וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה

כתב רבינו האור החיים הקדוש על הפסוק הזה ארבע מילים: 'מכאן שצריך לפרש תפלתו'.

כלומר: לרבינו הקדוש, היה קשה מדוע הוצרך משה רבינו להזכיר בדבריו את שמו של פרעה, הרי הקדוש ברוך הוא יודע שהוא מתפלל על צפרדעים שנמצאים אצל פרעה??? אלא למדים מכאן שיש צורך לפרש את התפילה.

ובפרשת ואתחנן, רבינו הקדוש מביא מה שמסופר במדרש, שאדם היה הולך בדרכו ונושא משאות כבדים, והתפלל לפני ה' 'הזמן לי חמור', ומיד נזדמן לפניו גוי עם חמור צעיר, וגזר עליו שישא גם את חמורו בנוסף לכל המשאות שהיו איתו, ובא ושאל את החכמים, מדוע לא התקבלה תפילתו???

והסבירו לו החכמים שהיה עליו להתפלל בצורה מפורשת שה' יזמין לו חמור שיעזור לו לישא את משאו. ומכיון שהוא לא פירט, יש מקטרגים שפירשו את תפילתו כרצונם,

ובאמת נתקיימה תפילתו שנזדמן לו חמור, אבל זה היה לרעתו שהיה צריך לשאת גם את החמור.

ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר', שהתפילה צריכה להיות מפורשת וברורה.

[אור החיים וארא פרק ח פסוק ח. ואתחנן פרק ג פסוק כג]