מאז ועד היום: טיול מהנה בין המרחבים הירוקים והאוצרות של גזר

    קובי פינקלר No Comments on מאז ועד היום: טיול מהנה בין המרחבים הירוקים והאוצרות של גזר

    במועצה האזורית גזר, הכל מוריק עכשיו. מסלולי טיול של מורשת, עתיקות בתל גזר
    ואנשים חמים וטובים באמצע הדרך | כתב וצילם: קובי פינקלר

    8:48
    29.03.24
    קובי פינקלר No Comments on עשרות חיילים סורים נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    כשראשוני הישוב עזריה במועצה האזורית גזר, הגיעו לארץ בראשית שנות החמישים, הם ראו במקום את ישועת ה' וכך קראו גם למקום יישובם עזריה (עולי זכו ראו ישועת ה').

    גם תושבי הקיבוץ הסמוך נען, ראו כי נענו מבורא עולם וקיבלו חלקת אלוקים נפלאה במרכז הארץ.  אלו רק שתי דוגמאות מתוך 25 היישובים המרכיבים את המועצה בגזר. ברכה יש כאן מכל עבר.

    ממרומי הישוב 'כרמי יוסף', בתל גזר, מגובה של 220 מטרים נראים כל מרחבי השפלה
    ומישור החוף בבירור. מאשקלון בדרום ועד תל אביב ממודיעין ועד גבעון.

    התחלנו את הטיול בתל גזר. נסיעה קצרה על דרך עפר היוצאת מדרך הגפן מובילה אותנו
    לעבר התל. עיון קצר בספר יהושע מלמד על האזור, על התל ועל מלך גזר שעימו נלחם
    כובש הארץ.

    התגלית החשובה ביותר שנתגלתה במקום היא "לוח גזר". לוח זה מכיל את אחת הכתובות
    העבריות הקדומות ביותר שנתגלו עד היום, המייצגת, ככל הנראה, את העבודות החקלאיות בחודשי השנה השונים.

    הלוח המקורי נמצא כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול והעתק מוגדל שלו ניצב במסלול ההליכה המעגלי. בנוסף ללוח גזר, באתר, התגלה מפעל מים המשתווה בעוצמתו למפעל המים של מגידו. בימים אלו בעקבות הצפות והגשמים המקום אינו פעיל.

    הסיור במקום נפלא. עולים על התל ומתחילים במסלול מעגלי לפי השילוט. בכל פינה הסבר על הממצאים. לא להחמיץ במיוחד כשזה לא עולה כסף. כשיורדים מהתל שימו לב לשילוט מעיין ורד.

    המעיין, שימש לפני אלפי שנים כמקור המים הטבעי היחיד של היישוב הקדום בתל גזר.
    כיום משמש התל אתר טיולים, ואילו המעיין הפך למקום בילוי. הבריכה העגולה בנויה
    אבני גזית, ומעליה סוכך עץ תאנה גדול. בימות החורף והאביב, כאשר נביעת המעיין
    שופעת, מתמלאת הבריכה במים. השטח סביב הבריכה מטופח, ומוקדש לזכרו של איתי
    שטיינברג ז"ל, בן כרמי-יוסף, שנפל במלחמת לבנון השנייה.

     

    ורגע? מה עם קפה של בוקר. אז יש. פק"ל קפה. בכניסה לקיבוץ משמר דוד, מעט לפני האנדרטה בית קפה על גלגלים קפה איכותי הנטחן במקום. ולא רק קפה. שוקו, סחלב, מיץ טבעי, עוגיה ביתית, כריך מיוחד, כמה שולחנות עם כסאות מסביב, אפשר לשבת עם כולם או
    לבד, עם ספר או לעבוד על המחשב וליהנות.

     

     

    הכל בטבע בתוך חורשת אורנים צופה לנוף יפיפה וידידותי מאוד לאנשים עם מוגבלות.
    פתוח 7-11:30 בבוקר בלבד.

    רווינו? נעלה למרומי הקיבוץ שם, על גבעת חולדה הערבית, הנשקפת אל נוף מרהיב של
    שפלת יהודה, בית שככל הנראה היה בית המוכתר של חולדה הערבית. השטח הוא בבעלות
    קק"ל ועליו הותר לפסל גדי פריימן להקים את האימפריה שלו.

    בגן מוצגות עבודותיו בהן פסלים, פינות ישיבה מאבן ומיצגים מרהיבים המשתלבים
    בנוף. בתוך הבית יצירות אומנות מברונזה מעשה ידיו של האמן כולל מסכות. מתאים.

     

     

    לגן צמודה חורשת קק"ל פסטורלית הצופה על עמק איילון. איך מגיעים? נוסעים על כביש 411 ונכנסים ליישוב משמר דוד. מול האנדרטה של לוחמי חיל ההנדסה, פונים לדרך קק"ל ונוסעים לפי השילוט "סדנת פיסול". גדי פריימן -050-7231924.

    בדרך חזרה נכנס לאתר מורשת חיל ההנדסה: במרכזה עמוד אבן בגובה כ-12 מטרים על בסיס גלעד מאבנים, עמוד זה הוא האנדרטה המקורית ולצידו דגלי ישראל וחיל ההנדסה. בראשו קבוע סמל ההגנה, ואחריו הפסוק: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהילים קל"ז, ה'). בהמשך לעמוד המקורי רוצפה רחבה ועליה הוצבו עשרה קירות אבן, הסדורים כחומה נמשכת שבין קירותיה מעברים צרים.

