כותב רבינו האור החיים הקדוש, הנה ידוע שהתורה נמשלה לאש, וכמו שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאום ה'. ולכן כשבני ישראל רפו ידיהם מדברי תורה בא עליהם עמלק למלחמה, מידה כנגד מידה, אש כנגד אש.

ולכן בחר משה רבינו דוקא ביהושע בן נון 'צא והילחם בעמלק' כי יהושע העידה עליו התורה שאין לו ביטול תורה, כמו שנאמר 'לא ימיש מתוך האוהל' שלא מש מאהלה של תורה, ויומם ולילה עסק בתורה, ואין ראוי לצאת למלחמה אלא יהושע. ולכן ציוה עליו משה רבנו, שיבחר עוד צדיקים כמותו שלא ביטלו תורה. ואכן בכוחם ובזכותם, נצחו במלחמה.

והטעם ש'התורה נקראת אש'? כי היא מצרפת ומטהרת את הנפש ככבשן האש, והיא עושה את פעולת הזיכוך והצירוף לצדיקים, כמו שעושה הגיהנום לרשעים. 'ואדרבה כוח האש של התורה יותר חזקה מכוח האש של הגיהנום'. ומי שזיכך את נשמתו באש התורה, אינו צריך לזיכוך של הגיהנום.

ואמרו רבותינו ז"ל במדרש שהשר של הגיהנום צועק 'אין לי חפץ בצדיקים' כי אש התורה של הצדיקים יש בכוחה לכבות ולהתיש את כוח האש של הגיהנום.

[אור החיים בשלח פרק יז פסוקים ח ט]

בשורות טובות לכל בית ישראל