אמן הקלרינט ר' אברהם בלטי בריאיון נרחב לנתי קאליש • מיוחד לל"ג בעומר

    נתי קאליש 1 Comment on אמן הקלרינט ר' אברהם בלטי בריאיון נרחב לנתי קאליש • מיוחד לל"ג בעומר

    19 שנים שהוא מנגן במירון, והשנה הוא זה שילווה את ההדלקה היחידה, ההדלקה המסורתית של בויאן | לקראת ל"ג בעומר, "חג הקלרינט" ערכתי עבורכם ריאיון מעמיק ומיוחד עם אמן הקלרינט ר' אברהם בלטי בו שוחחתי איתו על שנותיו הראשונות במוזיקה, על האירועים המרגשים בחייו, ועל ההיסטוריה של הכלי המיוחד הזה | ריאיון מרתק

    בלטי בריאיון לקול חי'

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ל"ג בעומר כבר אוטוטו נכנס, וברוך ה' לאחר דיונים רבים, ועבודות בטיחות רבות שבוצעו על הר מירון, ההילולא הגדולה תתקיים גם השנה, אם כי במתכונת מעט שונה מזו שהתקיימה בשנים קודמות.

    רבות בשנים, התקיימו על ההר הדלקות מפוארות על ידי אדמורי"ם ורבנים חשובים עם קהל חסידיהם ומאמיניהם, מלוות בתזמורות גדולות שליוו את האירוע עם צלילי ל"ג בעומר המסורתיים. ניגוני הרגש בדקות שלפני ההדלקה, וניגוני השמחה שפרצו מיד עם עלות הלהבות על גבי המדורה.

    השנה הוחלט, כי תתקיים על ההר רק הדלקה אחת, הלא היא ההדלקה המסורתית של האדמו"ר מבויאן שליט"א. ולפי התוכניות, יהיה מתחם ריקודים שיפעל לאורך כל הלילה והיום באותה מתכונת כמו שהיה בחצר.

    כל מי שעלה פעם לציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שבהר מירון, יכול להעיד, כי עם תחילת העלייה להר כבר נשמעו צלילי המוזיקה שבקעו מרחבות ההדלקות והריקודים.

    מתוך כל הרעש שהופק מבוקסות הענק שהוצבו במחתמי ההדלקה מבעוד מועד, בקע קולו של הכלי זמר הכי מזוהה עם יום ל"ג בעומר, הלא הוא הקלרינט. עד כדי כך, שיש אנשים שאצלם מירון ול"ג בעומר – אלו מילים נרדפות ל'קלרינט'.

    הכלי הזה מלווה יחד עם התזמורת את כל ההדלקות שמתקיימות במירון בפרט, וברחבי הארץ בכלל. ניגוני מירון, משחר ימיהם בוצעו בכלי המיוחד בעל הצליל העמוק והדומיננטי הזה. המרגש מחד – ומשמח מאידך.

    לקראת ל"ג בעומר תשפ"ב, עלינו לעיר הקודש ירושלים, לביתו של אמן הקלרינט הבלתי מעורער ר' אברום בלטי, וישבנו איתו לשיחה אודות הכלי המיוחד הזה, שהינו חלק בלתי נפרד מחגיגות ל"ג בעומר.

    "אחים שלי הביאו הביתה חליל וגיליתי שאני יודע לנגן" 

    מתי התחלת לנגן על קלרינט?

    בתחילת השיחה עימו הוא מגולל בפני את דרכו הראשונה למוזיקה: "המשיכה למוזיקה היתה אצלי תמיד" מספר בלטי, "כבר בגיל ממש צעיר התחלתי לנגן על אורגנית שהייתה לנו בבית. כשהייתי בן 12 וחצי חבר של אח שלי הביא חלילית פשוטה לישיבה, והוא נתן לאחי לקחת אותה הביתה. אחיי הגדולים ניסו הרבה זמן לנגן עליה ולא הצליחו. ביקשתי מהם לנגן ופתאום קלטתי שאני מצליח" מספר בלטי.

    "הפעם הראשונה שניגנתי בקלרינט" אומר בלטי כשהוא נזכר בזמנים רחוקים "הייתה כשהפעלולן שמעון אלבז הביא איזה שהוא קלרינט שהוא קנה באומן, ולמרות שזה לא ממש כמו חליל, ראיתי שאני מצליח לנגן גם עליו. מיד רצתי לשכור קלרינט טוב והתחלתי להתאמן עליו".

