קשר מעניין מתקיים בין מחלת הטרשת הנפוצה למגדר. נתחיל מכך שמחלת הטרשת הנפוצה שכיחה יותר אצל נשים, כאשר למעשה הסיכוי של אישה לחלות גדול פי שלושה מאשר של גבר (ואצל גברים מחלה קשה יותר קשורה ברמות נמוכות של טסטוסטרון, "ההורמון הזכרי"). עם זאת, אופי המחלה קשה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. גם לפרופיל ההורמונלי אצל הנשים יש השפעה שונה על אופי המחלה: במהלך ההיריון השכיחות של התקפי המחלה הולכת ויורדת ומגיעה למינימום בשליש האחרון של ההיריון, אף כי לאחר הליה שיעור ההתקפים גדל. במהלך טיפולי פוריות יש עליה בשכיחות ההתקפים ואילו בתקופת גיל המעבר שכיחות ההתקפים יורדת.

לקראת ההיריון:

שאלת השאלות היא האם בכלל כדאי לחולות בטרשת נפוצה להיכנס להריון? התשובה היא בהחלט כן. אם בעבר נאמר כי היריון אצל חולות בטרשת נפוצה אינו מומלץ ואף מסוכן, הרפואה היום מעודדת נשים לקיים אורח חיים מלא שכולל תכנון משפחה לפי הערכים והשאיפות של כל אישה ואישה, בליווי מתאים במטרה להפחית את הסיכונים השונים. נושא תכנון המשפחה צריך להיות מאוד שקול ומתוכנן במקרה של נשים שחולות בטרשת נפוצה.

ההמלצה הכללית היא הפסקת טיפול לפני הריון, ומכאן ההעדפה היא להיכנס להיריון בזמן שהמחלה שקטה כדי להפסיק את הטיפול התרופתי בצורה נינוחה. בנשים עם מחלה סוערת, ניתן לשקול המשך טיפול תרופתי במהלך ההיריון, תוך בחינת העלות מול התועלת עבור המטופלת הספציפית.. במקרים בהם נשים מתקשות להיכנס להריון ונעזרות בתכשירים שונים להגברת הפוריות, חשוב לשים לב שיש תכשירים שמעלים את הסיכון להתקפי הטרשת; לכן כשאנחנו מתכננים עם המטופלת את התוכנית להרחבת המשפחה, במידה ויש צורך באמצעי עזר אנחנו משוחחים עם רופא הפריון כדי לנהל את הסיכונים הקיימים.

כאמור, לא מומלץ להמשיך בטיפול תרופתי במהלך ההיריון, ויש לעיתים להפסיק את הטיפול תקופה לפני הכניסה להיריון: מי שנוטלת תרופות המבוססות על נוגדנים חד-שבטיים צריכה להפסיק טיפול מספר חודשים לפני הכניסה להיריון או ניסיון כנסה להיריון.במקרה של תרופות פומיות (כדורים) יש הבדל בין תרופה לתרופה מבחינת משך הזמן לפני ההיריון שצריך להפסיק את הטיפול. התרופות הוותיקות יחסית המבוססות על אינטרפרונים הן יותר בטוחות ואפשר להפסיק אותן עם גילוי ההיריון. אם המחלה סוערת לעיתים נעביר את החולה לטיפול בקופקסון אשר נמצא בעל פרופיל בטיחות מועדף וכן יש מחקרים על הריונות מוצלחים ובטוחים עם טיסברי, אך כל עוד המחלה סוערת מחכים להתייצבותה (כלומר תחלוף לפחות שנה בלי התקפים) ואז מאפשרים את הפסקת הטיפול.

במהלך ההיריון:

תקופת ההיריון היא תקופה טובה אצל חולות בטרשת הנפוצה. שכיחות ההתקפים הולכת ויורדת ומגיעה לשיא השלילי בטרימסטר השלישי. את רוב הטיפולים כאמור יש להפסיק לקחת לפני ההיריון או בתחילתו אלא אם המצב חמור, אך במקרה של התקף, מתן סטרואידים נחשב בסך הכול לבטוח. הבדיקות שנעשות במהלך היריון רגיל זהות לבדיקות שנעשות אצל חולות בטרשת נפוצה, ולא מדובר בהיריון בסיכון, אלא אם המחלה עצמה גורמת למידה כזו או אחרת של נכות. אימהות צעירות דואגות פעמים רבות לסיכון הגנטי של העובר לחלות במחלה, אך מכיוון שהגנטיקה של טרשת נפוצה מאוד מורכבת, אין אפשרות לדעת את הסיכוי שלו לחלות במחלה מראש. באופן כללי מחקרים מראים על השפעה חיובית מאוד של רמות ויטמין D גבוהות על מדדי המחלה, אך הדבר נכון ביתר שאת אצל נשים בהיריון: ויטמין D מגן על העובר ועל כן קיימת המלצה חד משמעית לקחת ויטמין D במהלך ההיריון.

לידה והנקה:

נשים החולות בטרשת נפוצה יכולות ללדת בלידה רגילה ואין המלצה ספציפית לניתוח קיסרי, אך יש נשים שכתוצאה מהמחלה יחושו חולשה בשרירי האגן ועל כן יהיו חלשות מכדי לסייע בתהליך הלידה. בכל מקרה גם נשים עם טרשת יכולות לבקש אפידורל כדי להקל על צירי הלידה.

בחודשים שלאחר הלידה עלולה להיות התלקחות של התקפים אך מצד שני ההנקה כשלעצמה מפחיתה את הסיכון להתקפים. לכן בהתאם לפעילות המחלה תתבצע החלטה על המשך הטיפול, שכן לא ניתן להניק עם מרבית התכשירים, אך מנגד ההנקה עצמה יכולה לסייע מבחינת המחלה. אם המחלה מאוד סוערת נרצה להחזיר את המטופלת כמה שיותר מהר לטיפול, אך כשהמצב רגוע ניתן יהיה להניק לתקופה מסוימת עד לחזרה לטיפול התרופתי.

השורה התחתונה היא כי נשים עם טרשת נפוצה יכולות להקים משפחה ועושות זאת כל הזמן, אך חשוב לעשות את זה בצורה מושכלת ומתוכננת היטב.

הכותבת היא ד"ר קרן רגב, רופאה בכירה במערך הנוירולוגי במרפאה הנוירו-אימונלוגית בבית חולים איכילוב