בדיקה של המחלקה הכלכלית של פירמת השמאות ״זאב כהן-ארז כהן״ מצאה כי הסחבת בת השמונה חודשים בהחלטה על ביטול המעמ, שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר בסיכום החשאי בין לפיד לליברמן של הסכמת ליברמן לביטול המעמ בתמורה להסכמת לפיד להקלת התנאים על תיירי המרפא מרוסיה , אוקראינה ויתר מדינות חבר העמים, עלולה להיות בעלת תוצאות קשות לגבי הדור הצעיר בישראל. ארז כהן: ״בבדיקה שלנו התברר כי אם בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה, כשעדיין היתה בנייה ציבורית בישראל, כ-84 אחוזים מהזכאים יכלו להגיע לדירה , כשמחיר דירה ממוצעת עמד אז, בערכים של היום, על כ-400 אלף שקלים בלבד, הרי שכיום עומד מחירה של דירה שכזו על 1.5 מיליון שקלים, כלומר ריאלית פי ארבעה בקירוב. גם אם נחשב את העלייה ברמת החיים ובמשכורות מאז, עדיין מדובר בעלייה של פי שניים וחצי לערך. להערכתנו מסוגלים כיום רק כ-47 אחוזים (!) מהצעירים, כולל סיוע מההורים, להגיע לדירה, כשמתוכם כמחצית יהיו חייבים להתפשר באופן משמעותי על מיקום הדירה בה ייבחרו, וייאלצו להתרחק מכור מחצבתם, מההורים ומקום העבודה והחברים. ובמחירים אחרות, רק כ-24 אחוזים מהזכאים יוכלו לרכוש דירה מבלי להתפשר על המיקום. גם העובדה שמידי שנה הולך ופוחת אחוז הדירות בבעלות, מכ-74 אחוזים בשנות ה-90 לכ-64 אחוזים כיום, שזו ירידה דרמטית ביותר, מבשרת כבר בשנים הקרובות צניחה נוספת של דירות בבעלות, ובמיוחד בקרב צעירים עד גיל 35. הצפי הוא כי ב-2020 רק כ-59 אחוזים מהישראלים תהיה בבעלותם דירה.

״וכעת לגבי המעמ אפס: אלף, הוא כבר גרם בשמונה החודשים האחרונים לעליות מחירים בשיעור של 3-6 אחוזים נוספים, שזה כ-80 אלף שקלים יותר לדירה ממוצעת. בית, המעמ אפס לא רק שלא פתר כלל ועיקר את בעיית היצע הדירות, אלא אף החמיר אותה עוד יותר, זאת משום שהדעת הוסחה מהמשימה העיקרית, פתרון בעיית המחסור בהיצע, לפעולה אזוטרית יחסית שאף היא לא מומשה עד כה. שלוש, המעמ אפס יקל, אם בכלל, על פחות מ-10 אחוזים מרוכשי הדירות. הוא פשוט לא יתאים לרוב הרוכשים שאו שלא יעמדו בקריטריונים או שפשוט לא יתאים להם לקנות דירה במעמ אפס שלא עונה לצרכים שלהם, וממוקמת הרח. מההורים, העבודה וכו׳״…

״לכן מבקש מראש הממשלה, כמבוגר האחראי, שאלף, ירגיע את ה״ליברמניה״ וה״לפידומניה״ שרק יבריחו את הצעירים לגרמניה. בית, להפסיק אחת ולתמיד את הפיאסקו הזה שנקרא ״מעמ אפס״ ובמקום זאת לאמץ תכנית דיור לאומית אסטרטגית שתהיה מבוססת על ארבע יתדות: האחת, משיכת שיווק הקרקע מהמנהל ופיקוח ישיר של משרד ראש הממשלה על קידום שיווק מואץ ובמחירים מוזלים, זאת תוך הפשרה מאסיבית של קרקע מתוכננת לבנייה. שתיים, קיצור משמעותי ביותר של תהליכי אישורים, מה שיביא מיידית להגדלת פוטנציאל התחלות הבנייה מכ-40 אלף בלבד כיום לכ-55 אלף לפחות. שלוש, תכנית לאומית מקיפה שתקדם בהליכים מזורזים פינוי בינוי בהיקפים משמעותיים, עד כדי כ-450 אלף יחידות דיור באזורי הביקוש, מה שיגדיל את הפוטנציאל השנתי לכ-65 אלף יחידות דיור ויביא תוך חמש-שש שנים לאיזון בין הביקוש להיצע. ארבע, הורדה מיידית של המיסוי המיותר על קבלנים, הגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים ותיעוש ענף הבנייה, מהלך שיביא לקיצור משך הבנייה ולהוזלת העלות הריאלית של הדירה בכ-25 אחוזים לפחות.

ונקודה אחרונה: אני קורא למבקר המדינה לבדוק היטב את השתלשלות המחדל הלאומי שהביא רק בעשור האחרון להכפלת מחירי הדיור. צר לי, אבל אין זו גזירה משמיים. בשר ודם גרמו לכך ומישהו חייב לתת על כך את הדין, לכל הפחות ברמה הציבורית והפוליטית."