אלישבע גליקסברג, בפרוייקט מיוחד, מסבירה ומדגימה כיצד ניתן להרגיע את הילדים באמצעות כלים יצירתיים ולהרוויח תוך כדי, מוצר דקורטיבי תואם לחודש כסלו.

בימים ההם בזמן הזה

כתושבת גוש דן, העברתי את ימי מלחמת המפרץ הראשונה, בחדר אטום , ללא כל דיגיטציה. התעסוקה היחידה שנותרה לי: לעטר את קופסאות הקרטון של ערכות המגן. בני משפחתי, שכנותי וחברותי הצטרפו לסדנאות מאולתרות ומגוונות. היו אילה יצירות מוזיאליות , אשר תיפקדו כאופציה לתרבות פנאי בימים לא פשוטים.

בינתיים, שני עשורים חלפו להם ביעף, סאדאם הפך לקסאם, כיפת הברזל החליפה את הפטריוט, ואנחנו הפכנו מנערות לאמהות דואגות.

וההסטוריה חוזרת. כימים ההם, בזמן הזה, אנו למודי ניסים ומחפשי מוצא ,להעברת זמן השהיה במרחב המוגן או בחופשה היזומה מהלימודים. בהשראת חודש כסלו, אני מביאה לכם רעיונות ישימים לכל גיל, תוך שימוש מושכל בחומרי גלם מצויים.

הסיבה אשר לשמה התכנסנו היום

כולי תקווה, שההפעלה הבאה תתקיים בסיטואציה שמחה . אבל במידה ולצערינו, אין הפסקת אש בעת כתיבת שורות אילו, התארגנו בהתאם להכינה במקלט או בממ"ד.

היערכות מוקדמת:

1. אספי נרות נשמה (רצוי נרות שבועיים) כמספר הנפשות הפועלות במקלט (במידה ואין כמות מספקת, ניתן לחלק לזוגות או קבוצות עבודה).

2. הכיני כלי כתיבה בסיסיים: דבקים, מספריים וצבעים

3. בחרי אלמנטים מבנק החומרים

ערך מוסף:

את הנרות הללו, ניתן לארוז בצלופן וסרט למתנה ולהעניק למישהו היקר לליבנו.

טיפ:

לערוך מסיבת הודיה ולקשט אותה בנרות הללו. במידה וכל השכנים עבדו בהרמוניה, ערכו זאת במסגרת אסיפת דיירים.

איתגור אחרון רגע לפני:

הציגי עצמך כסוחר אומנות/יודאיקה, אשר הגיע לארץ לרכוש נרות דקורטיביים, מעשי ידי ילדי ישראל היושבים במקלט. סימולציה זו אמורה להפיק מכל אחד את הטוב ביותר.

גוף תאורה העשוי מ-400 גביעי לבן, מאות נוריות ובסיס מפל. מתוך פרוייקט משותף עם האמן אלמוג יצחקי (סטיילינג: אלישבע גליקסברג צילום: דניאל לילה)

היצירתיות והיצירה, ככלי מתעל אמוציות שליליות

הפחד הוא מנגנון אזהרה, שהקב"ה הטביע בכל אדם. הבעיה מתעוררת, כאשר הפחד משתלט, מצמית ומשבש כל פעילות. קחו אדם מפחד, הכניסו אותו לחדר סגור אפוף חוסר ודאות ותקבלו כאוס מוחלט. קל וחומר כשמדובר בילדים ששגרת יומם הופרה.

כשאין ביכולתנו לקחת חלק בפורום מקבלי ההחלטות הרות הגורל, נותר לנו לקחת חלק משמעותי, ביציקת תוכן כלשהו, אשר יסייע להפיג פחדים, לתעל אמוציות וליהנות מחדוות יצירה.

גם במרחב המוגן

בעוד מוח שמאל מופקד על חשיבה רציונלית, מוח ימין אמון על היצירתיות. בשעת פחד, מופר האיזון הנפשי. הרציונל עובד שעות נוספות, וכך זה מתחיל: אזעקה מושמעת, יש זמן קצוב להיכנס למרחב מוגן. המוח נכנס לכוננות: מה יהיה? היכן יפול הטיל ? האם יצליחו ליירטו? איך נשתלט? האם אפשר לשתלט? לא הגיוני שנשתלט…

על המבוגר האחראי, לסייע לילד לנווט את הפחד הכלוא בו. אותו פחד, המאיים להשתחרר באמצעות בכי, כעס, צעקות או מריבות- ישתחרר בהדרגה ובבקרה, באמצעות פעילות יצירתית מכוונת.

