אז בסוף השבוע האחרון כולנו התבשרנו בשמחה שלאחר מאמצים ישראלים רבים נשיא טרוקיה ארדואן התרצה ושחרר את בני הזוג עוקנין חזרה לביתם- ארץ ישראל.
אנחנו יצאנו לרחובות ירושלים כדי לשמוע מה דעת הציבור בעינין טורקיה, המעצר, ובכלל ארדואן עצמו כנשיא.
ממש בכניסע לירושלים אני יורד מקו 402 ופוגש ביהודי שמכנה את עצמו רב וגאון ומתברר כי הרב דוד שליט"א מקורב מאוד למקבלי ההחלטות בטורקיה.
הרב דוד ממשיך בשכר שמגיע לכאורה לשר החוץ לפיד על מאמציו חשוב להדגיש לכאורה לשחרור הזוג הישראלי, הרב דוד מצידו טוען כי כל מאמצי ישראל לשחרר את הזוג היו מוגזמים מידי וכי אם היו נותנים לו לטלפל בעינין היה מצליח לעשות זאת בצורה קלה ופשוטה יותר.
מכאן אני ממשיך לכיוון רחב שמגר בבירה ופוגשים את שמואל לטענת שמואל מעצר הישראלים בא בעקבות קיפול מגבות הבלתי המדויק של ישראלים במלונות בטורקיה,
לשאלתנו האם הוא סומך על עבודות של יאיר לפיד התקשה שמואל להבין מיהו יאיר לפיד.
מכן אני ממשיך לשכונת גאולה בירושלים ולמקום המרכזי של השכונה- כיכר השבת
שם על הצומת אני פוגש אדם בשם שלומי שרגע לפני שהתחלתי לשאול אותו הבנתי שאני צריך לעביר אותו שיעור קל כיצד מתעדכנים בחדשות.
מסתבר ששלומי סדרן בבית מלון מקומי בירושלים ולטענתו תופעת השאלת המגבות של תיירים קוראת גם כאן, בישראל.
עושה רושם ששלומי כן מבין מעט בחדשות, או יותר נכון במה שהוא רוצה להבין.
"שמואל אני רוצה לחזור איתך רגע לפני השחרור, אם היית הסנגור של הזוג מה היית אומר במשפט?".
לאחר שהסברתי לשלומי מה זה סנגור הצעתי לו לקנות את שעון היד שלי אשר בא ביבוא טורקי מיוחד. שלומי, פחות אהב את הרעיון.
באמצע השיחה שלי עם שלומי, הגיע אלינו בריצה אדם בשם בנימין ופשוט רצה להבהיר את המסר הבא: בנימין החליט לקחת את זה מכאן ולהבהיר למאזינים מסרים של עידוד, ניסתי למכור לבנימין את השעון שלי כזכור יבוא טורקי מיוחד.
עד כאן סקר הרחוב שלנו ברחובות ירושלים, משמח לסיים את הכתבה הזאת בידיעה שהזוג אוקנין כבר בביתם כאן בישראל בריאים ושלמים. נפגש בשבוע הבא בעיר אלעד.