לב נרגש ובעין דומעת, התייצבו אתמול עשרות מגדולי ישראל, משלחת ממלכת התורה 'דרשו', ושלוחיהם של רבבות אלפי לומדי הדף היומי בהלכה בכל רחבי העולם היהודי, על ציונו הקדוש של הכהן הגדול מאחיו, מרנא החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצוק"ל, שם העתירו בחיל וברעדה על קהל עדת ישראל, לומדי הדף היומי בהלכה בארץ הקודש ובכל רחבי תבל ועל ישועת כלל ישראל.

לב מי לא ימס בראותו את המחזה נורא ההוד, עת הפך בית העלמין בעיירה ראדין שיהדותה נכרתה ממנה, בעלות הכורת על יהדות אירופה הדוויה. עין לא נותרה יבשה, כשאדירי התורה מרנן ורבנן, בעלי הוראה, בעלי אגדה, בעלי חסידות ובעלי מוסר, צעדו בסך, עושים את דרכם אל הציון הקדוש, עיניהם מושפלות מטה, לאדמה המכוסה מרבד עב של שלג צחור, וליבם מופנה מעלה, אל אביהם שבשמיים, בתחינה ובבקשה שתתקבל תפילתם לרצון, ושתבוא לפניו תחינתם לישועת הכלל והפרט, ולקבלת בקשותיהם ותחינותיהם של אלפי לומדי הדף היומי בהלכה: "תורתך אנו למדים" זעקו המתפללים, יחד עם המוני הלומדים הוותיקים והחדשים הממלאים יום יום אחר תקנתם של מרנן ורבנן מנהיגי הדור ללימוד הדף היומי בהלכה.

מעט אחרי חצות הלילה שבין ראשון ושני המריאה משלחת 'דרשו' מנתב"ג, וכעבור ארבע וחצי שעות נחתה בשדה התעופה הבינלאומי במינסק, בירת בלארוס. זמן קצר לאחר הנחיתה, החתמת הדרכונים וקבלת הכבודות, יצאה המשלחת באוטובוס לנסיעה בת שלוש שעות לראדין.

במהלך הנסיעה, הרבנים הגאונים שליט"א חברי המשלחת הרחיבו אודות הרגעים הגדולים אליהם יש להתכונן לקראת ההגעה לציונו של הכהן הגדול מראדין, ועל הזכות הגדולה שיש ללמד על כלל ישראל בבואינו לשאת תפילה בעד רבבות אשר קיבלו על עצמם את לימוד הדף היומי בהלכה דבר יום ביומו.

חברי המשלחת התכנסו בהיכל ישיבת ראדין לתפילת שחרית מרוממת כשלאחריה התקיים שיעור הדף היומי בהלכה מפי נשיא דרשו רבי דוד הופשטטר. במקום בו נכתב המשנה ברורה, במקום שבו נלמד, נשמע לאחר תשעים שנה שוב שיעור בדף היומי בהלכה אשר הפך לתקנה של כלל ישראל.

מעט לפני חצות היום הגיעה המשלחת למתחם בית העלמין היהודי העתיק שאווירת הוד קדומים חופפת עליו, שם פקדו את ציונו הקדוש של מרנא החפץ חיים, כמו גם ציונו של הגאון רבי נפתלי טראפ זצוק"ל. התפילה הנרגשת על ציונו של החפץ חיים לא תישכח מליבותיהם של הנוכחים במעמד המרגש.

מייד עם הכניסה למתחם ציונו של מרנא החפץ חיים הרגשות פרצו והרקיעו שחקים, פרקי התהילים נישאו כנהוג בעת הגעה לבית החיים וכסדר שהורו גדולי ישראל לראשי דרשו לקיים גם בעליה זו לציון הכהן הגדול מראדין, אולם פרץ של דמעות שטף את עיני הכל כאשר החלו לומר את אותיות התהילים הנושאים את השם ישראל מאיר בפרק קי"ט שבתהילים, הבקשות נישאו, הדביקות הייתה בשיאה כאשר כל אחד נזכר בבקשות הרבות שקיבל לתפילה בימים האחרונים שלפני הנסיעה על צרות הפרט והכלל, ועל הישועה הגדולה הנדרשת לעם ישראל בימים אלו.

המשלחת מתחילה להתקבץ בחזרה ליד האוטובוס. הלב מבקש להישאר עוד כאן, לנצל את הרגעים הנדירים הללו כדי להוסיף עוד בקשה לצד ציונו של הצדיק, להשלים את התפילה עם כמה מילים נוספות. אך הקור העז דוחק את המשתתפים אל האוטובוס המחומם, כששפתיהם ממשיכות לדובב בתפילה וסערות הרגשות נמשכת במלוא עוזה.