מפני קדושת המועד
מעשה בשתי בנות שבאו לאחר השואה לחלץ אותם מהמנזר. האחת הסכימה לצאת מיד ללא שום תנאים והשנייה הסכימה לצאת בתנאי שהיא תיקח איתה את הצלב.
מי לדעתכם בבגרותה נהיתה יהודיה שומרת תורה ומצוות?
דווקא זאת שהתעקשה לקחת איתה את הצלב! לכאורה הרי אמור להיות הפוך?! זהו שהיא הייתה נאמנה. היא לא וויתרה על אמונתה. אחרי שהסבירו לה מהי האמונה האמיתית היא נהיתה נאמנה לה עד הסוף, לעומת זאת שלא לקחה איתה כלום מהמנזר, היא לא התחייבה לכלום וממילא גם לא לתורה הקדושה.
פסח מראה לנו שגם אחרי שלושת אלפים שנה אנחנו נאמנים למקור שלנו ולא שוכחים לרגע אחד מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.