בוועדת הכספים של הכנסת התקיים היום (ראשון) דיון סוער במיוחד, סביב אחת התוכניות שנכללות בחוק ההסדרים שמובא בצמוד לתקציב המדינה, תכנית שנועדה לפתור את מצוקת הדיור, על חשבון גידול עתידי בהכנסות מארנונה עסקית לרשויות המקומיות.

על פי המודל המוצע בתכנית "קרן הארנונה": הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית.

מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 ₪ עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה. באוצר ציינו כי הדבר שקול להעלאת תעריף הארנונה למגורים בכ- 40%, ממבלי להעלותה לתושבים בפועל. כך ציינו באוצר כי הרצון בבניה למגורים יגדל משמעותית נוכח מודל זה.

האוצר: "מערכת התמריצים כיום לא מעודדת בניה לדיור"

צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר הציג בפתח הדיון כי השחקן הכי משמעותי בשוק הדיור הינו הרשויות המקומיות וכי מערכת התמריצים כיום לא מעודדת בניה לדיור.

כך הציג דוד כי ההכנסות מארנונה בגין דיור נמוכה משמעותית מההכנסה בגין ארנונה לעסקים (52 ₪ למ"ר לעומת 182 ₪ למ"ר), כאשר העלויות לרשות בגין תושבים רחבות יותר משמעותית. עוד הציג דוד כי מי שפועל להרחבת היצע הדיור פוגע בסל שהוא יכול להעניק לתושבים שלו: "אנחנו לא מאשימים את השלטון המקומי, יש מערכת תמריצים שמובילה לכיוון הזה".

כך ציין דוד כי תיקון מערכת התמריצים הכרחי כדי להגדיל באופן משמעותי את היצע הדיור: "הפערים מהכנסה ילכו ויגדלו, מערכת המטרו והמערכות הנלוות יאפשרו הרבה מאוד בניה לתעסוקה במרכז, וזה בסדר גמור, אבל המשמעות בצד הפיננסי היא פערים הולכים ומתרחבים".

דוד הציג כי ההכנסה מארנונה עסקית לתושב בתל אביב גבוהה פי 30 מהארנונה העסקית לתושב בחריש, והראה צעדים שונים בעולם הננקטים בנושא הארנונה: בבריטניה 50% מהכנסות הארנונה העסקים מחולקת מחדש, ובסיאול הרשויות במטרופולין מעבירות 50% מכלל הכנסותיהן מארנונה, וכי במינסוטה חלק מהגידול בארנונה עסקית ביחס לשנת הבסיס מחולק מחדש לרשויות באזור.

דוד הדגיש כי ההצעה לא נוגעת בתקציב הקיים של הרשויות, אלא היא מתבססת על גידול בארנונה העסקית מעתה ואילך. כך הדגישו באוצר כי המודל הינו ללא פגיעה בתקציב הקיים של הרשויות, ללא העלאת מיסים על תושבים, עם תמריץ של קליטת כל יח"ד לנצח, והותרת כספי הקרן בידי הרשויות המקומיות.

באוצר הוסיפו כי הקרן תביא לתמרוץ רשויות מקומיות לקליטת מגורים, לצמצום פערים ואי שוויון, ולחיזוק העצמאות של רשויות מקומיות רבות נוספות. עוד ציינו כי המהלך אמנם יקטין את התמריץ לארנונה עסקית, אך עדיין ישאיר אותו כדאי.

ראשי הרשויות זועמים: "על זה נצא למלחמת עולם"

מנגד, רוב מכריע מקרב חברי הכנסת וראשי הרשויות הביעו התנגדות להקמת הקרן.

חיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי, וראשי עיריית מודיעין: "מדובר בהקמת קרן ארנונה במסווה של קרן דיור, בשל משבר הדיור שהוא באחריותה המלא של המדינה".

ביבס האשים כי המדינה הרוויחה עשרות מיליארדי שקלים על חשבון הרשויות והשיווקים לדיור, ולא השקיעה מאומה מכך בפתרונות לדיור, וכך היא פעלה גם בהקמת קרן הניקיון: "אם מישהו חושב שהם יתנו 5 מיליארד עכשיו הוא טועה, הם יורידו במענקי איזון וביתר המענקים. מדובר בליבת ההתעסקות של השלטון המקומי, זה ליבת העשייה שלו, במינסוטה זה המקום היחיד שהכניסו את זה בארה"ב ולא סתם לא הרחיבו את זה לאף מקום, כי זה נכשל. זה הליבה שלנו ועל הליבה אנחנו מוכנים להחריב את הכל".