אך, כמו שנערכת מראש במזון וציוד לשעת חירום, הוסיפי לרשימה מעט פריטים שיזינו את הנשמה ויסדירו את הנשימה…

בנק חומרים

מה שלאחד מיותר, לשני שווה אוצר. קביעה זו מתעצמת בשעת חירום. כדי להגיע למאגר חומרים שיהוו תשתית ליצירות, הקציבי פרק זמן אשר בו יצטרך כל ילד לאתר 10 פריטי פסולת (קופסאות, ניירות, שאריות וכד') לאחר מכן, בקשי למיינם לפי צבעים, סוגים וגדלים. העבירי כל זאת אל המרחב המוגן + כלי כתיבה + דיסק נעימות במקצבים שונים.

תרגיל המחבת והמחבט

המוח הוא שריר לכל דבר המצריך אימון. כדי לפתח יצירתיות בקרב הילדים, יש להטיל עליהם משימות מחשבתיות מאתגרות.

המטרה להגיע לחשיבה פורצת סטיגמות, כגון: אם נשאל ילד 'מה ניתן לעשות עם מחבת', הוא יענה אוטומטית: 'לטגן חביתה'. אין כאן תשובה יצירתית אלא פונקציונליות הנובעת ממוח שמאל. אבל, נמשיך ונאתגרו: 'תן לי שימוש נוסף למחבת, שאינו קשור לייעוד המקורי שלו'. כאן מוח ימין יכנס לפעולה, כי היצירתיות באה לתת מענה במקום שהרציונל נתקע. אחת התשובות המהנות שקיבלתי לשאלת המחבת: 'להפוך אותו למחבט טניס או מטקות'. יש כאן יצירתיות ואמירה. חשוב לציין, שככל שיצא מגבולות הנורמה המקובלת וייתן יותר שימושים, הוא ימנף וישרשר את החשיבה היצירתיות.

תמונות גופי התאורה מגביעי לבן (למעלה) וכוסות (התמונות הבאות), מוכיחות על גובה המנוף היצירתי.

באיזה צבע נצבע היום את האדום?

אלמנט ההפתעה משדרג את הפעילות, על כן, הטילי כל פעם פעילות סודית אחרת, כך שכשיכנסו הילדים למרחב המוגן יפחת הפחד ויתובל במידת הסקרנות המתבקשת להעצמת היצירה.

גוף תאורה העשוי מכוסות חד פעמיות ושקף, מתוך פרוייקט משותף עם האמן אלמוג יצחקי (סטיילינג: אלישבע גליקסברג צילום: דניאל לילה)

אירוח חנוכה , הגוף הנ"ל תלוי מעל מזנון אוכל. המגירה הימנית נפתחה והונחה בה אדנית כלניות, מעליה קערת סופגניות (סטיילינג:א לישבע גליקסברג צילום: דניאל לילה )

בנק החומרים נכנס לפעולה

פעילות חיובית אמורה להיות רב חושית, להכניס לאווירה חיובית, להביא לריכוז והפעלת המנגנון היצירתי.

שילוב של נעימות, נשימות, תאורה ופעילות מוטורית משולבת אמור להכניסם בהדרגה להשראה.

חלקה הימני של התמונה נלקח מקטלוג, שאר התמונה הושלמה על ידי אחת מתלמידותי (כיתה בינונית) בצבעי פסטל לפי קצב מנגינה (צילום: סלולאר אלישבע גליקסברג)

מקבץ רעיונות:

1. לגזור תמונות מעיתון ולהטיל על הילדים להשלימם
2. להשמיע מנגינה רגועה ולבקש שיציירו בצבעים וקווים המייצגים את המנגינה
3. לחזור על הפעולה הנ"ל אלא שהפעם לרקע מנגינה קצבית, להשוות בין התוצאות
4. ציור שלא נגמר: לתלות בריסטול, הראשון משרטט 3 קווים, כל אחד מתחבר לקווים הראשוניים עד שנוצרת תמונה הרמונית אשר כולם שותפים לה
5. למסגר את התמונה הסופית למזכרת
6. אלבום השמחות שלי – לתעד כל יום משהו שמח שהתרחש למרות המצב. התיעוד יעשה באמצעות ציור, סמל, הדבקה, שיר וכל אמצעי יצירתי.
7. להכין סקיצות לעיטור נרות

השבע של אלישבע

1. בטיחות קודמת לכל, לא להדליק את הנרות במקלט

2. אור הנרות מחמיא לעיצוב

3. מומלץ להשתמש במקבצי נרות

4. בסיס מראה מעצים את השתקפות השלהבות

5. אייטם עיצובי יש למקם ב 1/3 העליון או התחתון ולא באמצע

6. אין גבול לאופציות עיטור הנרות , אל תפסיקו לנסות

7. קו נקי זה הכי הכי הכי…

בשורות טובות,

שיהיה לכולנו חורף מואר ובטוח !

אלישבע