הכנה לקו הזינוק: "פרשת במדבר" \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    מוטי סבן No Comments on הכנה לקו הזינוק: "פרשת במדבר" \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    איך מתכוננים כיאה וכראוי לחג השבועות? ומדוע הזעיף החוזה מלובלין זצוק"ל את פניו?

    18:18
    28.03.24
    זמן אוויר No Comments on הסינגלים השירים והאלבומים החדשים | חדשות התעשייה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הוא היטיב את העניבה מול המראה…

    נאנח קלות…

    אח… האם זה יהיה ראיון העבודה האחרון שלי?

    מקווה… בעז"ה..

    כשיצא את הבית קראה לו אשתו ואמרה לו את המשפט הבא:

    "דוד יקירי, ה' יהיה בעזרך, זכור !!! הכל ממנו, גם המשפט כן וגם לא, לפני שתכנס לפגישה תתכונן אליה כראוי גם רוחנית עם כמה פרקי תהילים, ואני מבטיחה לך שתראה ישועות"…

    נדהם מההבטחה ה"רוחנית" של אשתו, יצא דוד בהרגשה טובה אל הפגישה…

    ואכן למעלה מכל הסבר ואחרי מספר של ראיונות עבודה לא מבוטלים.. התקבל דוד לעבודה שכל כך חשק, כבר שנים ארוכות…

    ואנחנו כשעומדים כעת בפתחו של חג השבועות, חג מתן תורה, אשר הגדירו אותו חז"ל כ"יום הדין על התורה", מכינים עצמנו כראוי לעבודת ה' באמת?

    נכון, כל השנה השגרה שוחקת, המשפחה, הילדים, הלימוד, העסקים, וכו' וכו'…

    אבל היכן הנפש עומדת?  הרי מזונה זהו חיבור למקור החיים בלבד, ללימוד התורה הקדושה, ובגלל זה בחג השבועות שאנו מתכוננים אליו בכל ימי ספירת העומר, אנו מגיעים למעין "קו הזינוק", אנו מתחילים כאן מירוץ חדש…

    מירוץ שבו נרכוש ידע, רוחניות, ניסיון חיים, ובעיקר בעיקר הרגשה שגם אם ניפול, יתקיים בנו "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בודאי גם שם נמצא ה' יתברך"…

    שמתכוננים כראוי, הכל נראה אחרת…

    ואיך נתכונן ובמה?

    הבה נתבונן בדברים  שכתב הרב בעל ה"בת עין" חידוש נפלא על מה באמת צריכה להיות המוכנות שלנו לחג השבועות (אוצר פניני החסידות, שבועות, עמוד ח):

    "הנה ידוע שעיקר ושורש העבודה היא האמונה, כמאמר הכתוב (חבקוק ב,ד) 'וצדיק באמונתו יחיה', וגם בטחון כמאמר הכתוב (תהלים לז,ג) 'בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה', הרי שזהו העיקר לבוא תחילה למידת האמונה והבטחון".

    "אמנם מצודה פרוסה על כל חי, הוא בקשת הפרנסה לחם לאכול וכו', וזהו עיקר המצודה שבו נצוד האדם ומבקש לחמו בתחבולות וערמומיות וסובר שכוחו ועוצם ידו תעשה לו, ואינו בוטח ומאמין בה' שבודאי יזמין לו פרנסתו וחיי נפשו כי מאן דיהיב חיי יהיב מזוני [מי שנותן חיים נותן מזונות] וכו'.

    "אבל כשהוא מסתכל תמיד בחסד ה' איך שהוא פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון ומאמין בה' באמונה שלמה ובוטח בו שבעבור חסדו הגדול יזמין לנו את פרנסתנו בלי התחכמות יתרות, ואז יוכל להיות ליבו ודעתו פנוי לתורה ולמצוות, ואזי בלימוד התורה יאיר ה' עליו אור הקדוש כי תורה או"ר, וילך ממדרגה למדרגה עד שיזכה להיות בבחינת משכן שישכון בתוכו שכינתו יתברך כמו שנתבאר לעיל כמה פעמים וכו'.

    "וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו ע"ה קודם קבלת התורה 'הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך (שמות יט,ט). פרוש 'הנה אנוכי בא אליך' ומזהיר אותך על בחינת ע"ב הענ"ן מרמז על בחינת חסד גימטריא ע"ב, וענן מרמז גם כן לבחינת החסד הנ"ל, [שתסתכל תמיד במידת החסד שהכל מחסדו יתברך ולא ממך, ותעשה זאת ע"י אמונה ובטחון].

