בנק ישראל החליט להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. זאת על רקע ההשלכות הכלכליות של המלחמה.

בבנק ישראל מסבירים כי למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות.

קצב האינפלציה מוסיף לרדת וגם בניתוח דינמיקת האינפלציה, במדידה רבעונית וחצי שנתית, ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסה ליעד ברבעון הראשון של השנה.

בשווקים הפיננסיים ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%.

חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה.

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות רבה בין ענפי המשק.

בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מדד מחירי הדירות ב-1.3%. היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף נוכח המלחמה.

בשוק האשראי, נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית, במקביל להאטה הכללית של הפעילות במשק.

בעולם, הפעילות הכלכלית והאינפלציה במדינות המובילות מתמתנות, כשברקע הסחר העולמי ממשיך להצביע על חולשה וההערכות הן כי יחל תהליך הרחבה מוניטרית בבנקים המרכזיים במהלך 2024.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "חודשים ארוכים שאנו נאבקים על כך, מה שככל הנראה הואיל בסופו של דבר להגיע לכך שהוועדה המוניטרית בבנק ישראל ראתה יעד להורדת הריבית שתקל על משפחות רבות בתשלומי המשכנתה ובתשלומים נוספים. נמשיך לפעול להוריד עוד את עלות האשראי לטובת אזרחי ישראל".