות העמוקות שנלמדו באותו זמן, והיה רפיון גדול באותו יום.

    הרב בן ציון פלמן שהיה באותו זמן בחור בישיבה, אמר לחברותא שלו: בוא נרד אל החזון איש ונראה מה הוא עושה היום. אם יושב ולומד כדרכו כל הימים, סימן שהחום הוא לא סיבה להפסיק ללמוד ועלינו להמשיך ללמוד.

    החברותא הסכים, ומדיבור למעשה ירדו שני הבחורים לבית החזון איש – ביתו של הגדול שבענקים שמקומו מתוקן לו בלשכת הגזית, לראות וללמוד ממנו מעשה רב, מה דינו של יום חם שכזה במצוות תלמוד תורה.

    הגיעו לבית, ומיד נכנסו ביראה לחדרו של החזון איש ושם ראו אותו יושב על מקומו הקבוע ועמל ויגע בלימוד התורה הקדושה כדרכו יום יום. ראשו ורובו שקוע בהוויות אבי ורבא, ואינו מבחין בבחורים שנכנסו זה עתה אל החדר. מראה החזון איש כשהוא עמל בתורה היה להם מיד תשובה על השאלה שלשמה באו, אלא שעתה נולדה שאלה חדשה: איך אפשר???

    איך אפשר ללמוד בכזה יום כרגיל , הרי גם החזון איש הוא בן אדם ומרגיש את החום הכבד, ואיך זה לא מפריע לו ללמוד תורה ועוד בריכוז שכזה?

    הבחור , החברותא של הג"ר בן ציון  חשב בלבו: הרי כל מפתחות החכמה מסורים הם בידיו של החזון איש וכל השאלות שבעולם מופנות לפתחו,  אשר משם יוצאות תורה והוראה לדורות עולם. ממילא הוא הכתובת לשאול אותו את השאלה הקשה הזו.

    הוא התקרב אל מקומו של החזון איש והמתין  לידו דקות ארוכות עד שיבחין  בו ואז ישאל אותו את שאלתו…

    הדקות חלפו והצטרפו לכמעט שעה ואז החזון איש הרים את עיניו.  וכשהבחין בו – שאל אותו לרצונו. והוא פתח ושאל: רבי, יש לי קושיא חזקה מאוד, ופותר אין, איך אפשר ללמוד בכזה חום?!

    החזון איש חייך והשיב: כל החום הגדול הזה הוא רק עד שנכנסים לסוגיה, אבל מהרגע שמתחילים ללמוד ונכנסים לעומק הסוגיא, אין חום, לא מרגישים שום דבר!

    כך יצאו להם שני הבחורים כשהתשובה בפיהם. הנסיונות הם רק עד שמתחילים ללמוד, אבל מהרגע שמתחילים ללמוד כל הנסיונות בטלים ואינם.

    ומכאן נלמד יסוד – שמגיע אל פתחו של האדם ניסיון אשר הוא עצמו איננו יודע איך יתמודד מולו, ממרן החזון איש אנו למדים שהתרופה לכך היא לעשות משהו של תורה, להתפלל לה' שיתן את הכוחות לעשות את הדברים המתאימים, אם זה מעשה חסד, מצווה מסוימת הקשורה לתורה, לימוד תורה וכדו'.

    זה הדבר שישלוף את האדם מהניסיון ויעלהו על דרך המלך.

    תחשבו על זה.

    שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.

    המאמר נכתב לרפואת:

    בני, יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

    מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

    מ"א יפה בת זוהרה תחי'.



    0 תגובות