בכל ריכוזי חסידות לעלוב יציינו הערב (רביעי) את יומא דהילולא של האדמו"ר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע בעל ה'ברכת משה'.

הערב יערכו בניו ונכדיו האדמורי"ם לבית לעלוב את סעודות ההילולא ויעלו לציונו בחלקת לעלוב בהר הזיתים.

כ"ק אדמו"ר מלעלוב שליט"א יערוך הערב (רביעי) את שולחנו הטהור לרגל ההילולא, בהיכל בית מדרשו הגדול ברח' מנחת יצחק 25 בבית שמש בשעה 9:00 בערב.

הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע נולד בשנת תרס"ג בירושלים בין החומות לאביו רבי שמעון נתן נטע נפטרה עליו בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'.

בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מגדולי התורה בירושלים. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לרעייתו הרבנית עטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ אשר הפליאו במעלותיו אך דבק בעבותות אהבה ברבו האדמו"ר אברהם אלימלך מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל. עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' תשרי 'התר"צ  בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב.

קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק. התפרסם כצדיק מופלא ופועל ישועות.

עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי,. הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד טבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".