מה רוצה פוטין? \\ שלמה ריזל עושה סדר | פרשנות

שלמה ריזל 3 Comment on מה רוצה פוטין? \\ שלמה ריזל עושה סדר | פרשנות

מהי ברית נאט"ו וממה הרוסים חשים מאוימים? לנוכח המתיחות בגבול אוקראינה וצחצוח החרבות בין רוסיה למערב – כתבנו המדיני שלמה ריזל בטור פרשנות מקיף ומרתק

צילום: משה שי / FLASH90
11:54
26.05.22
נתי קאליש No Comments on האדמו"ר מקאליב העתיר בתפילה בקברי צדיקים באירופה | תיעוד

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

עשרות הסרטונים שזורמים בימים האחרונים מרחבי רוסיה מוכיחים דבר אחד: הרוסים מרכזים כוח פלישה צבאי אדיר בגבולם המערבי עם מזרח אוקראינה ובדרום בלארוס (הגובלת בצפון אוקראינה) ולא מפסיקים לצחצח חרבות בקולי קולות. 

בימים האחרונים, באופן חריג מאוד, החלו רכבות לשנע חיילים וציוד צבאי מסיביר ומבסיסים במזרח הרוסי, מערבה, לכיוון אוקראינה. לפי דיווחים שמידת מהימנותם אינה ברורה, מדובר בשינוע הכוחות הגדול ביותר שביצעה רוסיה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. 

לפני למעלה מחצי שנה, בקיץ שעבר, כתבנו כאן על ריכוז 100,000 חיילים רוסיים בגבול עם אוקראינה, במה שהיה נראה גם כהכנה לתקיפה צבאית מיידית אבל אחרי כמה שבועות מתוחים פוטין הורה להם לחזור לבסיסיהם. ריכוז הכוחות שהיה אז מתגמד לעומת מה שקורה הפעם. 

אלו לא רק הכוחות הרבים, אלא גם הרטוריקה הניצית והמלחמתית שמדברים על תגובה רוסית ודאית לכישלון המשא ומתן בין רוסיה לארה"ב ומדינות אירופה בשבוע שעבר בשוויץ ואוסטריה. דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב אמר השבוע למשל כי: "אנו צופים בהתבססות הדרגתית של כוחות נאט"ו באוקראינה, לא נסבול זאת יותר".

ביידן איים: "פוטין לא ראה סנקציות כמו שאלה שנטיל אם הוא יפעל"

לפוטין נמאס ככל הנראה מכך שהמערב לא סופר אותו ולא מתייחס לקווים האדומים שהציב והוא מבין שאם לא ינקוט בשורת צעדים צבאיים, יִכָּפֶה עליו סדר פוליטי וביטחוני חדש שלא יוכל לעמוד בו. כזה שבעיניו הוא איום קיומי.

גורם בטחוני בריטי העריך השבוע: פלישה רוסית לאוקראינה היא "מיידית ובלתי נמנעת". לדברי הגורם, טוביאס אלוואד, "רק בשבוע שעבר ראינו תקיפת סייבר רוסית נרחבת על אוקראינה שהותירה אותה ללא חימום, אור ואפשרות למשוך כסף אבל לא הגבנו. אפשרנו לזה לקרות. רק הנשיא פוטין יודע מה הוא הולך לעשות הלאה, אבל השבוע הבא הולך להיות קריטי. פוטין הכניס את עצמו לפינה ואחרי שנאט"ו סירבה להתכופף לאיומים שלו נותרה לכאורה רק אפשרות אחת (לפלוש). האם ניתן לו לקבוע מחדש את הגבולות באירופה?".

מתוך חשש לשלומם של עשרות אלפי יהודים בהם עשרות רבות של שלוחי הרבי שמתגוררים באזור המלחמה במזרח אוקראינה, נקווה ונתפלל שהעניין יסתיים בטוב ושלא נצטרך יותר לעסוק בנושא הזה. לכן, במקום לדון באופציות הצבאיות העומדות בפני מוסקבה, נרחיב הפעם יותר על הסיבה שמביאה את רוסיה לאיים על אוקראינה וגם על כישלון השיחות בינה לבין המערב בשבוע שעבר. 

ובכן, מלבד האובססיה הרוסית התמידית מאויבים ומבקשי רעתה, מה שמטריד שינה מעיני הקרמלין היא ההתפשטות המדאיגה מבחינתו של 'ארגון ההגנה הצפון אטלנטית' הידוע בכינויו "ברית נאט"ו", מזרחה, לכיוונה. 

