ר' עזריאל דוד פסטג הי"ד היה חזן ומלחין בתקופת השואה האיומה. כאשר נשלח ר' עזריאל אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, בתוך קרונות משא ללא אוויר ומים, החל פסטג לשיר בשארית כוחותיו את "אני מאמין" בלחן שנוצר בליבו תוך כדי הנסיעה.

בעוד יושבי הקרון מצטרפים אליו ומדקה לדקה התגברה השירה, הכריז פסטג כי מי שיינצל מהתופת ויעביר את הניגון לאדמו"ר ממודז'יץ השוהה בארצות הברית, יזכה במחצית חלקו בעולם הבא. אחד היהודים שהצליח להינצל ולברוח לשווייץ רשם את תווי הניגון וסיפורו, ושלחם לאדמו"ר ממודז'יץ, שאמר: "עם הניגון הזה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו יהודים לקבל את פני משיח-צדקנו. כאשר ר' עזריאל דוד שר את ה'אני מאמין' בוודאי נעו אמות הסיפים בעולמות העליונים".