היחידה לחקירות הונאה בלהב 433 במשטרת ישראל, סיימה היום (רביעי) את חקירתה של חברת הכנסת לשעבר, היבא יזבק בחשד לעבירות של תמיכה והזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור.

כזכור, בחקירה שהתבצעה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובליווי פרקליטות מחוז צפון, חברת הכנסת לשעבר נחקרה בתאריך 5.7 ביאח"ה בעקבות פרסום פוסטים הקוראים לכאורה להסתה והזדהות עם מעשי טרור, באמצעות הרשת החברתית בעמוד אותו היא מנהלת.

עם סיום חקירתה, הועבר התיק לעיון הפרקליטות, שתכריע האם יוגש כתב אישום כנגד יזבק.

ח"כ לשעבר היבא מסרה בתגובה לסיום החקירה: "עצם הרעיון להזמין אותי לחקירה המופרכת הזו במשטרה מעיד על חקירה פוליטית כחלק ממסע דה לגיטימציה למנהיגות של הציבור הערבי. אין בפרשיה והחקירה הזו כלום חוץ מניסיון עלוב למחזר דיון בנושאים ותכנים אשר נדונו גם בבית המשפט העליון, ולאחר שהנסיון לפסול אותי מלהתמודד לכנסת כשל, כעת מנסים את מסלול ההפחדה המשטרתית וההכפשה הפלילית. עצם ההזמנה לחקירה, והתוכן המופרך שלה, מעלה סימני שאלה כבדים באשר לתפקיד שהמשטרה ממלאת".

"אם מישהו סבור שהדבר מעביר בהצלחה מסר מאיים כלפי ההנהגה הפוליטית הערבית, הרי שטעות קשה בידו – איננו חוששים מניסיונות ההשתקה הללו. ועדיף שרשויות האכיפה יעסקו במיגור הפשע המאורגן בחברה הערבית ויפסיקו את הרדיפה הפוליטית שנועדה לכישלון בחברה הערבית", אמרה יזבק.

על פי ויקיפדיה, בפוסטים שפרסמה יזבק היא כינתה את המחבל סמיר קונטאר, "שאהיד". היא בירכה את ראווי סולטאני, עם שחרורו ממאסר לאחר שריצה בגין עבירות ריגול אחרי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, והביעה געגוע לנשיא מצרים בעבר, גאמל עבד אל נאצר.

בפוסט אחר העלתה את תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חוליית המחבלים שרצחה 35 איש בפיגוע כביש החוף ב-1978, וכתבה: "היא הספיקה לעשות כל כך הרבה אף על פי שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות הנשים".

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים שובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. בערעור לבית המשפט העליון בנושא פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, צוינו התבטאויותיה האמורות. השופטים כתבו כי בהיעדר הסבר כלשהו דבריה יכולים "להתפרש כהבעת הזדהות ותמיכה מצדה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור", אולם לא פסלו את מועמדותה של יזבק משום שהדיון עסק בפסילתה של כל רשימת בל"ד ולא בפסילתה של יזבק לבדה.

יזבק התמודדה שוב לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ושובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. מספר מפלגות עתרו לוועדת הבחירות המרכזית על פסילתה עקב אמירותיה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דרש ממנה הבהרות בעניין הפוסטים האמורים. בסופו של דבר חיווה את דעתו שיש לאפשר לה לרוץ לכנסת ה-23, למרות אמירותיה השנויות במחלוקת, לאחר שאמרה כי אין באמירותיה קריאה לאלימות אלא לסיום הכיבוש.

בינואר 2020 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה לכנסת, בתמיכתם של נציגי הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, המפלגות הדתיות והחרדיות ונציג אחד של מפלגת העבודה, אך בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה תומכים. (המידע באדיבות ויקיפדיה).

יזבק כיהנה בסופו של דבר כחברת הכנסת ה-21, ה-22 וה-23 .

יצויין, כי יזבק אינה הפוליטיקאית הראשונה ממפלגת בל"ד שמסתבכת בפלילים. רק לפני כשבוע הוגש כתב אישום כנגד ח"כ לשעבר, חנין זועבי ו-12 נאשמים נוספים, חלקם נושאי משרה בכירים לשעבר במפלגת בל"ד, בגין עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל דבר – כל אחד לפי חלקו.

כתב האישום שהוגש הינו חלק מהסדר טיעון, שבמסגרתו הנאשמים יודו ויורשעו בעבירות המיוחסות להם, ויעתרו להטלת עונשים מוסכמים בין היתר עונשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, עבודות לתועלת הציבור, מאסרים על תנאי וקנסות הנעים בין 25,000-75,000 ₪.

מייסד בל"ד, ד"ר עזמי בשארה עזב את הארץ ב-2007, כאשר שבועיים לאחר מכן נודע כי הוא נמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשארה שוהה כיום בקטר.

ח"כ לשעבר באסל גטאס, הורשע במרץ 2017 בהברחת טלפונים סלולריים למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. הוא התפטר מהכנסת ונידון לשנתיים מאסר בפועל עם קלון.