    בלטי בצעירותו

    "לאחר הבר מצווה" חוזר בלטי אל הימים הם, "נכנסתי ללמוד בישיבת 'דארג' שהייתה אז ברחוב סוקולוב בבני ברק. בישיבה לא כל כך אהבו את זה שאני מנגן, ונאלצתי להפסיק למשך כשנה. מכיוון שהייתי בחור טוב והצטיינתי בלימודים, המשגיח הסכים לי להביא את הקלרינט לישיבה וללכת פעם בשבוע לנגן בבית של אברך שהסכים לי לנגן אצלו בבית".

    "הפעם הראשונה שניגנתי במירון – הייתה לפני 19 שנה" 

    בשלב הזה אני כבר מסוקרן לשמוע ממנו מתי הייתה הפעם הראשונה שהוא ניגן בציבור, והוא ניאות לשתף:

    "בישיבת דארג הייתה הדלקה עם האדמו"ר בליל ל"ג בעומר, ולאחריה היה טיש. בהתחלה ממש התביישתי לנגן, אבל מאד רציתי. אז הבאתי את הקלרינט לטיש, שמו לי מיקרופון, ועמדתי לנגן מאחורי החסידים".

    "באותה שנה" מספר בלטי, "בחורי הישיבה לא היו אמורים לנסוע למירון. אחרי ההדלקה והטיש הלכו כולם לישון, שלמחרת היה אמור להיות יום לימודים רגיל. כשהתעוררתי בבוקר שמעתי שהוחלט שהשנה נוסעים למירון. קפצתי משמחה, לקחתי את הקלרינט ורצתי לאוטובוס. התכנית הייתה שכל החסידות תלך בקבוצה אחת, תעלה להר, ותשוב לאוטובוס".

    בתור חובב של הכלי הזה, אני אומר לו, אני לא כל כך מאמין לך שהלכת עם כולם ולא עלית לחצר לראות את הבמה עם כל הנגנים. בלטי צוחק ומיד ממשיך בתיאור עליו חשבתי. "מיד כשהאוטובוס הגיע למירון, אני כמובן ברחתי ורצתי לחצר. ראיתי על הבמה את חיליק פראנק ומוסא ברלין מנגנים את ניגוני מירון, והחלטתי להישאר. באזור 4 אחה"צ "שעת הנעילה" כמו שנהוג לקרוא לזה במירון, ראיתי שהתפנתה הבמה. זה היה לפני 19 שנים, לא כמו היום שהניגונים לא מפסיקים גם אחרי השקיעה" משחזר בלטי.

    "מיד שראיתי שאין מישהו עם קלרינט בחצר, קפצתי על המציאה ועליתי עם הקלרינט שלי. אברימ'ל קירשנבוים שעומד שנים על במת התזמורת (עד היום הזה, נ.ק.) ומשלהב את המוני הרוקדים עם קריאות ביניים של 'עוילעם עוילעם' וכדו', עודד אותי לנגן, וכרז במיקרופון של הזמר שהנה הגיע נגן צעיר פעם ראשונה לנגן. התרגשתי מאד מהמעמד, ומאז 19 שנים אני מנגן כל שנה בחצר". וזה מרגש כל פעם מחדש? אני שואל. "לנגן לכל הציבור הקדוש הזה שעולה להר, זה בהחלט מרגש אותי כל פעם מחדש. זה לא אירוע רגיל בשבילי" הוא אומר.

    אחרי ששמעתי ממנו על תחילת הדרך ועל ההופעה הראשונה בציבור, אני חייב לברר משהו שמאד מסקרן אותי, ואת המוני חובבי הקלרינט שעוקבים אחרי כל צליל שיוצא מהקלרינט של בלטי. למדת פעם בצורה מסודרת אצל מורה?

