1.

רש"י פותח את הפירוש שלו על חמישה חומשי תורה במדרש המבאר מהי זכותנו בארץ ישראל: 'אמר רבי יצחק, היות שהתורה היא ספר חוקים ומשפטים, היה מתבקש שהיא תתחיל בפסוק "החודש הזה לכם", העוסק במצווה הראשונה שנצטוו ישראל, הלא היא מצוות הקרבת קרבן פסח, שעליה נצטווינו עוד בטרם יצאנו ממצרים. אם כן, שואל רבי יצחק, מה טעם פתח ב'בראשית'? ובכלל, מה שייך הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" לספר הוראות? התשובה, אומר ר' יצחק, כפי שכתוב בתהילים: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", כלומר: הקב"ה הגיד לעמו תשובה מוחצת לכל שאלה או הערה שתבוא מצד אומות העולם על אודות זכותו בארץ ישראל. כשהם יאמרו: "ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים!" אנחנו נענה להם שאנחנו מאמינים בני מאמינים, כי כל הארץ של הקב"ה היא! הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו', עד כאן דברי המדרש.

יש לשים לב לשאלה המעניינת המופיעה בדברי המדרש – "שמא יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם את הארץ הזאת." מה זה שייך ל'אומות העולם'? שבעה עמי כנען בהנהגת שלושים ואחד מלכים היו מעורבים במלחמת השחרור הראשונה אי פעם, מלחמה אשר אותה הוביל יהושע בן נון – הכנעני, החיתי, האמורי, והפריזי והיבוסי והגרגשי והחיווי. אם-כן שבעה אומות אלו היו צריכים לבוא ולטעון את הטענה, לכאורה, איך הנושא הזה הפך לנחלת הכלל? מה פתאום כל אומות העולם בכל חמש היבשות שבתבל מתעניינות מי כבש ומי התנחל על איזו פיסת אדמה קטנה באסיה??

אמר רבי יצחק לפני אלפי שנים מה שהתברר כרלוונטי עד היום. הגורל של עם ישראל הוא שאומות העולם כולן מרגישות את עצמן מחותנות בחיבור שלו עם ארץ ישראל. 

כשמדובר על אומות העולם בעצמן, כשהן כבשו עמים וארצות והשתלטו ביבשות שלמות, אף שלא נולדו שם ולא ישבו שם, לא הם ולא אבותיהם, העולם שותק. הם לא שואלים שאלות, כמו למשל: "מי היה בארה"ב לפני שהיא קמה?" היא הרי קיימת בסך הכל 250 שנה! ו"מה לגבי ברית המועצות, בזמן שעוד הייתה ברית המועצות?" האם מישהו ראה פעם צורך ליישב את הקושיות הללו, האם איזה ריבון ראה פעם צורך להתנצל מפני שכבש או ניצח במלחמה? יושבים עמים בארצות שבוודאי לא נולדו בהן ואין להם שום היסטוריה בהן ואין איש פוצה פה ומצפצף, אף לא אחד מתלונן ולא דורש הסברים, לא העם הנכבש ובוודאי שלא שום גורם זר. 

לעומת זאת, כשמדובר בעם ישראל, באים לא רק שבעת עמי כנען אלא אומר רבי יצחק: "שמא יאמרו אומות העולם", כלומר: כל האו"ם בא לישראל וגוער בהם: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים! סליחה, מה קורה פה? תנו לשבעה גויים לנהל את המערכה שלהם! מה לכם בכל הנושא הזה? 

זה הגורל שלנו זה דורות – כל אומות העולם מאוחדות ברגע שאפשר להטיח בעם ישראל: ליסטים אתם! 

2.

האמת היא שהבעיה היא לא רק מהצד שלהם אלא גם מהצד שלנו. ב75 השנים האחרונות אנחנו לא עונים להם את התשובה האמיתית. כשהם טוענים טענות מהסוג של 'ליסטים אתם', אנחנו אומרים: "זו ההחלטה של האו"ם! האו"ם בנובמבר 1947 החליט על חלק בישראל, שהוא יהיה הבית הלאומי בעבור העם היהודי." אנחנו מסתמכים על ההחלטה של האו"ם ונשענים על תוצאות המלחמות שנלחמנו על הארץ. אנחנו נאחזים בכל מיני אירועים והתרחשויות של המאה האחרונה במקום להגיד את התשובה האמיתית: ארץ ישראל היא של הקב"ה! כל העולם הוא של בורא עולם! הקב"ה בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. 

הדברים מדוקדקים בפסוק בתהילים, אשר עליו מתבסס רבי יצחק: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים." הקב"ה לא הגיד לאומות העולם את מעשיו אלא 'לעמו'. אם אנחנו נדע ונאמין במעשיו, אם נשנה את הקונספציה אחת ולתמיד ונאמר את האמת שלנו, אמת התורה, ונבהיר שזאת האמונה שלנו ואין אחרת, ייתכן שגם הם היו מתייחסים לכל הנושא בצורה אחרת לגמרי. ברגע שאנחנו באים ומסתמכים על האו"ם ומסתמכים על תוצאות מלחמה כזו או אחרת, אנו מגלים חולשה עצומה וחוסר ביטחון בכך שהארץ הזאת שלנו היא. 

3.

דווקא בימים אלו, כשאומות העולם תומכים בישראל בעוצמה שלא הייתה כמותה אי פעם, עלינו להיזהר לבל ניכשל ונטעה שוב לחשוב, שזו היא ההוכחה לכך שארץ ישראל שייכת לעם היהודי. אסור לשכוח את דברי המדרש. יש לזכור, כי הסיבה היחידה שיש לנו זכות על הארץ הזאת היא מפני שאנחנו הישרים בעיני הקב"ה להיות הריבון והמושל בארצנו.    

הלוואי, שנבטח בהשם ונאמין, שהוא מנהיג את העולם ואין בלתו. יהי רצון, שלא נשכח את נבואתו של הנביא הושע על כך ש"אשור לא יושיענו" ונוכל לעמוד מאחורי התשובה האמיתית לטענת האומות.