    על הקיר המזרחי נכתב: "חללי חיל ההנדסה במערכות ישראל לזכרון עולם", על הקיר המערבי מובא הפסוק: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב', ד'), ועל כל הקירות האחרים קבועים לוחות שעליהם חרוטים שמות הנופלים לפי תקופות.

     

    אתר ההנצחה משלב בתוכו את אנדרטת הגבורה, שהוקמה לאחר מלחמת העצמאות לזכר
    הלוחמים והסוללים בפריצת דרך בורמה וכביש הגבורה לירושלים הנצורה. מתחת לאנדרטה
    שביל על עמדה קולית המספר את סיפור הגבורה כאן לאורך הכביש.

    מחלבה, דיר וסיפור על נשמה יהודית של זוג הורים שעלה מכורדיסטאן ובנה בעזריה את
    ביתו – מחלבת עברי.

    בתחילת שנות ה-50 הגיעו לארץ דוד ולואיזה עברי והקימו במושב עזריה משק קטן בין שדות ירוקים בו גידלו פרות, כבשים, עיזים ותרנגולים. הסבא והסבתא חלבו את הפרות ואת הצאן ומכרו את מרבית החלב. מהחלב שהשאירו לעצמם ייצרו גבינות על פי המסורת העירקית לשימוש משפחתי.

    בתחילת שנות ה-80 נכנס אליהו, בנם של דוד ולואיזה עברי עם אשתו שולה והחלו
    לייצר גבינות גם לפרנסתם. העסק גדל מהר וככוח עזר הצטרפו גם ארבעת ילדיהם לעסק והחלו לבצע שליחויות לבתי הלקוחות. חנות המחלבה נפתחה בסוף שנות ה-90 ולקוחות רבים הגיעו לקנות.

    בהמשך, מיכל יזמה הקמת מטבח לטובת האורחים שבאו לקנות במחלבה וכך נוצר לו מנהג הפנינג שישי. הפרדס 50, מושב עזריה. 050-7310454

    מאפיה, סליק וקיבוץ- נען.

    בית קטן ומיוחד, העוטה על עצמו גג רעפים צנוע, טומן בחובו את סיפורו של נען
    במערכות ההגנה והביטחון ובחיי היומיום בשנותיו הראשונות – 1949-1921.

    בית החמרה נולד באופן מעורר השראה: ב-1943, כ-13 שנים לאחר ייסוד הקיבוץ ולאחר
    שקבוצת המייסדים התבגרה מעט, הוקמו משפחות ונולדו ילדים. מצוקת הדיור הציקה
    לשני צעירים והם ביקשו לבנות לעצמם בית מגורים.

    באותה עת בנייה פרטית הייתה בניגוד לרעיון הקולקטיב הקיבוצי, אך לאחר דיונים רבים באספה הוחלט לאפשר להם לבנות את הבית בכוחות עצמם. במילים אחרות: ללבּן לבֵנים מאדמת החמרה המצויה בנען, לייבשן ולבנות את הבית בשעותיהם החופשיות המעטות.

    אך דבר מה נוסף זירז את אישור הבנייה הפרטית, סוד גדול הטמון באדמה, מכוסה דלת
    סתרים שרק מתי מעט ידעו עליו – סליק הנשק.

     

    הסיור במקום יפגיש אתכם עם מסמכים היסטוריים, תצלומים, כלי נשק, פרטי לבוש
    וריהוט ועוד, וכמובן – עם הסליק הסודי.

    ולקינוח – מאפיית ג'ילברט

    במבנה היסטורי משוחזר, אשר שימש בעבר כמאפיית הקיבוץ, פועלת אחת המאפיות
    המיוחדות בארץ, בטיב, באיכות ובסיפור האישי מאפיית ג'ילברט .

    ומה הקשר לנען? מאפיית הקיבוץ פעלה מסוף שנות ה-20 עד שנות ה-70 וסיימה את
    פעילותה כאשר יענקל'ה טופור, האופה המיתולוגי של הקיבוץ, יצא לגמלאות.

    מאותו רגע בו נסגרו שערי המאפייה, נעלם גם ריח הלחם הטרי והאהוב משבילי הקיבוץ,
    ובמשך ארבעה עשורים עמדו תנור האבן והמבנה העתיק שוממים, כאבן שאין לה הופכין.

    אך כאן הסיפור עוד לא תם: בשנת 2017 חזר התנור לעבוד והמבנה ההיסטורי התמלא
    חיים וניחוחות, כאשר בני הזוג גיל (ג'ילברט) טנא ושי סול פתחו את המאפייה מחדש,
    במטרה להשיב את הניחוחות והטעמים של לחמי המחמצת המסורתיים. הזוג שם לעצמו
    למטרה לשמר את המבנה העתיק ותנור האבן ההיסטורי ולהחזיר את מורשת האפייה
    לקיבוץ.  והם עשו זאת ובגדול. איך אמרנו אנשים טובים באמצע הדרך.  058-4202784

     



    0 תגובות