בפרשת השבוע,
"וידבר ה' אל משה לאמר,דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני ה' אלוקיכם,כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו…"

מדוע נבחרה מצרים ובמיוחד המקום שבו ישבו ישראל להיות הדוגמא למקום שהוא מקולקל ואין לעשות את אותם המעשים שנעשו שם ?
מה היה המיוחד באותו מקום ??

רש"י שהבחין בקושיא,מתרץ אותה במקום :
"מגיד שמעשיהם של מצריים מקולקלים מכל האומות,ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל"
מעשיהם של המצרים היו מקולקלים יותר מכל האומות ,והמקום שבו ישבו ישראל היה מקולקל יותר מכל המקומות.

ארץ גושן,כך לפי רש"י,היה המקום המקולקל ביותר בעולם.
אם היינו פותחים את מפת העולם באותה תקופה,ארץ גושן – מקום מושבם של ישראל היה המקום המקולקל – המתועב ביותר מכל המקומות בעולם.

אם כך…אינני מבין,
הרי יוסף הוא זה שבחר בעבור אחיו את ארץ גושן,
כשיעקב ובניו יורדים למצרים, התורה מספרת שיוסף אומר לאחיו לומר לפרעה שהם אנשי מקנה כדי שיושיב אותם בארץ גושן,
"ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רועה צאן".
יוסף שהיה משנה למלך ושלט בכל ארץ מצרים ובוודאי הכיר בטיב המקומות,הרי הוא זה שבחר בעבור אחיו את ארץ גושן.
ואם ארץ גושן מקולקלת מכל הארצות,
מדוע דוקא שם ???

את התשובה לשאלה מצאתי בשבוע שעבר,בפסח.
באחד מימי חול המועד ניגש אלי ר' אהרון כשהוא מחייך.
כשר' אהרון ניגש אלי עם חיוך,אני כבר יודע שבפיו הערה,או כפי שהוא אוהב לומר "הערה בונה".

תראה,כך הוא אמר,אתה מדבר הרבה על אהבה וידידות שצריך שיהיו בין ההורים לילדים.
וגם אם ישנו ילד שלא הולך בתלם,הגישה צריכה להיות באהבה וידידות.
ולפעמים…אתה אפילו מצליח לשכנע
אבל.. וכאן הוא "שלף את הקלף" ,
מה תעשה עם ההגדה של פסח ???

"מה יש בהגדה של פסח ? ",שאלתי אותו.

בהגדה,הוא המשיך,מופיעים ארבעה בנים,
כשאחד מהם הוא הרשע.
במענה לשאלתו של הרשע משיב בעל ההגדה
"ואף אתה הקהה את שניו ואמר לו….אלו היה שם לא היה נגאל".
אתה רואה,המשיך ר' אהרון,לא ידידות ולא אהבה,משמיעים לו בדיוק את מה שהוא צריך לשמוע.
נו…,מה תגיד על זה ???

האא זה ,עניתי לו,פשוט מאוד
שאלת שאלה מצוינת ,אבל תשובתה בצידה.
שים לב שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה.
בשולחן הסדר סביב השולחן הערוך יושבים אותם הבנים.
כן…גם אותו רשע.
הוא יושב עם אבא ואימא עם הסבא והסבתא,הוא יושב בצוותא עם אחיו החכם שאולי נראה לגמרי אחרת ממנו.
הם יושבים יחדיו כל המשפחה מדברים,שרים,אוכלים,מספרים בסיפורי יציאת מצרים וכן…הוא גם מתריס,הוא מאתגר את המשפחה כולה בצורת הדיבור שלו.

אם הוריו של אותו בן רשע הצליחו לגרום לכך שאותו בן ישב יחד עם כל המשפחה בליל הסדר.
אם אותו בן מרגיש שיש לו משפחה ובית
כנראה שידידות ואהבה זוהי דרכם.
ואם זה כך…אז אין שום בעיה גם להשמיע לו ,
"בדיוק את מה שהוא צריך לשמוע".

הבית,המשפחה זה מה שנותן לנו את תחושת השייכות,הקיימות, שבלעדיהן אין לאדם מנוחה.
אלו הן תחושות יסודיות שעליהן ניתן להמשיך ולבנות נפש בריאה.
כדי לגדל ילדים בריאים,כן…כאלו שיכולים גם לשמוע ביקורת… ,צריך ראשית לתת להם "בית".
לבנות אצלם בנפש פנימה את ה"בית".
וזה אפשרי רק ע"י ידידות ואהבה.
הם צריכים להיות בטוחים שתמיד יש להם מקום,זאת הרגשה פנימית של עמידה על קרקע יציבה.

זוכרים עדיין את השאלה בה פתחנו ?

כשבני ישראל יורדים למצרים ישנו חשש מהשפעת ה"רחוב".
מה יגן עליהם כל שנות השעבוד מהתרבות המצרית ?
כיצד יוכלו להישאר נאמנים לאומתם ??

יוסף הצדיק שגידל שני בנים במצרים יודע את התשובה.
התשובה לסכנות שאורבות בחוץ היא אחת,
בית,משפחה.

כשישראל יורדים למצרים ניצבות בפניהם שתי אפשרויות.

האחת,שפרעה יכיר בכוחם,בחוכמתם,בגדלותם ויקח אותם לנהל את ממלכתו.
במצב שכזה הם ככל הנראה יוכלו לגור במקומות היותר ראויים,הפחות מקולקלים
אבל…הם יפרדו, הם לא יישארו ביחד.

האפשרות השנייה היא שהם יחדיו כמשפחה אחת גדולה יעברו לגור בארץ גושן.
מקום מקולקל מכל המקומות האחרים,
אבל..הם ישארו ביחד, משפחה אחת גדולה ומגובשת.

ויוסף בוחר באפשרות השנייה.
כי אין תחליף ל"בית" ,אין תחליף למשפחה.

שבת שלום.
אפרים אפשטיין.

להערות והארות אפשר במייל
a0527632660 @gmail.com