יורי מילנר הוא מיליארדר יהודי רוסי, מחזיק אזרחות כפולה, רוסית וישראלית ומתגורר בקליפורניה. מילנר, ואשתו ג'וליה, ידועים בעיקר בעולם הפילנתרופיה בקידום הישגים מדעיים וגם הפכו לתורמים משמעותיים למטרות שונות בישראל., כמו למשל המאבק בנגיף הקורונה. בין הנהנים בישראל מהפילנתרופיה של מילנר ניתן למצוא מד"א, אוניברסיטת תל אביב, ומרכז פרס לשלום.

בני הזוג מילנר הודיעו כי התחייבו לתרום 100 מיליון דולר למאמצים לסייע לפליטים האוקראינים, "אנחנו הרוסים מהסבל קורע הלב של העם האוקראיני". "אנו מאמינים שיוזמה זו, בשיתוף עם כמה מחברות הטכנולוגיה היצירתיים ביותר בעולם, יכולה לספק סיוע מעשי לאנשים החיים בסערה מחוץ למולדתם".

בניגוד למיליארדרים אחרים שהעושר שלהם קשור לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מילנר הצליח להימנע מסנקציות מערביות שנועדו להעניש את רוסיה על כך שהיא תוקפת את שכנתה, ותרומתו האחרונה למעשה מרחיקה עוד יותר מהקרמלין.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב צוטט ביום ראשון בטלוויזיה האיטלקית בדבריו המזעזעים, כי "האנטישמיים הכי גדולים הם יהודים, אפילו היטלר היה ממוצא יהודי".
הדברים גרמו לסערה ולתגובות נזעמות בישראל ובעולם, היום רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזארר מתח ביקורת על דבריו של שר החוץ לברוב.

הרב לאזאר שנחשב לאחד ממקורבי הנשיא וולדמיר פוטין לא הביע דעה עד היום על המלחמה באוקראינה מתוך רצון לא לערב את הקהילה היהודית במלחמה של הנשיא פוטין באוקראינה, אולם כעת, בעקבות דבריו של לברוב רבה הראשי של רוסיה חרג ממנהגו ואמר כי דבריו מזעזעים והוא היה מצפה שהשר יבקש סליחה ויפרסם התנצלות.

בהודעה לתקשורת הרוסית אמר רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר כי מדובר בדברים חסרי שחר שפוגעים ביהודים שנרצחו בשנות השואה האיומה. הרב הוסיף לתקשורת ואמר כי "יהיה טוב אם השר יודה בפני היהודים שהוא טעה בדברים שהוא אמר".

לראשונה באבו דאבי, התקיים טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הטקס כלל תפילת יזכור, קל מלא רחמים וקדיש לזכר הנופלים.

שגריר ישראל באיחוד האמירויות הערביות, אמיר חייק,  נשא דברים בטקס ההיסטורי במדינה המוסלמית, ואמר: "מדינת ישראל שיתפה ותמשיך לשתף פעולה עם החותרים לשלום, החותרים לשקט, החותרים לבנייה, החותרים לעולם טוב יותר. לכן מדינת ישראל משתפת ותשתף פעולה עם איחוד האמירויות הערביות – מדינה שחרטה על דיגלה לדאוג לעולם רגוע יותר, לעולם בטוח ושקט יותר, עולם של טוב".

השגריר הוסיף ואמר: "פה באבו דאבי נרכין ראש ונכבד את אלו שבמותם ציוו לנו את החיים. מפה נדאג לדורות הבאים לעתיד טוב יותר – עתיד בו 'לא ישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'. מכאן, מאבו דאבי, נמשיך לזכור את הנופלים. נמשיך ללוות את הפצועים ואת המשפחות, ובעיקר נמשיך לעשות הכל כדי להביא את היום. ‎מכאן לא נאמר יום יבוא, ביחד נביא אותו".

המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב פרסם את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם וקובע כי 2021 היא שנת שיא באנטישמיות.

זו השנה ה-28 שהמרכז מפרסם את הדוח, ופרופ' אוריה שביט, העומד בראש "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", אמר עם פרסומו כי "משהו לא עובד. בשנים האחרונות הושקעו ברחבי העולם משאבים עצומים במאבק באנטישמיות, שכללו תוכניות חשובות ומבורכות – אבל מספר התקריות האנטישמיות, בכלל זה החמורות, נמצא במגמת נסיקה. הדבר הקל הוא לומר שצריך יותר חוקים ויותר תקציבים. אבל מה שנדרש באמת הוא בדיקה אמיצה ומקיפה של היעילות של אסטרטגיות הפעולה הקיימות".

