אלפי שוטרים נפרסו באותה העת בהר מירון, כוחות ההצלה הקימו אוהלים מיוחדים שיוכלו לטפל באלפי החוגגים המגיעים למירון ביום ההילולא, אך הקב"ה החליט אחרת…

ל"ג בעומר תשפ"א…

הר מירון הופך למאכולת אש ורעש אמבלונסים מחריד שניסר בחלל ההר עד שעות הבוקר.

ה אסון בה"א הידיעה, שנחרט ונחקק בתודעת העם היהודי לדורות..

לא אחד ולא שניים, ארבעים וחמשה קדושים!!!
היתכן???

ככה הקב"ה רצה, ועל אבא לא שואלים שאלות!!

הניסיון מאוד מאוד קשה מנשוא, ואף אחד לא רוצה להתחלף עם משפחות קדושי מירון, בהתמודדות הקשה והיום יומית שהם עוברים.

"אין דבר רע יורד מהשמים" (פלא יועץ)

אך כיהודים מאמינים חובה עלינו כבכל שנה לקחת מסר מהתנא הקדוש רשב"י, מהמתנות הגדולות שהשאיר לדור לעם ישראל ספר הזוהר הקדוש, אדרא רבא ואדרא זוטא ועוד, שלא לתת ליום הזה לעבור בלא שלקחנו איתנו משהו לעשות את החיים שלנו טובים יותר רגועים יותר ושלווים יותר..

וכך מספרת הגמ' (שבת לג.- בתרגום מילולי):

"כאשר יצאו ר' שמעון בר יוחאי ובנו מהמערה, ראו אנשים חורשים וזורעים את שדותיהם. אמר ר' שמעון לר' אלעזר מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? כל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף, יצאה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם. חזרו למערה עוד שנים עשר חודש, אמרו משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש, יצאה בת קול ואמרה צאו ממערתכם, יצאו. כל מקום שהיה מסתכל ר' אלעזר היה מזיק לו, ור' שמעון אמר" בני די לעולם, אני ואתה מתקנים את העולם".

"ראו בערב שבת אדם מחזיק שני הדסים, שאלו אותו למה אתה לוקח את ההדסים? אמר להם לכבוד שבת. שאלו אותו מספיק לך אחד, למה אתה צריך שניים? אמר להם אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. אמר ר' שמעון לר' אלעזר תראה כמה חביבין מצוות על ישראל".

שואל הגה"צ ראב"ד מרוקו ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א (דורש טוב לעמו על ל"ג בעומר, תשע"ז) מה עניין הבשמים דווקא לכבוד שבת, מדוע אותו אדם אשר לא היה במקרה אלא בא בסימן מהקב"ה הדגיש זכור ושמור? ומדוע "זכור ושמור" הניח את דעתם של רשב"י ובנו?

אלא מתרץ הרב תירוץ נפלא ומחזק וזה לשונו:

"הגמ' (ברכות מג:) אומרת מנין שמברכים על הריח שנאמר (תהלים קנ,ו) "כל הנשמה תהלל י-ה" איזה הדבר שהנשמה נהנית ממנו, ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח, ע"כ".

והנה בשבת יש שני סוגי תענוגים, תענוג הגוף ותענוג הנפש. ולכן לוקחים שני הדסים בערב שבת, דבר ראשון להזכיר לאדם שכמו שהריח זה דבר ומענג את הנשמה, כך שמירת השבת יש בה תענוג הגוף ותענוג הנפש, לרמוז לאדם גם תענוג הגוף של יום שבת הוא צריך להיות כמו התענוג של הנפש שההנאה היא הנאה רוחנית, אז גם התענוג הגשמי של אכילה בשבת צריך להיות תענוג רוחני, כי אם האדם עושה מהשבת עניין גשמי ונהנה מהשבת רק הנאה גשמית, ולא לוקח את זה לכיוון הרוחני, על זה אומר הנביא "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי".

לכן מחזיקים שני הדסים לסמן את תענוג הרוח, תענוג הנפש ותענוג הגוף, שצריכים להיות תענוג כמו הריח, רק רוחני ולא גשמי. ולכן ר' שמעון נחה דעתו ודעת ר' אלעזר בנו, כשראה אנשים שלוקחים את התענוג הגשמי של שבת כמו התענוג הרוחני ואוגדים את שני ההדסים ביחד, תענוג גשמי ותענוג רוחני, וזה גרם לר' שמעון שמחה מרובה ושדעתו תנוח עליו.

וכעת, בהילולא דרשב"י שכל עם ישראל ששים ושמחים ביום שמחה שלו, וגם שמחים על שפסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות, מחוייבים אנו לקחת עמנו איזה שהוא יסוד ובנין לנשמה שילך איתנו למהלך חיינו, שבחיים כדאי תמיד לכרוך את הגשמי עם הרוחני, בל נחייה חיים של גשמיות, שאדם מרגיש לפעמים אני חייב לדוגמא רכב יוקרה 2022 ולא חיי אינם חיים!!!, אני חייב לקנות לבית את המוצר החשמל הכי יקר שיש!!, אחרת אני לא ירגיש טוב עם עצמי.!!!, לא כך חיינו צריכים להיראות,
להכניס את התבלין של הרוחניות בחיים, זה עבודה אישית ועצמית שאולי לפעמים תהיה קצת קשה, כי כידוע יש מישהו שלא נשאר אדיש לשינויים חיוביים העוברים על האדם ושמו "היצר הרע", אבל חובה על האדם להילחם בזה ביתר שאת כמו שאמרו חז"ל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח שעגלות וקרוניות נכנסים בו".

ורשב"י לא מבקש ממך כלום, הוא מבקש ממך: "ביום הילולא שלי, תהיה שמח!!!, ותכניס קצת את הרוחניות לחיים!!

בל תשכח!!!!

ל"ג שמח לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

נכתב לעילוי נשמתם של מ"ה קדושי מירון האהובים והנעימים

שעלו לפמליא של מעלה ביום שמחתו של רשב"י.

ת.נ.צ.ב.ה