ישנו פיוט נפלא של ערגה וכיסופין להקב"ה של משורר לא ידוע (סאלם) משירת הבקשות של יהודי מרוקו מפרשת ויגש והוא:

"סגולתי ואור עיני וחי עולם אשר החיה – נעימות חיש לאישוני אשר חשק לתלפיה" וכו'.

ושם הוא מסיים:

"ונשמתי לצור קוני תברך צור דר עליה"….

ואני רוצה ברשותכם לגעת אולי קצת עמוק בנשמה של כל יהודי..

כיצד מתחברים עם הנשמה להקב"ה?

אנו יודעים שכל יהודי ברא אותו ריבונו של עולם יחד עם חלק ממנו, מה שנקרא בפי חכמינו ז"ל: "חלק אלו-ה ממעל", וכל יהודי במהלך חייו, בזמני קושי, ובזמני עצב, לפעמים מרגיש בכל ליבו את "עפריות החומריות", אינני מצליח להתחבר לצור קוני, אשר בזכותו אני חי?

איך עושים את זה?

בואו תשמעו חידוש נפלא מבעל ההילולא הצדיק ר' יצחק אבוחצירא זיע"א, בנו הקטן של מרן בעל ה"אביר יעקב", בספרו "לב טהור" (אות ו') על הפסוק בתהלים (פו,א) "תפילה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי אני ואביון אני".

וכותב הרב וזה לשונו:

"הלא תראה שדוד המלך ע"ה היה מלך, ואף על פי כן עשה עצמו 'עני ואביון', כדי שתתקבל תפילתו, קל וחומר להדיוט, וצריך לעשות עצמו, דצריך לעשות עצמו בשעת התפילה עני ואביון אולי תתקבל תפילתו.

וכתבו בעלי המוסר זכרונם לברכה דבשעה שיעלה האדם להתפלל, צריך שיעשה עצמו כאילו מת ועבר ובטל מן העולם, כדי שתהיה מחשבתו ברורה וידע לפני מי הוא עומד, ולפני מי הוא מדבר.

ולכן בא דוד המלך ע"ה, ללמד דעת לכל אדם לעבוד את ה', ואמר 'תפילה לדוד הטה' וכו', ומה טעם אמרתי 'הטה', 'אזנך ענני', משום 'דעני ואביון אני'. וממני ילמד כל אדם לעשות עצמו 'עני' בשעת התפילה, כדי שתתקבל תפילתו בעיני ה', כמו שנאמר (תהילים נא,יט) 'לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה'.

וכאן אנו לומדים ממתק נפלא – כרגע חנן אותך הקב"ה בעושר מופלג, קוטג' במרכז הארץ בעל שתי קומות, רכב יוקרה בחוץ, משכורת של 25,000 ₪ בחודש, ועוד דברים שאדם ממוצע מן השורה יכול רק לחלום עליהם.

אבל הבה תעצור רגע ותחשוב כל העושר הזה הוא גשמי, אם אדם לא מבין את זה בשלב ראשון הוא ישכיל להבין את זה טיפה יותר בשלב מאוחר של החיים, אבל מה קורה עם הרוחני? עם החלק ממנו שנתן לך הקב"ה, מה אתה נותן לו? חשבת על זה?

כאן בא הצדיק בעל ההילולא ע"ה ומחדש – לא היה יותר עשיר מדוד המלך, אבל כשהוא נפגש עם הרוחניות של החיים, עם התפילה אל הקב"ה, הוא שם את עצמו 'עני ואביון', אחד שמחזר על הפתחים, "הטה ה' אזנך", אבל גם מצד שני "ענני", כי אני ואביון עני, עם כל החשיבות שלי, אני לא שווה כלום אלא כעני בפתח לפניך.

וזה אולי המתכון לחבר את הנשמה של כל אדם ואדם עם הקב"ה, הוא לא חייב לך כלום, אתה חייב לו, תזכור שבזכותו יש לך את הכוח לגדול ולהתעלות, רק תעלה שוועתך לפניו הוא מחכה לשמוע אותך!!!

ולסיום, משהו קטן שאנו שואלים את עצמנו בכל שנה ושנה…

מהי סודה של סגולת ה'מאחיה' הידועה מר' יצחק עצמו שהרבה כל ימיו בסיגופים ובתעניות? ראיתי שמביאים ביאור נפלא בזה – כי מרגלה בפומיה של רבינו היש"א ברכה סידנא בבא סאלי זצוק"ל כי "ערק" ראשי תיבות ק בל ר ינת ע מך, ועל ידי שתייתו מייחדים ייחודים גדולים וקדושים ומחברים את השכינה הקדושה עם הקב"ה, ולכן הרבו בכך צדיקי משפחת אבוחצירא ע"ה זיע"א.

ואם הם היו עושים את זה, מה לנו כי נלין אחריהם?

ולא לשכוח עם ישראל הצדיקים, לכתוב על בקבוק הערק את הבקשה האישית לישועה ואת ההבטחה לפתוח את ה'מאחיה' בהילולת הצדיק בשנה הבאה!

זכות הצדיק ע"ה תגן בעדכם ובעד כל בני ביתכם אמן ואמן!

המאמר נכתב לעילוי נשמתם הטהורה של כל החיילים שנהרגו בעזה במלחמה הי"ד

ובעל הנחמות ירפא את כאבם העצום של משפחותיהם!

ת.נ.צ.ב.ה