שי חגג', יו"ר מועצות אזוריות, מרכז השלטון האזורי: "מה שיקרה בקרן זה שרוב הכסף יחזור לאותן ערים במרכז, מגדרה עד חדרה בונים, ניפגע גם מוועדות גבולות וגם מהקרן הזו. הכסף הזה הופך לקופה קטנה של האוצר, ראינו את ההרכב של מי שמנהל את הקרן. לא נוותר על העניין הזה. הם לא מביאים לנו רשימה של מי שנפגע".

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד: "אנחנו עיר שבונה המון, מצד שני אנחנו הולכים לתכנן אזור תעסוקה ענק. השיטה זו פוגעת בלכידות בין הרשויות, אם יש אי של שפיות זה השלטון המקומי, אל תגרמו לנו לסכסוך הזה. בדקתי ובשנים הראשונות אני גדל במודל המוצע, ואז אחרי 5-6 שנים אני הולך לקבל מכה ולהחזיר למדינה מיליוני שקלים. עיריית לוד הכניסה למדינה 7 מיליארד ₪ משיווקיים, אבל אתה מתחנן לשירותים בסיסים לתושבים שלך".

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "יש ראשי רשויות שיש להם אפשרות להקים ולבנות, ויש ראשי רשויות שאין להם אפשרות לכלום. לכן יש להסתכל על הדברים כפי שצריך ולא לתת מושגים אחרים. ברשויות הערביות מגיעים 4,000-5,000 היתרים לכל הרשויות יחד, איך אפשר ככה להתקדם? צריך להקים קרן לצמצום פערים. תמיד נחזור לסוגיית ביצה ותרנגולת, אין לרשויות הערביות מבנים או אפשרויות לבנות. זה תלוי מדיניות וממסד".

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן: "הרושם שלי שראשי הקואליציה התכנסו והוציאו חוזה על המדינה, אמרו איך אפשר לחסל מדינה במכירת חיסול הכי מהר, ואז כולם התחילו להתפרע. על הנושא הזה תפתח מלחמת עולם נוספת, מי שיגע בנושא של החינוך של הילדים שלנו לא נשתוק לרגע. יושב פה איתי אדם שחתם איתי הסכם גג, ואישר לי קומות בבורסה, ואזורי תעשייה, כולם היו נגד, המדינה לחצה, כחלון לחץ והוא לחץ, אמרתי אני הולך על זה, ואז אותו אדם בא ומשנה את המצב. זו שחיטה לא כשרה של רשויות מקומיות. זה לא מעודד שוויון, זה לוקח את כולם לאחור. אנחנו נלחמים על כל שקל לרווחה, אעשה את זה בשביל להעביר את הכסף למקומות אחרים? לוקחים רעיון שבבסיס נכון ומביאים אותו לעיוות גמור".

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון: "זה יעשה בדיוק את ההפוך, נבטל את כל הסכמי הגג, אנחנו עומדים לחתום על עוד הסכם. זה גורע מראשון 200 מיליון ₪ בעשור הקרוב, מי בנה את הכל, מאיזה כסף?"

פינדרוס: "אם רוצים לפתור את משבר הדיור אז יש פה סיכוי"

ח"כ יצחק פינדרוס: "מאוד קל לומר תשאירו את המצב הקיים, המדינה תוציא עוד מיליארד על מגורים. בואו נאמר את האמת, משבר הדיור לא בשל הרשויות, אלא בשל העיוות בתפיסה. תושב מבשרת עם עסק בירושלים, מקבל את מרבית השירותים במבשרת ומשלם את רוב הארנונה בירושלים. הצורך במגורים הוא פי 8 ממה שמתוכנן. צריך לפתור את זה. מעלים פה הכנסות עתידיות, מכניסים בחקיקה את החלוקה. אני מבין ראש עיר שרץ 10 שנים ותכנן את המסחר, ותכנן שהוא סופר את הכסף, אבל לא נוגעים לו בזה, אלא נוגעים לו בעתידי. אם רוצים לפתור את משבר הדיור אז יש פה סיכוי. שלראש עיר יהיה תמריץ לבנות מגורים יותר, הוא יפעל לזה, אם התמריץ לבנות יותר עסקים, אז הוא יבנה עוד פילים לבנים".

