אם אדם סוחב איתו טראומת נעורים [כגון הפחד שמא ישבור רגל ויאולץ להישאר כבול לכסא בית המדרש בישיבה] מן הראוי שיטפל בה באופן פרטי ולא יאמר דברי הבל ברדיו.
עוד מן הראוי שעו"ד שאמור לטעון טענות קשות להפרכה ימנע מהפרחת אמירות שטותיות וינסה לקשור אותן לדיונים לא קשורים על בין הזמנים-
מדוע במקום בין הזמנים אחד ארוך (שגם בו צריך המון תפילות שהבנים ישרדו ויחזרו לתלם ולא חלילה להפך) לא נותנים כל שבוע ביום שלישי יום חופש בו ילמד כל בחור מה שליבו חפץ (ואולי לא כל יום שלישי אולי נקבע מועדים קבועים כמו – בסילבסטר, ב1.5 בוולנטיינס ולהבדיל גם ביום העצמאות)???
אם כבודו לא יכול לענות לעצמו כאבא על השאלה אז או שהוא מאוד מאוד מאוד תמים ו/או פספס את הסיפור המאוד רלוונטי לתקופתנו על ר' עקיבא וה-12 שנה+12 שנה לעומת 24 שנה וכו' ויש עוד כמה ו/או שאפשר לחשוב עליהם.
אבל אחרי כל הנ"ל הוא עוד מוסיף וחברו נסחף אחריו- מי שלא קובע עיתים לתורה בבין הזמנים שיגייסו אותו! איפה אתם חיים???
אני, כל בחור שאני רואה ברחוב עם ציצית בא לי לבקש ממנו ברכה.
נסיים בתפילה שהקב"ה יחזק את כל בנינו ובנותינו להמשיך וללכת בדרכיו גם בדור זה של חבלי משיח.

אגב נשמע שאתה עם חסכי ילדות כמו שאומרים