ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה היום, ברוב של 7 תומכים מול 6 מתנגדים, להמליץ לראש הממשלה ושר הכלכלה, ח"כ בנימין נתניהו, שלא להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.

ההחלטה התקבלה היום בתום דיון שחתם סדרה של ישיבות שהתקיימו במסגרת הליך ההתייעצות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בעניין משק הגז הטבעי. בהצעת ההחלטה, שאושרה כאמור, אף ציין היו"ר כבל כי מהתבטאויות ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים "עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה".

בעד ההצעה הצביעו היו"ר כבל, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת), ח"כ חיים ילין שהחליף את ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) וח"כ עיסאווי פריג' (מרצ). נגד ההצעה הצביעו ח"כ מיקי זוהר שהחליף את ח"כ נאוה בוקר (הליכוד), ח"כ יואב קיש שהחליף את ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ח"כ נורית קורן (הליכוד), ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ח"כ יואב בן צור שהחליף את ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה).

ח"כ חנין אמר כי במהלך הישיבות שאל עשרות שאלות שלא קיבלו מענה ובישיבה עם רה"מ שאל אותו 5 שאלות שלא נענו. "יש כאן מונופול אימתני, כמו שכתב בזמנו עו"ד אבי ליכט, עם סכנה לדמוקרטיה. מהצד השני אומרים לנו שיש שיקולים מדיניים ביטחוניים. שמענו שורה של ספקולציות מדיניות מופרכות, כמו למשל מצרים שאין לה גז, ואז הסתבר שיש לה ואמרו שדחוף לספק לה לפני שתפתח את המאגר שלה. אז התברר שהיא תפתח אותו לפני לווייתן ואז עולה עניין הבוררות. אז אמרו לנו שיש את קפריסין ויוון וטורקיה, וככה לא נראה ניתוח רציני. מבחינה ביטחונית אסור לאשר את המתווה הזה. המתווה הוא פגיעה בביטחון ישראל גם לטווח קצר גם לטווח בינוני וגם לטווח ארוך", אמר.

ח"כ זוהר אמר מנגד: "אני רוצה להאמין שאין לחברי האופוזיציה שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים וכל מה שאמרתם הוא ענייני, ואני מתקשה להאמין. לי זה נראה שחברי הוועדה באופוזיציה פועלים לנגח את ראש הממשלה ולנגח מתווה שאמור לסייע למדינה מהשיקולים הלא נכונים. יש שיקולים ביטחוניים, מדיניים ושיקולי ביטחון אנרגטי במתווה הזה כמו חיזוק יחסים עם מצרים, ירדן וטורקיה. אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, ראש הממשלה לא חייב לקבל את ההמלצה שתוכרע פה היום על חודו של קול, ושיקוליו תמיד יהיו טובת עם ישראל ולא שיקולים פוליטיים". ח"כ מקלב שיבח את היו"ר כבל על ההליך שלדבריו העלה את קרנה של הכנסת, וציין כי "הדעות בעד ונגד המתווה נחלקו בין אנשי המקצוע המכהנים שתמכו לבין הלשעברים שהתנגדו והדבר אומר דרשני. לא השתכנעתי מהנימוקים לא המדיניים ולא הביטחוניים, אך בשיקול שבין אי הוצאת הגז לאי מימוש המתווה, אנו תומכים במתווה שהוא הרע במיעוטו".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה כי לא מדובר בנושא שיש עליו מחלוקת פוליטית. לדבריה, "בעבר הייתי במאבק עם הנשיא וח"כ לשעבר ראובן ריבלין, עם ח"כ לשעבר כרמל שאמה הכהן מהליכוד ועם אנשי יהדות התורה וש"ס. כששטייניץ הוביל מהלך נכון צעדנו אתו יד ביד וחיזקנו אותו. ההתנגדות למתווה היא עניינית. השורה התחתונה היא שמדובר בהפעלה מלאכותית, שלא לומר שקרית, שצצה בדקה ה-90 שהתברר כי אי אפשר לכפות זאת על הממונה. שמענו את זה גם אצל יוסי כהן, גם אצל אבי ליכט וגם מראש הממשלה עצמו. עובדתית, בסיס הנימוק להפעלת 52 היה מושתת על היחסים האסטרטגיים עם מצרים והנימוק הזה קרס כמגדל קלפים עם גילוי שדה זור וכשהוכח שגם אם נתחנן מצרים לא רוצה לייבא מאתנו גז בגלל איזה בוררות בינלאומית". היא הוסיפה כי צריך לייחס להמלצות הוועדה משמעות מרחיקת לכת, בגלל האופן שהדיונים נוהלו בצורה רצינית ומקצועית. "חברי הוועדה היום יודעים יותר מכל חבר אחר בממשלה על המתווה והפעלת הסעיף. אני התרשמתי שראש הממשלה לא בקיא בפרטי המתווה ובפרטי סעיף 52, לכן חוות הדעת של הוועדה בלתי ניתנת לביטול", אמרה. עוד ציינה ח"כ יחימוביץ': "אני משוכנעת שבגלל הפעלת סעיף 52 ייגרם נזק ביטחוני עמוק למדינת ישראל".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי ההישענות על סעיף 52 היא "טעות מסוכנת". הוא התייחס לעניין המדיני ולעדותו של פרופ' עוזי ארד בוועדה ואמר: "לעיתים רחוקות אפשר לבסס חיזוק קשרים בין מדינות על סחר של משאבי אנרגיה. ההפך הוא הנכון, במקרים רבים מאוד זה גורם לסכסוך וחיכוך, כמו מה שקורה בין ארה"ב לקנדה ובין רוסיה לאוקראינה. בדרך כלל הקשרים האלה גוררים סכסוך בינלאומי ופוגעים לפעמים במייצאת ולפעמים במייבאת, וראו מה שקרה לנו עם מצרים". עוד הוא ציין כי הפעלת הסעיף תגרום נזק בהחלשת הרגולטורים. עם זאת הוא מתח ביקורת על כך שבקרב הזה נפלו קורבנות ואנשים נצבעו בשחור או לבן. "לא הייתה שחיתות שלטונית של אף אחד מהצדדים, יוג'ין קנדל לא מושחת והגיע הזמן שניקח נשימה עמוקה ונבין שהגזמנו", אמר.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוא מבקש להודות לכל חברי הכנסת וחברי הוועדה ואף הוסיף כי כל מי שהשתתף בדיונים הוסיף כבוד לוועדה ולכנסת. עוד הוא ציין כי לאורך כל הדרך ניסו לטעון שהכנסת מעכבת את התהליך, בעוד שהוועדה השלימה את ההתייעצות תוך 3 שבועות בזמן שהממשלה "מתברברת בתהליך לפחות 5 שנים".