ח"כ אלי דלל: "הרעיון של אג"ת מרגיש כמו במדינה קומוניסטית, אז בואו תלאימו את כל הארנונה ותחלקו אותה מחדש. ההצעה הזו מקוממת כי זו בריחה מאחריות של האוצר. מה האוצר אומר, אנחנו נותנים מענקי איזון והם לא מספיקים, יש בעיה בדיור, וההצעה הזו הופכת את הרשויות לשק חבטות של המדינה. זו פגיעה ברשויות שהן יעילות, הרשות פועלת, מביאה את הכספים ומוציאה אותם עבור התושבים שלה. ברגע שאתה נוהג ככה, אף ראש עיר לא ירוץ להביא תעסוקה טובה יותר ותושבים עם תמהיל טוב יותר לרשויות שלו. מי שמונע כיום זה השיווקים של המנהל, האוצר לוקח כיום למעלה מ-50% ממחיר הדירה על קרקע ומיסוי. אם אתם רוצים דיור תנו קרקעות בחינם לדיור, ואם רוצים תעסוקה תנו קרקעות חינם לתעסוקה בגליל ובנגב".

מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה: "תמיד יש רציונל, גם בתאגידי המים, הרציונל היה נהדר, אמרו שראשי הערים משקיעים בנראות, אבל לקחו את זה ובמקום לפטור את הבעיה… אתם לא יכולים לעשות דבר כזה גורף בלי לבדוק עם כל רשות. חתמנו על הסכמי גג, אנחנו יודעים שיזמים ממהרים לבנות מגורים ולא ממהרים לבנות תעשייה, ועכשיו אחרי שבנינו מגדלי מגורים, עכשיו נזכרים ותיקחו גם את המעט שיש לנו? אתם רוצים לעשות שוויוניות? קודם תצרו שוויוניות בין המחוזות, לא תצליחו לעשות זאת בצורה של זבנג וגמרנו, הצרכים והמאפיינים של כל עיר שונים".

ומה עם הרשויות החלשות?

ח"כ ינון אזולאי: "שלטון מקומי – חסר לי סביב השולחן הרשויות המוחלשות, איתי דיברו ושלחו מכתבים הרבה, גם את הקול שלהם צריך לשמוע".

ביבס: "הם לא פה כי הם מתביישים להסתכל לנו בעיניים, כל המאבקים שאנחנו עושים זה עבורם".

"להוציא מחוק ההסדרים"

ח"כ ולדימיר בליאק: "זה מתווה כבד, שנוי במחלוקת, כזה שראוי להוציא אותו מחוק ההסדרים, יש מעל 50 שרים בממשלה ואין פה שר אחד שהגיע להגן על המתווה זה. מדברים על קרן הניקיון ומה שמציעים לנו זה להעתיק אותו, הפתרון הזה נכשל כבר. הארנונה העסקית בערך פי 4 מהארנונה למגורים, גם על זה צריך לדבר".

אבי רואה, ראש המועצה המקומית שער שומרון: "החוק ברציונל שלו נכון, אבל באיך שהוא מנוסח לא מעט בעיות, יש לדבר ולהסדיר אותן. יש לזכור שיש רשויות שאין להם שטחים להקים עסקים, ביהודה ושומרון אין מקום לייעד לשטחים ותעשייה, בקושי מגורים יש".

דרור דבש, מנכ"ל מצפה רמון: "אנחנו כל הזמן מחפשים איך להגדיל את ההכנסות, שיווקנו 5 בתי מלון, היתרי הבניה בדרך, אנחנו מתנגדים לחוק הזה. בגלל שאנחנו ראליים אנחנו מציעים לקבוע מנגנון שיתחשב במצב הסוציו אקונומי והפריפריאלי של התושבים".

רותם ידלין, ראשת מועצה מקומית גזר: "הראו פה את ת"א והרצליה, אבל מה קורה עם כל השאר? במועצה אזורית גזר הוציאו מהבוץ אזור תעשיה שאף אחד לא האמין בו, עיקר הכסף הולך לרמלה, אזור התעסוקה הזה סוף סוף קורם עור וגידים, ואומרת המדינה ניקח לכם את ההכנסות שלו, מדובר ב-7 אחוז מההכנסות באזור. אנחנו מחזיקים את הראש מעל המים ויוזמים כל הזמן, את זה תיקחו ואז מה ישאר? לא אהיה יותר רשות איתנה, שוב אפול לפתחכם. שוב תעשו מה שעשיתם בקרן הניקיון".

גפני: "אדרוש תשובות"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בתום הדיון: "אני מבקש ממפלגת השלטון שאני השותף שלה, שתביעו את עמדתכם. אני אבקש תשובות לשאלות שנשאלו כאן, ואדבר גם עם שר האוצר, אני רגיל שלדיון כזה שהשר מגיע, אולי יש ישיבת ממשלה כעת והוא לא יכול, אבל לישיבה הבאה. אני רוצה לדעת מה העמדה של כולם, מה התשובות לשאלות שנשאלו".