וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, וה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

רבינו האור החיים הקדוש מבאר שמשה רבינו עליו השלום מלמד דרך למנהיגי ישראל ולכל יהודי, שחולשת הגוף וכדומה, לא תימנע מהאדם להתאמץ בכל כוחו בעבודת ה' יתברך.

ולכן אמר להם משה רבינו שלמרות שהוא נמצא במצב גופני של 'לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא' שאין בו כבר יכולת לצאת ולבוא, מכל מקום אילו היה ה' מצוהו לעבור את הירדן ולהכניס את בני ישראל אל הארץ היה אוזר כח ועושה זאת, ורק משום 'וה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה' אינו מעבירם.

ויש לקחת מזה מוסר השכל, שבעניין הנהגת הציבור ולהורות לעם דרכי ה', לא יהיה אדם שפל רוח לאמר מי אנכי שאצא ואבוא לפני העם הזה אלא צריך שיגבה לבו בדרכי ה', וכמו כן לא ירף אדם מחמת תשות כוחו, או מחמת חסרון שלימותו וחלישות דעתו אלא אפילו אם אינו יכול לצאת ולבוא, מכל מקום יתחזק לבו, והחלש יאמר גבור אני לעשות רצונו יתברך.

[אור החיים פרשת וילך פרק לא פסוק ב]