ברית נאט"ו הוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה מתוך הבנה שהאיום הבא על העולם החופשי הוא רוסיה והתכלית שלה הייתה ליצור ברית צבאית של מדינות שיבואו האחת לעזרת חברתה במקרה שיותקפו על ידי אויב כלשהוא. האויב מספר אחת על כל אותן מדינות, מאז הקמת הברית ועד עתה היא רוסיה. 

המתיחות בין רוסיה לאוקראינה \ יומן החוץ עם שלמה ריזל

וזה לשון הסעיף החמישי של האמנה: "החברות מסכימות שבכל מקרה של התקפה חמושה כנגד אחת או כנגד יותר מהן, באירופה או בצפון אמריקה, תיחשב התקפה כזו כהתקפה כנגד כולן. בהתאם לכך, הן מסכימות שבמקרה של התקפה כזו, כל אחת מהן …תסייע לפי הנחוץ למדינה או למדינות שהותקפו, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם המדינות האחרות".

המדינות המייסדות של הברית היו ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, איסלנד, פורטוגל, לוקסמבורג, בלגיה, איטליה, דנמרק, נורווגיה והולנד, ומאוחר יותר הצטרפו אליהן גם יוון, טורקיה, גרמניה המערבית וספרד. 

הרוסים מנגד לא טמנו את ידם בצלחת והקימו את "ברית ורשה" שנחמתה בבירת פולין ושמכמה בחינות צבאיות הייתה חזקה יותר, כמו למשל בהחזיקה ב-300 דיביזיות(!). אגב, בניגוד לברית נאט"ו שאפשרה לחבריה להתייצב האחת לעזרת השנייה, הרוסים הכריחו את החברות בברית שלהם להתחייב להתייצב צבאית במקרה של תסבוכת באחת מהן. הברית הזו, כחלק מהמלחמה הקרה, גם שימשה את הרוסים לשלוח זרועות תמנון לאסיה ולאפריקה ולמצוא מדינות עולם שלישי שירצו חסות רוסית.

המדינות שהיו חברות בברית ורשה היו כמובן אלו שהרכיבו את ברית המועצות – רוסיה, לטביה, ליטא, אסטוניה, בלארוס, אוקראינה, מולדובה, גיאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקסטן. לצידן היו חברות בברית גם מדינות "הגוש המזרחי" הונגריה, פולין, צ'כיה, בולגריה, אלבניה ורומניה. 

אבל אז, אחרי התפרקות ברית המועצות החלו מדינות שהיו חברות בברית ורשה לערוק לברית נאט"ו. הסיבה לכך הייתה ברורה: הן חששו להידרס שוב תחת רגלי הדוב הרוסי ולכן חיפשו גב צבאי של ארה"ב ואירופה שיבטיח כי לא יאונה להן כל רע. 

הראשונות שבהן היו הונגריה, פולין וצ'כיה, וכמה שנים אחר כך הצטרפו גם בולגריה, אסטוניה, לטביה, ליטא ורומניה. 

הרוסים נבהלו. הם ראו מדינות חסות שלהם מפנות עורף, אבל הבינו שהבעיה גדולה בהרבה. הבינו שאותן מדינות יקצו את שטחן לטובת בסיסים אמריקאיים שילכו ויסגרו על גבולותיהם המערביים. 

רוסיה בלעה איכשהו את הרוק, אבל אחרי שגיאורגיה ואוקראינה, שתי מדינות שגובלות פיזית עם רוסיה וכאלו שהיא רואה בהן חלק אינטגרלי ממנה ביקשו לעשות זאת בתורן, הרוסים נעמדו על הרגליים האחוריות. 

הם לא יכלו להרשות לעצמם לתת לאוקראינה, אותה מדינה שהייתה חלק בלתי נפרד מהאימפריה הרוסית ומברית המועצות משך מאות בשנים, להפוך להיות לפתע חלק מהברית שהוקמה נגדה. 

רוסיה הבינה שהמערב הולך וסוגר עליה ושזה רק עניין של זמן עד שיציב בתחומה טילי שיוט ונשק נ.מ. מתקדם. 

צריך להבין שמבחינת הרוסים – למרות שהם מחזיקים במדינה הגדולה ביותר בעולם בשטחה – מדובר באיום ממשי שלא ניתן לעבור עליו בשתיקה. בעיניהם זהו איום על קיומה ועצמאותה של רוסיה, כפשוטו כמשמעו. מבחינתם מדובר בעניין מסוכן ובלתי הפיך שהם לא ייתנו לו לקרות ויהי מה. 