עוד אמר היו"ר כבל כי "נכנסתי לדיון הזה בלב פתוח ובנפש חפצה, כדי לראות איפה הדברים עומדים. עם זאת ממשלת ישראל נושאת לשווא את שם הביטחון ומדיניות החוץ, וזה הליך מאוד מאוד מסוכן. קל בישראל להפוך כל דבר וכל עניין לעניין ביטחוני ולא רק שלא השתכנעתי שיש כאן עילה ביטחונית אלא נהפוך הוא. השאלות כאן נגעו למצרים, ואז אמרו שאם יש בעיה במצרים ניסע לטורקיה – שם הכל כלול. מצאנו עצמנו במצב מביך שההתעסקות בעניין הביטחוני יכולה להיות לנו לרועץ, כמו שהודה ראש הממשלה, שכידרר יותר טוב ממסי ולא ענה לשאלות שלנו. ברגע של חוסר תשומת לב, בתשובה לשאלת הזהב של ח"כ יונה, אמר רה"מ את האמת שהפעלת סעיף 52 נעשתה כי לא הייתה ברירה אלא לעקוף את הממונה. אם יש משהו שאני מאוכזב ממנו זו העובדה שנחלקנו לקואליציה ואופוזיציה. אנחנו כאופוזיציה הוכחנו את עצמנו במקרה ששינסקי, שאנחנו יכולים לעמוד עם הקואליציה".

הוא העלה להצבעה את הצעתו, שאושרה כאמור, לפיה "בתום אחת עשרה ישיבות של הוועדה (אחת מהן בפורום מצומצם מטעמי ביטחון) השלימה ועדת הכלכלה את חובת ההיוועצות בה. לדעת רוב חברי הוועדה, בנסיבות שהתבררו לה אין מקום לשימוש בסעיף 52 לחוק שבנדון. מיעוט חברי הוועדה סבר כי ראוי לעשות שימוש בסעיף האמור". עוד ציין היו"ר כבל כי "ממכלול התבטאויות רה"מ והתבטאויות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, אציין כי ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה". כמו כן ציין היו"ר כבל כי נימוקי הוועדה יועברו לראש הממשלה במסמך נפרד.