    "לא למדתי בחיים אצל מישהו" הוא עונה לי נחרצות. וחוזר לספר לי על תקופת האימונים בישיבה. "בישיבה קטנה בבני ברק לא עלה על דעתי בכלל לנגן, רק בגלל שהייתי בחור טוב והצטיינתי בלימודים כמו שסיפרתי קודם, המשגיח אמר לי שאני יכול להביא את הקלרינט ונעשה ניסיון. הוא נתן לי פעם בשבוע ללכת לבית של אברך ולנגן שם, אך לאחר תקופה פגשתי את ידידי נחמן צוקר, והוא סיפר לי שאבא שלו עובד במכבסה ויש שם מקלט פנוי, ושמה התאמנו יחד כל יום".

    בלטי מחדד נקודה חשובה: "צוקר כן למד באותה תקופה אצל נגן הסקסופון דניאל זמיר, ואת התרגילים שהוא נתן לו אני עשיתי גם. אז אמנם לא למדתי ממש אצל מורה, אבל קיבלתי תרגילים ששיפרו את הנגינה שלי מאד".

    "אני נזכר עוד" מוסיף בלטי, "שבכל שבוע ר' אברהם לייב בורשטיין היה עורך מלווה מלכה בעיר העתיקה, והיה נותן לצעירים שהתחילו לנגן להשתתף. משם שאבתי אהבה לסגנון הכלייזמר".

    עם תזמורתו של אברומי ברקו

    לאחר השנים בישיבה קטנה בהם לא היה הכי קל להתפתח בנגינה ולהתאמן הרבה, בישיבה גדולה הכל היה נראה אחרת. בלטי משתף: "כשסיימתי ללמוד בישיבה קטנה, חברי הקלידן נחמן כהן, הפציר בי לבוא ללמוד בישיבת ברסלב בפקיעין. שם, הוא אמר לי 'תוכל לנגן ולהתאמן כאוות נפשך בלא מפריע'. השתכנעתי ועברתי ללמוד איתו בישיבה בפקיעין, שם גם עשינו הרבה אימונים יחד, ובהמשך אף הקמנו תזמורת משותפת וניגנו איתה בהרבה מאד חתונות".

    גם במירון? אני שואל אותו כמי שכמעט בטוח בתשובתו החיובית. "בודאי" עונה בלטי ומספר, "בשנים הראשונות שניגנתי בחצר במירון, לא נתנו לי לעלות בבוקר כמו שהיה בשנים האחרונות. זה היה בשעות של הנעילה שהיו דיי ריקות כי הנגנים שניגנו במהלך היום הלכו לנגן בהדלקות אחרות, אז אנחנו קפצנו על המציאה והפענו בשעות האחרונות של ל"ג בעומר" נזכר בלטי בשנים עברו.

    בשביל לנגן כל כך טוב על כלי, צריך להיות מחובר אליו. מחובר להיסטוריה שלו, ולהשפעה שלו על עולם המוזיקה. מה שמוביל אותי לשאול את בן שיחי: מה אתה יודע על הכלי הזה שנקרא "קלרינט"? ממתי הוא, ומי היו הגדולים שניגנו עליו בדורות הקודמים?

    "נדמה לי" פותח בלטי את הנושא, "שבפעם הראשונה שמוזכר שניגנו ניגוני שמחה בכלי נשיפה ביהדות זה בפרק ה' במסכת סוכה, שם כתוב 'החליל חמישה ושישה' שם מסופר על שמחת בית השואבה שהייתה במקדש. הקלרינט הוא כלי שהתפתח עם הזמן בעקבות החליל. הקלרינט שיש לנו היום הוא ממוצא איטלקי, אך יש הטוענים שהמקור לקלרינט הוא דווקא באיראן" מסביר בלטי.

    "בעבר הכינור הוא היה הכלי המוביל ביהדות. דוד המלך ניגן בכינור, וזה היה הכלי שהתחבר לניגוני הרגש והשמחה של היהדות. אני לא יודע לומר בדיוק, אך בערך משנת 1870 למנינם הקלרינט תפס את המקום הדומיננטי ביהדות, בגלל הרגש שבו, והצליל החזק והמוביל שהוא מפיק" מוסיף בלטי.

    "יש הטוענים שכל הניגונים המסורתיים של הצוענים מקורם אצל היהודים. ידוע שהצוענים הם גנבים, ולא מן הנמנע שגם את הניגונים שלהם הם גנבו מאיתנו" אומר בלטי חצי בצחוק חצי ברצינות.