פרופ' שביט הוסיף כי "פשעי המלחמה הרוסיים, שנעשים תוך חילול ציני של זיכרון השואה, מלמדים אותנו שחלק ממי שהצהירו על מחויבות למאבק, לא התכוונו לכך ברצינות ולא הפנימו את לקחי מלחמת העולם השנייה. העולם היהודי חייב להתעשת ולהבין שמאבק באנטישמיות ומאבק למען הסדר הדמוקרטי-ליברלי, הם אותו מאבק".

בסקירה שכתבה על הסיבות לעלייה במספר האירועים האנטישמיים, הדגישה פרופ' דינה פורת, מייסדת המרכז, את ההשפעה השלילית של הרשתות החברתיות על התחזקות התופעה. לדבריה, בתקופת הקורונה והסגרים, כאשר אנשים ישבו ספונים בבתיהם מול המחשבים, גדלה החשיפה לתיאוריות הקונספירציה המשגשגות באינטרנט, ובכלל זה להאשמה שלפיה הנגיף נוצר והופץ על ידי יהודים. חלק ממי שהורעלו במשך תקופה ארוכה מתיאוריות אלו, יצאו תוקפניים ומרירים יותר עם תום הסגרים – כשהם ממשיכים להיות מושפעים מהשקרים שהפנימו.

לאחר חשיפת דו״ח האנטישמיות, פנה יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר הסוכנות היהודית, יעקב חגואל, בבקשה לראש הממשלה להכיר רשמית בנרצחי הפיגועים על רקע אנטישמי בעולם, כחללי פעולות איבה.

במכתב רשמי שהגיש לראש הממשלה, כתב כי "מדובר בחיבור דמים זועק וברור – אך למרות זאת, מדינת ישראל טרם השכילה לזכור את בני עמה שנרצחו בפיגועים על רקע אנטישמי בתפוצות. ביום הזיכרון אנו זוכרים מדי שנה רק את מי שהם אזרחי ישראל, אך כנראה ששכחנו חלק מאחינו שנרצחו אך ורק בשל היותם בני העם היהודי. מטבע הדברים, בני משפחות הנרצחים לא זוכים כלל לסיוע מצד מדינת ישראל".

הוא הזכיר את המקבילה הישראלית, מאז 1998 – חללי פעולות האיבה הנכללים ביום הזיכרון הממלכתי. "מדינת ישראל 'עוצרת' ביום זה את רצף החיים השוטף", כתב, "וזוכרת את מיטב בניה ובנותיה שנרצחו רק בשל עובדת היותם בני העם היהודי. אלא שדווקא ביום זה, המסמל יותר מכול את אחדות העם היהודי – נראה שנשכח מקומו של חלק בלתי נפרד מעמנו. יהדות התפוצות – כשמה כן היא, אחינו בני עמנו שיהדותם הולכת וצועדת עימם במשך חייהם – והיא זו ששמה אותה, מעת לעת, על הכוונת של ארגוני טרור ומחבלים אנטישמים ברחבי העולם".

חגואל קרא לראש הממשלה "לפעול להכרה רשמית של מדינת ישראל בנרצחי ונפגעי פיגועי האנטישמיות בעולם, כחללי פעולות האיבה. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מהזיכרון וההתייחדות המשותפת. ברור כי הכרה מלאה נושאת עימה גם משא כלכלי – אך זוהי חובתנו עבור אחינו היהודים".

42,675 עולים חדשים עלו ארצה מיום העצמאות התשפ"א (2021) עד ליום העצמאות התשפ"ב (2022), כך עולה מנתוני משרד העלייה והקליטה שהתפרסמו ביום שני. מדובר בשיא של שני עשורים הנובע, בין השאר, מגל העולים שהגיע ארצה בעקבות המלחמה באוקראינה. מאז פרוץ המלחמה עלו מאוקראינה, רוסיה ובלארוס למעלה מ-16,500 עולים חדשים, בסיוע הקרן לידידות והסוכנות היהודית.

