היום הזה לפני שבעים שנה בדיוק, בד' שבט תש"ב נולד לזוג ניצולי שואה שהקימו בגבורת רוח את ביתם החדש אחרי שכל אחד מהם איבד בן זוג וילדים בפולין, תינוק קטן. קראו לו משה מרדכי (מונה) רוזנבלום. לא הרבה זמן אחרי, בגיל ארבע, הוא כבר ניגן על אקורדיון שנתנה לו אמו, ובגיל חמש וחצי על פסנתר. ואז כלי נשיפה. כשבשנות העשרה שלו הוא כבר ניצח על להקה, בישיבת נחלים שבה למד (באותו מחזור עם דודו פישר).

העיבוד הראשון שעיבד מונה היה: "קול ברמה נשמע" בביצוע הבלתי נשכח של מקהלת הילדים של יגאל צליק, ולאחר מכן עיבד חלק מהמוזיקה המרהיבה לאלבומים הראשונים של מרדכי בן דוד (וכמה עשורים אחר כך גם לבן שלו יידל). בנוסף ערך עיבודים לחסידויות, גור, וויז'ניץ, סערט-ויז'ניץ, בעלז, נדבורנה, פיטסבורג, פרימשלאן – ולעוד חסידויות ידועות ולא ידועות. וגם לכאלה שהפכו לידועות בזכות העיבודים של האיש עם הכיפה הסרוגה עם הקלידים.

בהמשך עשה מונה עוד עיבודים רבים, ובין הבולטים שבהם ניתן למנות את מקהלת הרבנות הצבאית עם אריה בראון, פרחי צברים בבני ברק, פרחי צליל וזמר בניו-יורק, וקולות הרקע החדשניים ב"אדרבה" של אברהם פריד. כמו כן עיבד שירים להמון זמרים מוכרים בניהם, דדי גראוכר, מייקל שטרייכר, מנדי ורדיגר, אייזיק הוניג, שלמה כהן, אברימי רוט, משה וינטרוב, אפרים מנדלסון, ליפא שמלצר, והאלבומים הראשונים של יוסף משה כהנא. והלהיטים הגדולים "משיח, משיח", "לך אתן", "מוריה", "אשריכם, אשריכם", ועוד מאות שירים.

בין היתר עיבד מונה גם אירועים גדולים כגון סיומי הש"ס, סיומי הרמב"ם, חתונות בחצרות האדמו"רים, אירועי חב"ד, וההופעות בחול המועד בחברון ובקיץ באגם בגוש קטיף מאז ולא לתמיד. ההופעות הענקיות באצטדיון יד אליהו לקהל של אלפים. וההופעות הקטנות, לאדם חולה אחד, עם האקורדיון בחדרו בבית החולים.

חוץ מהעיבודים, היה גם את שידורי הרדיו עם אבי מסלו הנפלא בערוץ 7, והתוכנית בערב שבת שהייתה פס הקול של יום שישי בכל כך הרבה בתים (עם ה"אוי אוי אוי א גיטען ערב שאבעס" על רקע פתיח הרגאיי של 'שלום עליכם' ועם זמני הדלקת הנר על רקע "שיהיה הכול, הכול, הכול, הכול" באוקטבה של עמית ליסטוונד שקשה לפספס אפילו אם אתה בתוך המקלחת והמים זורמים).

אז מזל טוב, למוזיקאי הנמרץ, הטמפרמנטי, המבריק, המחדש, המתחדש, שחוגג היום שבעים. האיש המשפיע ביותר על המוזיקה החסידית בחמישים השנים האחרונות. נכון, יש יוצרים גדולים שהלחינו לפניו, כמו ר' יעקב תלמוד ור' בן ציון שנקר ור' שלמה קרליבך, אבל מונה רוזנבלום, מתוקף היותו מעבד של אלפי שירים, אחראי לצבע, לסגנון, לצביון של המוזיקה החסידית, לגווניה, בדור האחרון. הוא נתן את הטון. ואגב, גם השירים שהוא לא עיבד, אלא מעבדים שבאו אחריו – הושפעו מהסגנון ומהדרך שהתווה.

אבל מעבר לגאונות המוזיקלית, מונה רוזנבלום הוא בן עלייה. נכון, זה לא בדיוק דבר שאומרים על בני 70, יותר על בחורים צעירים, גג אברכים. אבל "ראיתי בני עלייה והן מועטין" גם בגיל כזה, ורוזנבלום הוא אחד מהם. מזל טוב, מונה. תודה על כל המוזיקה שעשית, תודה על המוזיקה שתעשה. יש במוזיקה שלך כוח עליון להשיב נפש.

ולסיום, מכל 70 השנים, מאות הלחנים, ואלפי העיבודים, ברור שהמילים האלה שהלחנת לפני עשרות שנים, ומבצע חברך לדרך מרדכי בן דוד, הן המתאימות ביותר ליום הזה. והן גם האיחול: "ריבונו של עולם, תן חלקנו בתורתך, ותזכנו כדי שתשרה שכינתך עלינו.

מלא משאלות ליבי לטובה, והפק רצוני ותן שאלתי, ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתזכנו לעשות מעשים טובים בעיניך, וללכת בדרכי ישרים לפניך, וקדשנו בקדושתך, כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים, ולחיי העולם הבא".