    ניגוני הכלייזמר. מי הלחין אותם? אני שואל אותו. "היו במאה שנים האחרונות כמה נגנים שהלחינו ניגוני כלייזמר, אך הבולטים שבהם שהשאירו חותם על הז'אנר הם דייב (דוב) טאראס, ונפתלי ברנדווין" אומר בלטי.

    "טאראס, חיבר הרבה מנגינות רגילות שהתפשטו אצל היהודים במזרח אירופה ואף הופצו בכל העולם. מרבית הכלייזמרים המוכרים לנו כיום הם פרי יצירתו. אני דיברתי עם התלמיד שלו, שירש ממנו את המוזיקה אנדריי סטטמן שחי היום בארצות הברית, והוא סיפר לי שטאראס נולד באוקראינה בכפר קטן ליד העיר אומן, והוא החל לנגן בעקבות דוד חסיד ברסלב שעודד אותו לנגן. ברנדווין היה לפניו, אך עיקר מה שיש לנו היום זה טאראס".

    "הסגנון שיש לנו היום" מסביר בלטי, זה שילוב של גיורא פיידמן ודייב טאראס. גיורא, שחי היום בגרמניה, הביא צורת הגשה שונה לניגון היהודי בקלרינט. טאראס ניגן סגנון של הרקדה יותר, וגיורא הביא דינמיקה אחרת. כיום אנחנו משלבי את שני הסגנונות, ואפשר בהחלט לומר שהם עיצבו לנו את הסטייל בנגינה" אומר בלטי.

    כיום, אני שואל, מי נחשב לנגן הקלרינט המוצלח ביותר בעולם? "יש נגן קלרינט בשם איסמעיל לומנובסקי, המוצא שלו ממקדוניה, וכיום הוא גר בארה"ב. הוא מנגן בסגנון טורקי\יווני אך המעלה שלו שהוא שולט ברמה גבוהה בכל סגנונות המוזיקה. הוא מנגן הרבה באירועים של יהודים. ומופיע בחתונת לצד גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד, הוא אפילו מנגן בדיסק החדש של מרדכי בן דוד "השפעות" שיצא לפני פורים השנה".

    נפגשת איתו פעם? "מאד הערכתי את הנגינה שלו והושפעתי ממנה" משתף בלטי, "רציתי מאד לפגוש אותו ואכן זה קרה. באחת הפעמים שנסעתי לנגן בארצות הברית נסעתי אליו ופגשתי אותו. למדתי ממנו טכניקה, והוא הוסיף לי אלמנטים מזרחיים, שמשפיעים בעיקר על ניגוני מירון המסורתיים, ומוסיפים להם נופך מיוחד".

     

    "את החופה הזו לא אשכח – לכל הנוכחים זלגו דמעות"

    כבר 19 שנים שאתה מנגן באירועים בארץ ורחבי העולם, אתה יכול לספר לי על האירוע המרגש ביותר בחייך?

    עם שאלתי את השאלה, אני כבר רואה שבלטי לא כל כך מתחבר להגדרות הפומפוזיות הללו. מבחינתו כל אירוע הוא מרגש בפני עצמו. אך בכל זאת, אני מבקש ממנו שישתף את הקוראים באירוע שתפס אותו יותר מכולם. והוא מסכים.

    "האירוע הכי גדול שניגנתי בו אי פעם זה כמובן ההדלקה במירון" משתף בלטי, "האמת שקצת קשה להתרגש שיש עליך לחץ, שאתה רוצה להוריד אירוע כמו שצריך. אבל זה מרגש אותי לחשוב שכל כך הרבה אנשים שומעים אותי מנגן את ניגוני הרגש לפני ההדלקה וזה נוגע להם בלב. לא פעם באו אליי אנשים לאחר ההדלקה ואמרו לי שריגשתי אותם. אחד אמר לי 'אני בוכה כשאתה מנגן את ד' בבות. בשנה של הקורונה שממש לא היה פה כמעט אף אחד, זה היה עצוב ומרגש כאחד".