    וכן עשו ישראל והתחזקו במידת האמונה והבטחון, וההתחלה הייתה מחג המצות היינו מיציאת מצרים שיצאו באמונה ואכלו עוגות ומצות וטעמו בהם טעם מן, ואחר כך התחזקו עוד בבחינת הבטחון עד שהיה ליבם פנוי מכל וכל רק לעבודת השם יתברך, וקיבלו את התורה אור על הר סיני עד שפסקה זוהמתן שנזדככו מכל סיג ופגם כידוע, ונעשו בחינת משכן ואוהל מועד והקדוש ברוך הוא השרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל כמאמר חז"ל על פסוק 'ושכנתי בתוכם' וגו'…

    אתם שומעים?

    רוצה  לקבל את התורה באמת? שממש תהיה חלק ממך כל השנה?

    תתחזק באמונה ובטחון!, ותכין את עצמך להיות כלי מקבל!!! זו התרופה לכל הצרות!! ובמיוחד בלילה הגדול והקדוש הזה ליל שבועות!!!

    והאם באמת יש אפשרות להגיע לחג מתן תורה ללא הכנה?

    על זאת ועוד במעשה הבא (מעיין המועד, ספירת העומר שבועות עמוד קעב):

    מעשה בחבורת חסידים שהחליטה לנסוע ללובלין לשבת פרשת יתרו, לקריאת קבלת התורה, נטלו את הטלית והתפילין, צררו את אמתחתם, ושכרו עגלה. נסעו באווירה מרוממת, השמיעו דברי תורה ושרו שירי התעוררות, כשעברו דרך רופשיץ סרו אל הרב הצדיק ר' נפתלי מרופשיץ זצ"ל, מגדולי החבורה, והפצירו בו שיסע עימם. השתמט ואמר שבדעתו לנסוע לשבת אחרת, לא עתה. אך הירבו להפציר, ונענה להם. אמר לנפשו: "בהתלהבותם ילהטו גם אותי ואשיג השגות מרוממות".

    הגיעו ללובלין ועלו לקבל שלום. קיבל החוזה מלובלין זצוק"ל פניהם בחיבה, ואילו לרבי מרופשיץ, שהיה מגדולי מקרוביו, לא הראה אותו קירבה, תמה הרבי מרופשיץ, אך ניחם עצמו באומרו: וכי באתי להתפנק באותות אהבה, לא באתי אלא "לקבל את התורה".

    בקוצר רוח המתין לקריאת התורה, לשמוע קבלתה מפי הרב הדומה למלאך. לאכזבתו, לא חש בהתעוררות המיוחלת. לא ראה את הקולות, לא חווה את האש והברקים, העשן והלפידים, ולא שמע את קול ה' בכח חוצב להבות אש.

    בסעודה השלישית אמר החוזה מלובלין דברי תורה על הכתוב: "והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני", והסביר לכאורה היה מעמד הר סיני מרעיש כל כך, מחנות מלאכים ירדו עם השכינה הקדושה, שבעת הרקיעים נפתחו לעיניהם.

    היו רואים את הנשמע, העולם התמלא בשמים, ובכל דיבור יצאה נשמתם ומלאכי השרת תמכום. גילויים כאלו נאדרים בקודש, בהכרח שייחרטו בנשמות ויביאו להתפעלות עצומה. ורואים אנו שאין זה כך. הם הוצרכו לשלושת ימי הכנה. כי בלא הכנה, ולא יום ויומיים, עד ש'הוסיף משה יום מדעתו' להרבותה, לא ייחרט המאורע ולא תורגש כל התעוררות…

    ובדיבור זה התעורר הרבי מרופשיץ והבין מדוע קיבל את פניו החוזה מלובלין שהיה קודש קודשים בקרירות, ומדוע לא התעורר דיו בקריאת קבלת התורה. משום שלא היה בדעתו לנסוע, ולא הכין עצמו ימים רבים מראש כהרגלו. חסר את ההכנה הראויה, ולא היו לו כלים לקלוט את שפעת הרשמים!!!!

    בתפילת "שנשמור את חומות נפשינו", ונקבל את הכלים הראויים לקבל את התורה באמת ובתמים.

    שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים

    והכנה אמיתית לחג השבועות

    המאמר נכתב לרפואת:

    בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

    מ"א יפה בת זוהרה תחי'.



    0 תגובות