בשעה זו מקיימת מליאת הכנסת את ישיבת הפתיחה של הכנסת ה-24. חוליית מחצרצים מתזמורת צה"ל השמיעה שלוש תרועות כבוד לנשיא המדינה שפתח את הישיבה ונשא דברים.

ריבלין הזכיר בדבריו את נאום השבטים שנשא בשנה הראשונה לכהונתו כנשיא ואמר "אם לא נשכיל למצוא מודל עדכני של ישראליות עכשווית שנותנת מקום לכל אחד ואחד משבטי ישראל, כך התרעתי אז כשהצבתי מראה בפני החברה. אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית, חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש."

הנשיא התייחס למגפת הקורונה ולהתמודדות המשותפת בנגיף ואמר: "במערכה מול הנגיף המדבק, לא יכולנו לנצח איש איש בביתו, איש איש בקהילתו. נוכחנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, עד כמה אנחנו זקוקים האחד לשני, עד כמה שותפי גורל אנחנו, בני השבטים השונים, אנו, שנועדנו לחיות על הארץ הזו, לחלוק את ההישגים וההצלחות, ולעמוד ביחד למול המשברים."

ריבלין פנה לחברי וחברות הכנסת ואמר: "אני מכיר את הבמה הזאת, את הפודיום הזה. אני מכיר אותם מקרוב, מקרוב מאוד. 20 שנה זכיתי לשרת את העם בישראל כחבר כנסת. מתוכן – שבע שנים כיו"ר הכנסת. שבע כנסות בסך הכל. היום, אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות.

המושבים שאתם יושבים עליהם, מכובדי, הם יקרי המציאות. הכוח שניתן בידיכם, למול לחצני ההצבעה שלפניכם, הוא עצום. העם בישראל נושא אליכם את עיניו, ומצפה מכל אחד מכם לגלות מנהיגות. מנהיגות שיפה לשעה הנוכחית. מנהיגות הנאמנה לציבור שלה ולערכיו, אבל גם יודעת לסמן לו גבולות, ולהתוות לו דרך. מנהיגות שבטוחה בדרכה, אבל רואה ביריב האידאולוגי שלה לא אויב, חלילה, אלא שותף פוטנציאלי. מנהיגות שבתוך אווירת השבטיות, יודעת להתרחק מבדלנות ומניכור, שאולי יפים לשעת הקמפיין, אבל הרסניים בבואנו לבנות מדינה, ולהוביל עם. מנהיגות של שותפות ושל כבוד. זו המנהיגות לה זקוק העם בישראל בעת הזאת, והדבר מצופה לא רק מחבר הכנסת וחברת הכנסת עליהם מוטלת מלאכת הרכבת הממשלה, או הנשיא או הנשיאה החדשים שתבחרו, בשבועות הקרובים, אלא מכל אחד ואחת מכם, נציגי הציבור ומנהיגיו."

בסיום דבריו אמר הנשיא: " אני מאמין בעם הזה. אני מאמין בו מכיוון שזה הלקח שלימדה אותי ההיסטוריה – הרחוקה והקרובה. אני נולדתי בטרם קמה המדינה, בילדותי ראיתי את המאבק להקמתה וביום שבו הורם לראש התורן דגל המדינה היהודית והדמוקרטית. אני מאמין בו מכיוון שהעם הזה הוכיח את כוחו בימי המגיפה הזאת. אני מאמין. האמינו גם אתם."