יום טבוח ויום בחירות • 10 דברים שרציתם לדעת על 'אסרו חג'

דוד גדנקן No Comments on יום טבוח ויום בחירות • 10 דברים שרציתם לדעת על 'אסרו חג'

ליום שלמחרת יו"ט קוראים ברחוב "אחרי החגים" אבל בפינו הוא נקרא 'אסרו חג' • דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על 'אסרו חג'

מתפללים בכותל צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
י. בקהילות רבות באירופה היו נוהגים באסרו חג לקיים בחירות לנושאי משרה של שליחות ציבורית כגון: וועד הקהילה, ועד בית הכנסת, גבאים וכד'. בקהילות יוצאי צפון אפריקה היו נוהגים באסרו חג של פסח לקיים מנהג המימונה
21:24
14.07.20
צבי טסלר No Comments on מנכ"ל משרד הבריאות הודיע לר"ע ביתר: מרביעי הסגר יוסר מביתר

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

ליום שלמחרת יו"ט קוראים ברחוב "אחרי החגים" אבל בפינו הוא נקרא "אסרו חג". דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "אסרו חג".

א.  בכ"ג תשרי, היום שאחרי "שמחת תורה", בכ"ב ניסן היום שאחרי שביעי של פסח, בז' סיון היום שאחרי חג השבועות, ימים אלה נקראים "אסרו חג".

ב.  מקור השם "אסרו חג" הינו הפסוק בתהלים פרק קי"ח, בו נאמר: "אסרו חג בעבותות עד קרנות המזבח". פסוק המסמל קשירת קרבן החג כאילו בשלשלאות לפינות המזבח.

ג.  ערוך השולחן מסביר כי כיוון ששלמי החג, שהיו מובאים ביום האחרון של החג, זמן אכילתם מסתיים בסוף היום שלאחר החג, הרי קרבנות רבים שהוקרבו בחג היו נאכלים ביום שלאחריו ובכך היו ממשיכים את שמחת החג.

ד.  בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה דף ל"ט) נקרא "אסרו חג" בשם בריה דמועדא, דהיינו בנו של המועד. אמר רבי יודן: קרייא מסייע ליה, דאמרי חברייא משום בריה דמועדא, וביום העשרים וארבעה לחודש זה (הכוונה לחודש תשרי) נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם (כאמור בספר נחמיה פרק ט' פסוק א') ומדוע לא אמר בעשרים ושלושה (בכ"ג תשרי) משום בריה דמועדא.

ה.  יש הסוברים כי מנהג "אסרו חג" נוצר בגין אלה הגרים בארץ ישראל שרצו להביע את הזדהותם עם אחיהם, בני הגולה, החגים ביום האסרו חג "יום טוב שני של גלויות".

ו.  גדולי מנהיגי החסידות כגון הרבי מאלכסנדר ורבי צדוק הכהן מלובלין דברו על מנהג של "כעין קדושה" של אסרו חג כצורך בחיבור החוטים. השג הקדושה והשמחה של יום החג עצמו, שלא יפוג ולא יתפורר. באמצעות מנהגי ה"אסרו חג" נמשיך את קדושת ווהתעלות של החג לימי החולין. הם המשילו את אסרו חג למנהג ה"מלווה מלכה" שהועיד את מוצאי השבת להמשיך את קדושת השבת לתוך ימי החולין.

ז.  איכא דסברי כי מנהג "אסרו חג" נבע מקיום ההמונים את מצוות העליה לרגל לבית מקדשנו בשלוש הרגלים. העולים נהגו להישאר בירושלים ובקרבת בית המקדש גם ביום שלמחרת החג.

ח.  הרמ"א פסק כי אין להתענות באסרו חג ואדרבא יש להרבות ביום זה באכילה ובשתיה. הבסיס לפסיקתו של הרמ"א היה אכילת קורבנות החג בביהמ"ק גם ביום שלמחרתו.

ט.  באסרו חג אין נוהגים לומר תחנון, אולם בתפילת שחרית בימים שיש בהם קריאה בתורה אומרים "אל ארך אפיים" וכן "למנצח מזמור לדוד, יענך ה' ביום צרה וגו' ".

י.  בקהילות רבות באירופה היו נוהגים באסרו חג לקיים בחירות לנושאי משרה של שליחות ציבורית כגון: וועד הקהילה, ועד בית הכנסת, גבאים וכד'. בקהילות יוצאי צפון אפריקה היו נוהגים באסרו חג של פסח לקיים מנהג המימונה.

אחזור ואציין, כדי למנוע ספק, אסרו חג נוהג אך ורק בארץ ישראל. בתפוצות ובגולה, יום האסרו חג הינו יום טוב שני של גלויות .



0 תגובות