הוא עשה טעות..

קשה לסלוח לו…

בעצם, במחשבה שניה למה שנסלח לו?

שישלם על טעותו…

מי אמר למי ולמה אני מתכוון?

ישנו חלק מאוד אינטגרלי בשיח חברתי / משפחתי /עסקי על אדם שעשה טעות, פעמים שהטעות היא "קשה מאוד", אבל עדיין אפשר לנסות לתקנה, ופעמים שאחרי כל הניסיונות גישור ותיקון האפשריים הטעות בלתי ניתנת לתיקון..

האם האדם הזה ראוי להזדמנות שנייה?

הבה נעשה סקר קטן ונעמוד ברחוב ונשאל אנשים: "מה אתם אומרים על אדם שעשה טעות, האם אפשר לתת לו צ'אנס דהיינו הזדמנות שנייה ולהשתפר?

חלק יאמרו: "בוודאי, עם כל הקושי והפגיעה אבל עדיין יש אפשרות לסלוח ולתת הזדמנות שנייה כולנו טועים, כולנו בני אדם, וכמובן לא לשמור טינה"!!

וחלק יאמרו: "חביבי, כמו שבחנות לכלי בית, רשום על כל מדף "שברת שילמת", גם על טעויות לצערנו משלמים…

מה הדרך הנכונה?

בפרשת השבוע מספרת התורה על המפגש בין יעקב לעשו (לב,ה): "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה".

מפרש רש"י הקדוש: "מלאכים, מלאכים ממש".

וכותב המדרש רבה (בראשית סדר וישלח):

"דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, לָמָּה שָׁלַח יַעֲקֹב אֶצְלוֹ שְׁלוּחִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֶשְׁלַח לוֹ שְׁלוּחִים אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר, יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הוּא עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי וגו'. (בראשית לב, ה):".

ושואל על כך הגאון ר' יצחק פראנסיס זצוק"ל מגיד מישרים מופלא מחכמי שאלוניקי בספרו "פני יצחק" שאלה מאוד מתבקשת, איך בדיוק יחזור עשו בתשובה על ידי המלאכים, מה בדיוק המלאכים יעשו בשביל זה?

ומתרץ הרב וזה לשונו: "ואולי חשב יעקב לשלוח מלאכים ממש אולי יאמר עשו בליבו מדחשבני אחי יעקב חשיבות כזה, ודאי דלאום כשר אני חשוב בעיניו, ועל ידי זה יחזור בתשובה, על דרך שאמרו ז"ל באהרן הכהן שהיה נותן שלום לרשעים ועל ידי זה רבים השיב מעוון, שהיו אומרים איך אעבור עבירה שאני מתבייש מאהרן, הכא נמי אולי יאמר עשו "איך אחטא ומלאכים ידברו עימי משרתי אחי יעקב, וכל שכן יעקב אחי דצדיקים עדיפי ממלאכי השרת כמאמרם ז"ל, והשיבו המלאכים "באנו אל אחיך" אבל הוא עשו עודנו ברשעתו ולא חזר מדרכיו הרעים "וגם הולך" וכו'.

כמו שאהרן הכהן רצה לתת שלום לרשעים בשביל שלא יחשבו שיש מושג של "אל חזור"..

חטאתי..

אי אפשר לחזור הלאה ולהתקדם למקום יותר טוב ממה שהייתי לפני כן…

המלאכים לא יחזירו את עשו בתשובה, אבל בעצם שליחתם יעקב אבינו נתן לעשו את ההזדמנות..

אתה יוצא לקראתי בארבע מאות איש מלומדי מלחמה…

אני בא אליך עם כל התורה שלמדתי, ועם כל מה שהייתי בישיבת שם ועבר, ובביתו של גדול המכשפים והרמאים לבן הארמי..

יש לך עוד הזדמנות לחזור בתשובה..

זה הצ'אנס'…

מכאן אנו רואים עד כמה לכל אדם יש הזדמנות שנייה, קשה לפעמים לתת יעקב אבינו היה יכול לשלוח אנשים אחרים ולאו דווקא מלאכים..

אלא הוא החליט שלא זה "ננסה עוד אפשרות, אולי יחזור בתשובה"…

מפעים !!!!

ואיך הקב"ה נותן לנו הזדמנויות שאנו צריכים לקחת אותם אפילו שפעמים אנו לא מצליחים?

מספר הרב יצחק פנגר הי"ו (מחשב מסלול מחדש, עמוד 215):

תלמיד ישיבה ניגש לרבו לפני החופשה, וביקש ממנו שיאמר לו דברי חיזוק לקראת החופש. האדמו"ר (כמדומני שהיה זה האדמו"ר מגור) אמר לו: "תדע לך, שהקב"ה לא צוחק!"

הבחור לא הבין את כוונת רבו, אך לא היה נעים לו לשאול את האדמו"ר עצמו. למחרת הוא ניגש לבנו של האדמו"ר, שהיה ראש הישיבה שלו, ושאל אותו לפשרו של המשפט התמוה. הרב הסביר לו זאת על ידי דוגמה:

"תאר לעצמך שיש לך בעיה להשכים בזמן לתפילה בבוקר. יום אחד אתה ניגש אלי ואומר לי: 1הרב, החלטתי להשתנות. ממחר אני מגיע לתפילה בזמן, השעה שבע בדיוק אני אתייצב בבית המדרש'. למחרת אתה מגיע ב – 09:00. אני אשאל אותך: 'מה קרה?', ואתה תענה לי ברצינות: 'היצר הרע ניצח אותי היום, אבל מחר אני אנצח אותו. אתה תראה, אני מבטיח'. למחרת אתה שוב מאחר, ומגיע הפעם בשעה 09:30 (במקום ב 7:00). אני שואל אותך: 'מה היום?', ואתה עונה לי: 'הרב, היצר הרע שוב ניצח אותי, אבל אני למדתי את הטכניקות שלו ומחר אני 'מחסל' אותו ומגיע בזמן לתפילה'. למחרת אתה שוב מגיע באיחור, ואתה מסביר לי שהפעם התלחת וניצחת את היצר הרע, אבל אחר כך היית חייב לנוח מהמלחמה ונרדמת שוב… 'אבל מחר אני מבטיח להגיע בזמן!'.

"בשלב הזה אני אצחק איתך ועליך: 'אתה לא מתבייש להבטיח, הרי אתה רואה שאתה לא עומד בדיבורך. איך אוכל להאמין שתעמוד בהבטחתך מחר או מחרתיים?'.

"אני אצחק עליך… אבל הקב"ה לא! גם אם הבטחת לו כבר מיליון פעם, ובכל פעם אתה מנסה ולא מצליח, אתה עדיין רוצה ומשתדל, ממשיך ומנסה – הקב"ה לא צוחק עליך, ומאמין בך. זו הייתה כוונת האב האדמו"ר, ואלו דברי החיזוק שהוא אמר לך לקראת החופש. הקב"ה לא צוחק, ופירוש הדבר הוא, שהוא לא מתייאש ממך, ולא משנה כמה פעמים הבטחת או כמה פעמים נכשלת".

בורא עולם נותן לנו הזדמנויות, והוא בכל פעם מאמין בנו שנצליח. וגם אם נכשלנו הוא נותן לנו הזדמנות נוספת לתקן, להשתפר, לשנות ולהתקדם.

נזכור שזו זכות שניתנה בידנו וביכולתנו לנצלה.

המאמר נכתב לרפואת:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.