החומריות והגשמיות נמצאים  בכדי לרומם אותנו ככל שנתנגד אליהם (בצורה בריאה כמובן) כך נתעלה ברוחניות, אחד הדוגמאות לכך היא כי כל מי שמתגבר על מצוות לא תעשה מקיים מצוות עשה של יראת שמים, כך במעשה אחר מעשה קטנים ככל שיהיו אנו זוכים להתחבר להקב"ה ולזכך את נפשנו זיכוך בתר זיכוך, ויפה שעת אחת קודם בעוד כוחו של האדם במותניו 'טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו'.

החקיקה מסמלת את הפעולות נגד הרצונות שהרי חקיקה נעשית כאדר יש שני כוחות המנוגדיםזה לזה  וכוח אחד מתגבק בחוזקו על חבירו, כפי החקיקה כך לימוד התורה שנעשה בעמל וידיעה כזה שמנוגד לכוח עצלות הגוף, מעלה את האדם בדרגות רוחניות גבוהות. 

הציוויי ב'זאת חוקת התורה' מלמד על לימוד התורה ועמלה, שכן החלק של ידיעת התורה כשלעצמו יכול להעשות על ידי קריאת מסקנת ההלכה בלבד, אך התורה מצווה אותנו לעמול בכל דבר הלכה ולדעת את שורשו בכדי לקיים גם את החלק של עמל התורה ולהפוך אותו לחלק מאתנו (שפת אמת).

מסיבה זו נקרא משה רבינו "מחוקק במשעונתם" משה רבינו היה  מוסר התורה הדורשת מאתנו לעמול בה, משה רבינו זכה להתקדש בזוך ובטוהר שראה את פני השכינה ב'אספקלריה המאירה'.

אם אדם מרגיש במצב סטטי ומעוניין לתת טעם לחייו ולהתעלות רוחנית הרי שעליו לאמץ דפוסי התנהגות המנוגדים אל החומר, עמל ויגיעה הנוגדים את העצלות ועייפות החומר, שמחה וגיל כנגד עצבות ודיכאון, הם הם הממלאים סיפוק ומזככים את טוהר הנפש.

לא פעם האדם נכנע ליצר לא מתוך החלטה מושכלת, אלא מתוך פסיביות והסכמה כי אין לו כח ואין הוא  מעוניין להשקיע עוד אנרגיה בכוח החיים נגד היצר, לכך מצווה אותנו התורה  כי כנגד המצב הפסיבי הזה, הטהרה תהיה נר לרגלינו.

כאשר אדם שוהה בקרבת המת הרי שעייניו רואות כי הכוח הפיזי משמעותי ויש 'לשמור על הגוף שלא יפגע, מפני מחשבות אלו מגיעות דיני טומאה לאדם החי שנמצא לצידו של המת.

הטהרה לעומת זאת מסמלת את כח החיות והנביעה, 'מעיין מים חיים' פרה אדומה שנותנת חלב ובשר לחיות האדם, הצבע האדום כצבע מעורר חיות, ולמעלה מן הכל 'נביעת המעיין' (רש"ר הירש).

מחשבות שעוצרות אותנו הם מטמאות אותנו, אך מחשבות חיות מטהרות אותנו, ואותו עלינו לחקוק בתוכנו.

שבת שלום ומבורך!