ייתכן וריכוז הכוחות הרוסי נועד רק לגרום לברית נאט"ו להבין את הסכנה האורבת, למצמץ ראשונה ולסגור את העניינים מאחורי הקלעים, וייתכן שמדובר באיום צבאי ממשי. כך או כך, הרוסים יהיו מוכנים לספוג סנקציות והשפלות בינלאומיות ולא לוותר במה שנוגע בציפור נפשם.

בדיוק בשל כך עמד הנושא בראש הבקשות של הרוסים במפגשים שלהם עם ברית נאט"ו בשבוע שעבר, אבל ארה"ב והאירופים מצידם לא נכנעים בינתיים. היטיב להגדיר זאת שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן שאמר בראיון לתקשורת האמריקאית: "הסוגייה גדולה יותר מהנושא האוקראיני. יש כמה עקרונות בסיסיים שעומדים פה בסיכון הקשורים לשלום וביטחון בינלאומיים. עקרונות לפיהם מדינות לא יכולות פשוט לצייר מחדש את גבולותיהן של מדינות אחרות בכוח, שמדינות לא יכולות לבחור עבור שכנותיהן את מדיניותן, את בחירותיהן הפוליטית, לאיזה ברית הן מצטרפות".

אבל יש גם סיבות צבאיות גרידא לאיום הרוסי לצאת במבצע צבאי דווקא עכשיו. הסיבה הראשונה נעוצה בעובדה כי כל הנהרות ומקווי המים באוקראינה קפאו כעת לחלוטין, וניתן לנסוע עליהם גם עם כלים כבדים ולעקוף אגב כך מארבים בצידי הכבישים ושדות שמוקשו לעייפה. ברור שעבור כוח תוקף מלחמה בחורף – בבוץ, בקור ובכפור היא משהו שעדיף על פני מלחמה בקיץ. 

סיבה צבאית נוספת היא היותם של האוקראינים חודשים בודדים בלבד מסיום השלמת בנייתו של מערך טילי שיוט חדש מתוצרתם. ברגע שיעשו זאת, כל תקיפה צבאית רוסית שתקרה מכאן ולהבא תהיה קשה שבעתיים. אם האוקראינים יפרשו דיוויזיות שיפעילו את טילים השיוט המשמעות תהיה פשוטה: הטילים יוכלו לפגוע בספינות רוסיות בים השחור, בבסיסי חיל האוויר הרוסי בסמוך לאוקראינה וכן בשטחי כינוס של כוחות רוסיים על גבולם.

בשולי הדברים כדאי להדגיש שלא רק האוקראינים נמצאים בכוננות מחשש מפגיעה רוסית. שוודיה, מדינה חשובה באירופה אך כזו שאינה חברה בברית נאט"ו, ומשכך חשופה ופגיעה בהרבה העלתה השבוע כוננות ושלחה אלפי חיילים לאי גוטלנד שבמרכז הים הבלטי, נוכח פעילות רוסית ימית עניפה בים הבלטי בשבועות ובימים האחרונים. שר ההגנה השוודי הזהיר שהמדינה הסקנדינבית "לא צריכה להיות תמימה ועלולה להיות מותקפת". השוודים חוששים שהרוסים יראו בהם את הטרף הקל ביותר באירופה ויכבשו את האי המבודד שבשליטתם, כדי לשדר מסר ברור לעולם על רצינות כוונותיהם. 

אם אכן זה יקרה, ייתכן והרוסים יסתפקו באי השוודי שייכבש הרבה יותר בקלות, וכך לא יצטרכו להתמודד עם מוות של אלפים מאנשיהם אל מול ההתנגדות המאסיבית שמכין הצבא האוקראיני עם מילציות מקומיות שמונות עשרות אלפי חברים. 

יחסי הכוחות בין רוסיה לאוקראינה ברורים ואין בכלל ספק שהרוסים יכולים לכתוש את האוקראינים די בקלות אבל כיוון שמלחמה כזו תביא מחיר כבד ותעלה בחיי חיילים רוסיים רבים, אולי הפתרון השוודי יספק את כולם ויהווה איום ברור ומהדהד למערב, לפני שיהיה מאוחר מידי.  



3 תגובות

מיין תגובות
  1. 3

    הנביאים צדקו שמלחמת עולם הג’ תתחיל מרוסיה

  2. 2

    כל הצרות התחילו משם

  3. 1

    אבל מעניין שלרוסים מותר לשים טילים בסוריה ובאיראן נגד מטוסי ישראל