    בהדלקה במירון

    וכשהוא עובר לרגש, הוא נסחף באופן טבעי ומספר לי על אירועים נוספים שנגעו לו ללב: "בשנה של הקורונה אמנם לא היו הרבה אירועים, אבל יצא לי לנגן בחתונה של משפחה שאני מכיר לא סתם מכיר. הכרתי את הסבא שחזר בתשובה, את בנו, ואת נכדו החתן. פתאום חשבתי על זה שאדם עושה משהו בגיל 20 וזה משפיע לדורות קדימה, הסבא הזה חזר בתשובה, ועכשיו עומד בחופת נכדו, חתן צדיק שהולך בדרך ה'. האנשים האלה (בעלי התשובה) מסרו את חייהם כדי שההמשכיות שלהם תהיה קרובה לה'. וכשראיתי את זה מתממש , ניגנתי ופשוט ירדו לי דמעות".

    בלטי נזכר בעוד חופה שנחרטה בזיכרונו ומספר: "ניגנתי לפני 7 שנים בחופה של כלה יתומה טרייה. אביה נרצח יחד עם אחיה בפיגוע טרור מחריד בערב שבת שלפני החתונה. מדובר בפיגוע שארע בדרום הר חברון בו נרצחו יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד. החתונה נערכה בבניני האומה, השתתפו בה שולי רנד ואברהם פריד ואמנים נוספים. בחופה הייתה התעוררות שלא הותירה עין יבשה".

    "נראה שמי שמנהל את ההילולא השנה לא מודע לחשיבות שלה אצל הציבור" 

    בתור אחד שעולה למירון שנים רבות, יש לבלטי מה לומר גם על מתווה ההילולא השנה:

    אתה מנגן כל שנה במירון שעות רצופות. איך אתה מרגיש השנה שהכל יהיה מצומצם? "מאד כואב לי המצב הזה" אומר בלטי בנימה של עצב. "כמובן שאני לא מקל ראש באסון הקשה, אך אני חושב שהגזימו עם ההגבלות בטיחות. יש מין תחושה שאחראים על המקום אנשים שלא מבינים את חשיבות ההילולא. אני בעד שיעשו הכל בשביל בטיחות, אבל לא במצב שזה מונע מאנשים מלהגיע, לקחו את הבטיחות בקיצוניות מידי". כך תחושתו.

    אתה כמובן לא מוותר על ההילולא, וגם השנה תעלה לנגן. איפה יהיה אפשר לשמוע אותך? "בעזרת ה' אני ינגן בהדלקה המרכזית היחידה של בויאן. לאחר מכן יש עוד כמה אירועים, הדלקה של משפחת אבוחצירה בתוך המושב, וכנראה גם ישיבת אורייתא תעשה אירוע במושב ואנגן שם. לפי מה שהבנתי שבמהלך היום תהיה רחבת ריקודים במתחם שיוכשר לכך על ההר, וכמו כל שנה אבוא לנגן שם את ניגוני מירון לכלל עם ישראל כמיטב המסורת".

    לקראת סיום הריאיון איתו, ואחרי ששמעתי ממנו את כל הדרך שעשה אל קדמת הבמה בעולם המוזיקה, שאלתי אותו גם כמה פרטים שלא קשורים לל"ג בעומר ומירון. הוא שיתף בשמחה, אם כי הוא הורה לי להשמיט חלק מהפרטים. מה שהוא הסכים, לפניכם:

    יש מוזיקאי שאיתו היית רוצה לשתף פעולה? או חלום שאתה רוצה להגשים בתחום המוזיקה?

    "בגדול, הגשמתי את כל החלומות שהיו לי בתחום המוזיקלי. אין משהו ספציפי שאני חושב שהוא פסגה שאני רוצה לכבוש. טוב לי איפה שאני. אם היה לי יותר זמן, הייתי רוצה לנגן את ניגוני הנשמה שאני אוהב עם תזמורת סימפונית. ניגנתי כבר עם תזמורת כזו, אך זה היה במסגרת אירוע שאמרו לי מה לנגן בו, ולא את מה שאני רציתי".

    בחתונה בארה"ב

    עם איזה אמנים כבר שיתפת פעולה? "עם אברהם פריד ניגנתי כמה פעמים, הופעתי איתו פעם בשמחת בית השואבה, וכמה פעמים בחתונות. פעם גם ניגנתי בחתונה באמריקה בה הופיע פריד יחד עם האחיינים שלו פרידמן ומרקוס. עם מרדכי בן דוד לא הופעתי, אך ניגנתי אצלו בכמה משיריו המפורסמים, ביניהם השיר שיצא לפני 3 שנים לקראת ל"ג בעומר 'כדאי הוא רבי שמעון', ובשיר 'השתא הכא' שהוא הוציא לפסח. פעם פגשתי אותו באקראי במאפייה בירושלים ואמרתי לו שאני זה שניגנתי בשיר שלו, זו הפעם היחידה שפגשתי אותו" מספר בלטי.

