היועצת המשפטית לממשלה אישרה למזכיר הממשלה יוסי פוקס לעסוק בגיבוש מתווה הפשרה ברפורמה המשפטית מול בית הנשיא. פוקס הגיש את הבקשה לייעוץ המשפטי כדי שיוכל לעסוק במתווה באופן מובחן מנתניהו שמנוע מלעסוק בו בשל ניגוד העניינים שחתם עליו. במערכת הפוליטית מניחים שמזכיר הממשלה יוכל לעסוק במתווה הפשרה כמעין "מגשר" מטעם נתניהו אל מול בית הנשיא. כך מפרסמת ב"ישראל היום", הפרשנית הפוליטית והכתבת המדינית, שירית אביטן כהן.

כחלק מהניסיונות להגיע לפשרה, פרופ' יובל אלבשן, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, מוביל מחאת ההיי-טק גיורא ירון ואיש הביטחון גיורא איילנד הגישו  מתווה, שבו הציעו כי הרכב השופטים ייקבע בידי מספר שווה של חברי קואליציה וחברי אופוזיציה, וכי נשיא בית המשפט העליון יוכל להטיל וטו על מועמד אחד מכל גוש בכל קדנציה. מקורבים לשר המשפטים יריב לוין מסרו: "מדובר בפריצת דרך".

הארבעה כתבו בהצעתם כי ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של 11 שופטים לפחות מתוך 15. בנוגע לפסקת ההתגברות הוסיפו הארבעה כי הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה בידי בית המשפט העליון – ברוב של 65 חברי כנסת. המתווה שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג, הוצע כי חוקי יסוד יאושרו לאחר ארבע קריאות ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכל אחת מהקריאות. כמו כן, במקרה שחוק יסוד יתקבל בתמיכה של פחות מ-70 ח"כים בכנסת אחת – הקריאה הרביעית תתקיים בכנסת הבאה.

באשר לסבירות, הציעו הארבעה שהפיקוח השיפוטי על רשויות המנהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וכי עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת. "נבצרות של ראש ממשלה תיקבע אך ורק על ידי מליאת הכנסת בהליך שייקבע על ידה", נכתב במתווה. החתומים על המתווה כתבו בהצעתם כי משרת היועצים המשפטיים "אינה משרת אמון" וכי חוות דעתם של היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה. "הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי", הוסיפו.

למרות זאת נראה כי התמיכה למתווה הזה באה רק מכיוון הממשלה ותומכיה. כאשר מנגד, מומחי משפט מהצד השני של המפה הפוליטית לצד ואנשי האופוזיציה מתנגדים בתוקף למתווה המוצע.