מסופר על אברך אחד שהגיע אל ה"כולל" באיחור רב, ובעיניים נוצצות שיתף את חבריו בבוקר גדוש מעשים טובים שעבר עליו, הוא החל מספר ומפרט בהתלהבות: "הייתי בדרכי אל הכולל כמו בכל בוקר, והנה אני רואה אישה אחת, עם עיגולים שחורים מתחת לעניים מחוסר שינה, התינוק הקטן בוכה, והילדים הגדולים מייללים אף הם, ודורשים את כוס השוקו של הבוקר, והאישה המסכנה, אפילו חלב בבית לא היה לה, לא יכולתי לעמוד מנגד, והחלטתי שאני אלך לקנות לה לחם וחלב, רק אחרי שראיתי שהעניינים נרגעו קצת הגעתי אל הכולל"… אמרו לו חבריו: " כל הכבוד! מי זו האישה הזו? גם אנחנו רוצים להצטרף למבצע החסד הזה?"

ענה להם אותו אברך:" מה זאת אומרת? זו הייתה אשתי…"

שלשום היה "יום המעשים הטובים", מומלץ מאד, שנתחיל קודם בעשיית מעשים טובים בביתנו פנימה למען בן/בת הזוג שלנו, ולמען ילדינו היקרים, וכדאי עוד יותר שזה לא יהיה חד פעמי, יום אחד בשנה, אלא יום יום, ושעה שעה, ואם המצב הזוגי לא "משהו" (בלשון המעטה) הכעסים אחד על השני גואים, והמתח הזוגי גדול, אפשר אפילו להתנתק רגשית מעט, ולהתבונן כאדם זר מהצד (כמו אותו אברך), לעיתים בצורה הזו אנחנו מצליחים לפתח רחמים ורגש חיובי יותר כלפי בן/בת הזוג שלנו, ופנויים רגשית לסייע לו ולתמוך בו, אפילו מצד מצוות "אהבת ישראל" בלבד, כמובן שזה לא מלכתחילה אבל כ"תפתח" זה בסדר…

ולסיום:

אני מכריזה בזאת על: "יום הביקורת" , על "יום האלימות" ואפשר גם על "יום הציניות" או "יום האדישות"…
אם היינו מצליחים לנקז את הרוע , השנאה והריחוק לכמה ימים בודדים בשנה, מצבנו היה הרבה יותר טוב.
הבעיה היא שבינתיים הטוב, האהבה והקרבה הם אלו שמתויגים לפי ימים,
"יום האהבה", "יום האישה" ו"יום המעשים הטובים" ממתינים לנו בסבלנות בלוח השנה וגורמים למצפון של כולנו להרגיש טוב יותר.
אז במקום לחכות לימים שבהם נעשה טוב, כדאי שנעשה טוב כל הימים.
רק כך נהייה באמת יותר טובים , ונוכל לחוות חיי זוגיות מאושרים.

דינה טורנהיים מנחת נישואין ומרצה 054-7837706