    בלטי חושף פרט מעניין על הצעה שהוא קיבל לשיתוף פעולה מוזיקלי: "לפני כמה שנים קיבלתי הצעה להופיע יחד עם אחד הזמרים הכי בולטים בישראל (לבקשת בלטי, השם שמור במערכת) בכלייזמרים בצפת, הוא רצה לשלב מוזיקה יהודית מקורית באחד השירים שלו, אבל סירבתי בנימוס מטעמים מובנים".

    video
    play-sharp-fill

    בניגוני רגש אצל האדמו"ר מסאטמר בארה"ב

    לאיזה ניגונים אתה הכי מתחבר?

    "אני הכי מתחבר לניגוני נשמה, ואף הוצאתי לאור כמה ניגוני רגש. אחד הניגונים האהובים עליי הוא ניגון "יחדשהו" ששרים בברסלב בשבת מברכים. באופן כללי, ניגוני חב"ד וברסלב, ושל שאר החסידויות ממזרח אירופה מאד משפיעים עליי". על הדרך הוא גם חושף שהוא הולך להוציא בקרוב יחד עם הפסנתרן אחיה כהן את הניגון "יצווה צור" של ברסלב, זאת לאחר כמה ניגונים ישנים שזכו על ידו לביצוע מחודש.

    video
    play-sharp-fill

    באולפן של יענקי כהן

    לסיום אני שואל אותו על השינוי שקרה בשנים האחרונות בחתונות, המעבר מתזמורות עם כלים, לאורגנים ומוזיקה אלקטרונית: 

    "זה לא סוד שאני יותר אוהב לנגן עם תזמורת חיה. אך רוב החתונות היום הם עם אורגן, וגם בסגנון הזה יש לא מעט אורגניסטים שמשתדלים להיצמד למקור, כמו מוישי מנדלסון לדוגמא שאני עובד איתו הרבה".

    ויש לך הרכב מוזיקלי משלך?

    "כבר מגיל 14 היה לי הרכב מוזיקלי יחד עם הקלידן נחמן כהן. בין האירועים הראשונים שהיה לי עם ההרכב היה כשלמדתי תקופה בישיבת נזר התורה וכשאחד החברים שלי התחתן הוא ביקש ממני לבוא לנגן אצלו. מלבד זאת היינו מנגנים יחד בשמחות בית השואבה, ובאירועים נוספים. פעם היה הכל אחרת, אנשים רקדו ושרו בפשטות, לא ביקשו שירים מיוחדים כמו היום" ניכר שהוא מתרפק על זיכרונות העבר, אך שמח ומרוצה גם מההווה.

    "בשנים האחרונות" הוא מוסיף, "השינוי קרה אצל כולם, גם בברסלב שהיו נאמנים לתזמורת, כבר נכנסו האורגנים. אני מבין את הציבור, יש משהו באורגן אלקטרוני, תזמורת זה נתפס כמשהו ישן מידיי, הצעירים מחפשים את הבסים".

    ולמרות זאת לבלטי יש היום הרכב פעיל המכונה "יאפצ'יק" בו שותפים הפסנתרן אחיה כהן, המתופף אבי מזרחי, ונחמן הלביץ על הגיטרה ובמידת הצורך הם משתפים פעולה עם נגנים נוספים. "ההרכב הזה היה תפנית גדולה עבור השותפים בו, הוא התחיל מניגון כלייזמרי שהוצאנו יחד, ומאז הכל היסטוריה. למרות שברוב החתונות היום יש אורגן, אנחנו עובדים ברוך ה' לא מעט" הוא מסכם.

    בלטי מסיים את הריאיון, ומשתף אותי בתקווה שלו שכמה שיותר אנשים יוכלו להגיע השנה לציונו של התנא הלאוקי רבי שמעון בר יוחאי בבטחה, ולשמוח בהילולא הגדולה "לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי".

    בריאיון ל'אתר קול חי'

     

     

     



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      אין על בלטי אמן הרגש והנשיפה. מוכשר רמה מכל כולם