המדינות שמהן עלו הכי הרבה עולים בשנה זו הן רוסיה – 33% מהעולים, אוקראינה – 27% מהעולים, ואחריהן 10% מארצות הברית, 8% מצרפת, 3% ארגנטינה, 3% מבלארוס, ו-2% שעלו מהודו. כמו כן, ישנן 18 מדינות שמהן עלה עולה אחד בלבד: מדגסקר, קוריאה הדרומית, מלטה, מקדוניה ועוד.
22% מהעולים הם בגילי 17-0, 28% מהעולים – 35-18, 18% מהעולים – 50-36, 16% מהעולים – 65-51, ואילו 16% מהעולים הם בני 66 ומעלה. 55% נשים ו-45% גברים. העולה המבוגר ביותר עלה באוקטובר מצרפת בגיל 102, ואילו העולה המבוגרת ביותר עלתה זה מקרוב בעקבות המלחמה באוקראינה, והיא בת 101.

עוד עולה מהנתונים כי 488 חיילים בודדים עלו לישראל בשנה זו, בעיקר מארצות הברית ומבריטניה. 633 שורדי שואה עלו לאחרונה מאוקראינה בעקבות המלחמה, ונמצאים בהליך הכרה של הרשות לניצולי שואה.

מחצית מהעולים בגיל העבודה ונקלטו בשוק התעסוקה על ידי הכוונות משרד העלייה והקליטה, מתוכם: 2,100 מהנדסים, 1,500 כלכלנים, 1,100 מורים, 1,000 רופאים ו-250 אחיות.
בראש הערים שקלטו הכי הרבה עולים השנה ניצבות נתניה ותל אביב-יפו, שקלטו כל אחת 11% מהעולים החדשים. ירושלים קלטה 10% מהעולים החדשים, חיפה – 8%, ואשדוד ובת ים קלטו אחוז עולים זהה – 4%.

לרגל יום העצמאות מפרסמים במשרד העלייה והקליטה שמאז קום המדינה עלו לישראל 3,372,035 יהודים, כאשר שנת העלייה הנרחבת ביותר הייתה 1949, שבה עלו 239,954 יהודים, ושנת העלייה המצומצמת ביותר הייתה 1986, שבה עלו רק 9,506 יהודים. בעשור האחרון, מיום העצמאות 2012, עלו לישראל 289 אלף יהודים – 28% עלו מרוסיה, 20% מאוקראינה, 14% מצרפת, 11% מארצות הברית ו-3% מאתיופיה.
שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, אמרה כי "מדינת ישראל חותמת שנת עצמאות של עלייה מבורכת במספרים, ופעילות אינטנסיבית בכל רחבי העולם לקידום עלייה ולמימושה בפועל. השנה הייתה מאתגרת עם התמודדות עלייה וקליטה בקורונה, לצד עליית חירום מסיבית מאוקראינה. עמדנו בהצלחה רבה במשימה הלאומית, ועל כך מעידים עשרות-אלפי העולים החדשים שהגיעו הביתה. נמשיך לעשות כל שביכולתנו לקלוט את העולים החדשים בצורה מיטבית בחברה הישראלית, כדי שיקימו בנחת חיים חדשים בישראל".

כמדי שנה בערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים את נתוני האוכלוסייה בישראל. ולהלן הנתונים:
• ערב יום העצמאות ה-74 אוכלוסיית ישראל מונה 9.506 מיליון נפשות:

7.021 מיליון יהודים (73.9%)

2.007 מיליון ערבים (21.1%)478 אלף אחרים (5.0%)

• מיום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל ב-176 אלף איש (גידול של 1.9%). בתקופה זו נולדו כ-191 אלף תינוקות, הגיעו כ-38 אלף עולים, ונפטרו כ-55 אלף איש.

• בקום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפשות. בסמוך לקום המדינה היה אחוז היהודים 82.1% ואחוז הערבים 17.9%.

• מקום המדינה הגיעו לישראל יותר מ-3.3 מיליון עולים, כ-1.5 מיליון (44.7%) מתוכם הגיעו החל בשנת 1990. מקום המדינה עלו לישראל גם כ-131 אלף אזרחים עולים.

• בשנת 2030 צפויה אוכלוסיית ישראל למנות 11.1 מיליון נפש, בשנת 2040 – 13.2 מיליון וביום העצמאות ה-100 של ישראל (2048) צפויה האוכלוסייה למנות 15.2 מיליון נפש.

• בסוף שנת 2020, כ-45% מכלל האוכלוסייה היהודית בעולם חיו בישראל, כ-79% מהיהודים בישראל הם "צברים" (ילידי ישראל).

• אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה צעירה: כ-28% ילדים בני 14-0 וכ-12% בני 65 ומעלה.