בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של קטין שהורשע בביצוע עבירות טרור לאחר שיידה בקבוקי תבערה לעבר תחנת המשטרה, מ-15 ל-25 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי "בית משפט זה עמד לא פעם על החומרה היתרה הטמונה בעבירות של השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, הנעשות על רקע אידיאולוגי. עבירות אלו מציבות סכנה ישירה לחיי אדם, ועלולות להוביל לפגיעות ממשיות בגוף וברכוש. בהתאם, נקבע כי בעבירות אלו יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה תוך מתן משקל ממשי לשיקולי הרתעה".

הנאשם, בן כ-17.5, קשר קשר ובמסגרת הקשר, יידה בצוותא עם אחרים, כשהם רעולי פנים, בקבוקי תבערה לעבר עמדת המשטרה הסמוכה למעבר שועפט, וזאת מתוך מניע לאומני-אידאולוגי. המתפרעים, ובהם הנאשם, לא נרתעו גם כאשר יצאו מהעמדה שוטרים, והשליכו לעבר השוטרים מטווח קצר בקבוק תבערה נוסף, שנפל בסמוך לשוטרים באופן שסיכן את חייהם בצורה ממשית.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו, בביצוע עבירות בצוותא לפי חוק המאבק בטרור של פעולה בנשק למטרות טרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה.

בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים השית על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 2,500 ש"ח.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה עו"ד רחל מטר ועו"ד יאיר חמודות, הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונש, במסגרתו ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם באופן משמעותי, שכן לעמדת המדינה, העונש של 15 חודשי מאסר בפועל שהושת עליו, אינו הולם את חומרת המעשים מסכנות חיים שביצע הנאשם ואת פוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם אם בקבוק התבערה היה פוגע באחד השוטרים.

בית המשפט העליון כאמור קיבל את הערעור והחמיר את עונשו של הנאשם ל-25 חודשי מאסר בפועל, זאת בשים לב לכלל של אי-מיצוי הדין בערכאת הערעור.

בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי עניינו של הנאשם נמנה עם אותם מקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור, שכן העונש שנגזר עליו, איננו מבטא כראוי את חומרת העבירות בהן הורשע ואת רצף הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות ביטחוניות. "עיננו הרואות שעל אף הרשעותיו מן העבר ונשיאת שני עונשי מאסר קודמים, לא נרתע המשיב מלשוב ולבצע עבירות נגד כוחות הביטחון, ואף הוסיף והסלים את פעילותו", נכתב בפסק הדין. "ריבוי ההרשעות ותכיפותן מעידים עליו,… כי מעשיו האחרונים אינם נובעים ממעידה מקרית אלא הם פרי בחירה חוזרת ונשנית". עוד צוין, כי "חומרת המעשים, כמו גם פוטנציאל הנזק הגלום בהתלקחות בקבוק תבערה, שאך במקרה לא הסתיים בפגיעה שבגוף, מחייבת התייחסות מחמירה גם בעניינם של קטינים".